מה עדיף: אג"ח ממשלתית לשנתיים או קרן של דש?

ואיך העלאת ריבית מהירה תשפיע על התוצאה?

נתן שבע
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> בשבוע שעבר השיקו קרנות הנאמנות של דש את הקרן דש חיסכון. מדובר בקרן שאחזקתה היא נייר ערך אחד בלבד: אג"ח ממשלתית שקלית 313 שנפדית במארס 2013. זאת איגרת חוב ממשלתית שמעניקה תשואה שנתית ממוצעת לפדיון של 3.9% וכ-7.3% עד הפדיון.

לקרן עצמה יש מרכיב שיווקי מובהק. לא עוד "שחר" שנשמע כמו השם של בן השכן המעצבן, או המלה "ממשלתית" שמזכירה משהו מסובך שצריך לשלם, או המספר "313" שמעורר אסוציאציה למספר בתור ארוך לקופת חולים.

דש מציעה חיים פשוטים יותר. קנו יחידה בקרן במחיר של 103.7 נקודות וקבלו 110.6 נקודות במארס 2013. במלים אחרות, היא מעניקה למשקיעים תשואה עד הפדיון של 6.7% (או 3.3% בשנה), לאחר דמי ניהול ולפני מס. כך, קל יהיה לבנקים לשווק מוצר כזה, שהוא מעין פיקדון שקלי נזיל לשנתיים עם תשואה נאה ובלי קנסות יציאה.

אז למה לקנות קרן ולשלם לה דמי ניהול שנתיים של 0.25% בשנה (0.5% לשנתיים) ולא לרכוש את האג"ח ישירות? היתרון הוא המיסוי שמשחק לטובת המשקיעים, במיוחד בתקופת אינפלציה.

באג"ח ממשלתית שקלית המיסוי הוא 15% על הרווח הנומינלי ובקרן נאמנות כזו המיסוי הוא 20% על הרווח הריאלי. שוב זה נשמע מסובך, אבל בשורה התחתונה אם האינפלציה החזויה היא כ-5%-6% בשנתיים הקרובות, המשקיע ישלם מס כמעט אפסי.

זאת, בניגוד למי שישקיע באג"ח ממשלתית שקלית וישלם מס של 15% על הרווח. מצבו של מחזיק האיגרת יהיה טוב יותר רק אם האינפלציה תהיה פחות מ-1.3% לאורך התקופה; מה שבהחלט לא נראה סביר שיקרה.

הקרן מתחרה בקרן הכספית שבה דמי הניהול נעים מאפס ל-0.25%. התשואות במק"מ מעט מעוותות כלפי מטה, במיוחד אלה הקצרות החביבות על הקרנות הכספיות (3.1% בשנה לטווחים של עד שלושה חודשים), כך שהקרן של דש מעניקה תשואה גבוהה יותר. לעיוות גורמים הביקושים הגבוהים של הזרים, מה שיש בו יתרון נוסף לקרן. מתי בכל זאת קרן כספית תהיה עדיפה?

במקרה של העלאת ריבית מהירה. אז אולי יעניקו בעתיד המק"מים לקרנות הכספיות תשואות גבוהות יותר ויעקפו את תשואת הקרן של דש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker