מה תשואת התיק של חברי הכנסת? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה תשואת התיק של חברי הכנסת?

סביר שהנבחרים משיגים תשואה עודפת בזכות הקשרים שלהם

תגובות

מעוניינים להשקיע בשוק המניות האמריקאי ומחפשים קרן נאמנות טובה? מנהל תיקים מוצלח? קרן גידור מצטיינת? הפסיקו לחפש: ניתוח חדש של ארבעה חוקרים אמריקאים מראה שמנהלי ההשקעות הכי טובים ביבשת הם חברי הקונגרס.

בארה"ב נדרשים המחוקקים להצהיר בדו"ח תקופתי על פעילותם בניירות ערך. החוקרים החליטו לבדוק את הנתונים שהצטברו על פני השנים 1985 עד 2001 - את כל הפעולות של חברי הקונגרס - כאילו היו תיק השקעות אחד. הם השוו את ביצועי התיק הזה לביצועי תיק השוק.

התוצאה: חברי הקונגרס היכו את השוק בשיעור של 0.55% לחודש, כלומר יותר מ-6% תשואה עודפת בחישוב שנתי - מעל כל מנהלי ההשקעות המקצועיים, לרבות קרנות גידור. זה המון.

זו אינה הפעם הראשונה שמחקר מסוג זה מבוצע. המחקר הזה מחזק מחקר קודם שבחן את התשואות של חברי הסנאט האמריקאי (הכולל רק 100 נציגים, לעומת 435 נציגים בבית הנבחרים) בין 1993 ל-1998. אז התברר כי הסנאטורים, שהם בכירים יותר במערכת הפוליטית האמריקאית, השיגו תשואה עודפת על השוק שהיא אפילו מרשימה יותר: 0.85% לחודש, כלומר 10% בשנה מעל לתיק השוק.

התוצאות של שני המחקרים, הישן והחדש, הן מובהקות מאוד מבחינה סטטיסטית. לכן, מכיוון שגם תיאוריית השוק המשוכלל וגם המחקר האקדמי מראים שלא ניתן להכות את השוק בעזרת מידע ציבורי - עולה ההנחה שהנבחרים משיגים תשואה עודפת על בסיס מידע שאין לאחרים, שאליו הם נחשפים כחלק מהעיסוקים הפרלמנטריים שלהם ועל בסיס הקשרים שהם יוצרים.

ממצאים מעניינים נוספים מראים שדווקא הדמוקרטים השיגו תשואה גבוהה משל הרפובליקאים, ושבאופן כללי הנבחרים מעדיפים להשקיע במניות צמיחה קטנות בעלות סיכון גבוה מהממוצע.

מבחנים כאלה - של מדידת הביצועים של בודדים או של קבוצת אנשים ביחס לשוק - כבר נהפכו למקובלים בארה"ב, והם מבוצעים כמעט בדרך שגרה, כולל בהקשרים משפטיים. דוגמה בולטת היא מחקרים שעסקו במועדי הקצאות של אופציות בחברות היי-טק, שהראו כי הסיכוי לתשואות כה טובות באופן מקרי הוא אחד לכמה מיליונים.

בעקבות המחקר ההוא פרצה פרשת הבק-דייטינג הידועה, שבה קבע בית המשפט שחברות היי-טק הקצו למנהליהן אופציות בתאריכים שנקבעו בדיעבד. התשואות היו פשוט טובות מכדי להיות סתם מקריות.

האם זה כל זה חוקי? נראה שכן. בארה"ב לא מוגבלים חברי הפרלמנט במסחר בניירות ערך. התקנות מכירות במפורש בסכנה של שימוש במידע פנים או השתתפות בהצבעות במצבים של ניגוד אינטרסים, אבל גם מזהירות כי מחוקק שאין לו עניין אישי במעשיו לא ייצג נכונה את הבוחרים ששלחו אותו לוושינגטון. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, אבל חייבים לדווח על כך מפעם לפעם.

החברים של ישראמקו

ומה בישראל? ככל הידוע לא בוצע בישראל מחקר השוואתי על תשואת תיקי ההשקעות של שרים, חברי כנסת או מנכ"לים של משרדים ממשלתיים. אבל כאשר זוכרים שארה"ב היא מקום שבו שלטון החוק נאכף באופן שוויוני יותר מבמדינות אחרות - ראו את המקרה של יו"ר קרן המטבע דומיניק שטראוס-קאהן או את פרשת המסחר במידע פנים בקרן הגידור גליאון - אין סיבה להעריך שהמצב אצלנו שונה.

דוגמה אחת היא זו של ח"כ חיים כץ, שמחזיק במניות של חברת קידוחי הנפט ישארמקו. כץ הוא "חבר" של בעל השליטה בחברה קובי מימון, ולטענת ח"כ כרמל שאמה היה מעורב בניסיונות לשכנע מחוקקים לפסול או לדלל את המלצות ועדת ששינסקי.

זה לא תמיד עובד דרך טיפים לקניית ניירות ערך: שיטת הדלת המסתובבת, למשל, פועלת במלוא העוצמה גם בישראל וגם בארה"ב: בכירים באוצר, מנכ"לים של חברות ממשלתיות וחברי כנסת נוהגים דרך קבע לסיים תפקיד - ולעבור לאחר צינון קצר לעבוד אצל אותן חברות וטייקונים שבהם טיפלו בעת כהונתם כנציגי הציבור.

נראה, לכן, שההמלצות המסכמות של מחברי המחקר האמריקאי תקפות גם לישראל. ראשית, הם ממליצים להשתמש בממצאים כדי לחקור את החשודים, באמצעות בדיקת הקשר בין התשואה העודפת לבין קבלת תרומות לניהול מערכות בחירות, למשל. שנית, וחשוב יותר, הם ממליצים לדרוש מחברי הפרנלמנט לדווח בזמן אמת על הפעולות שלהם בניירות ערך, ולא רק בדו"ח התקופתי שבדיעבד - בדיוק כמו מנכ"לים, בעלי שליטה ושאר "אנשי הפנים" בחברות הנסחרות בבורסה. רק כך, אומרים החוקרים, תהיה הבורסה משחק הוגן יותר עבור כל המשתתפים בו.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#