גושן: "לפירמידות יש יתרונות - פירוקן הוא אמצעי קיצוני מדי" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גושן: "לפירמידות יש יתרונות - פירוקן הוא אמצעי קיצוני מדי"

גושן בנאומו בכנס בנושא הריכוזיות בשוק: "אופנתי להגיד שבעל שליטה זה דבר רע, אבל דווקא כשיש בעל שליטה המנהלים נוטים לקחת פחות סיכונים"

29תגובות

הטיפול בתופעת הריכוזיות בשוק צריך לכלול שינוי במבנה השוק ואפשרות להכניס אליו מתחרים נוספים - כך טען היום (ג') היו"ר היוצא של רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, במסגרת נאומו בכנס החמישי המשותף של הקריה האקדמית אונו ואוניברסיטת קולומביה בנושא הריכוזיות ושכר הבכירים.

המובן הראשון של מושג הריכוזיות, על פי גושן, הוא קבוצות הריכוז, המתחלק לשני סוגים - ריכוזיות ענפית וריכוזיות משקית. כאשר מדובר על ריכוזיות ענפית, יש חשש לניצול לרעה של כוח שוק. "אם יש לנו 5 בנקים, ו-2 מהם שולטים ב-70%, יש חשש שינצלו זאת", אומר גושן. הפיתרון, לטעמו, הוא טיפול במבנה השוק והכנסת עוד מתחרים, כפי שנעשה לאחרונה בשוק הסלולר.

כאשר מדובר על ריכוזיות משקית, כאשר מעט קבוצות שולטות על הרבה עסקים במשק, הבעיה שונה לגמרי. תחום זה הרבה יותר בעייתי וקשה למדידה, אומר גושן. "במשק הישראלי אפשר לומר בבירור שמספר הקבוצות גדל מ-5 קבוצות בעבר ל-14 קבוצות היום. המשק שלנו קטן, אבל התהליכים בו מובילים לפחות ופחות ריכוזיות". גושן מציע להתאזר בסבלנות, ומציין כי התהליכים בישראל בתחום זה הם בהחלט נורמאליים.

עופר וקנין

המובן השני במסגרת מושג הריכוזיות מתייחס לאחזקות פיננסיות וריאליות. ישנו חשש, אומר גושן, שמי ששולט גם בעסקים פיננסיים וגם בריאליים ינצל זאת לטובתו וייצור עיוותים. עם זאת, מדובר לטענתו  בבעיות שונות בבנקים לעומת חברות הביטוח. "הבנקים אחראים לכסף של הלקוחות שלהם, ועיקר הבעיה היא זליגת מידע מהבנק לבעל השליטה" אמר גושן. בעיה נוספת לטענתו בנוגע לאחזקות ריאליות של הבנקים הוא הקצאת אשראי לבעל השליטה.

בחברות הביטוח, לעומת זאת, אין הבטחה לכסף שהופקד על ידי החוסכים, וגם לא לתשואה. לכן, מדגיש גושן, יש חשש שהשקעת הכספים בחברות הקשורות לבעל השליטה יפגעו בחיסכון הפנסיוני. "זו בעיה שונה לגמרי, וצריך להביא זאת בחשבון", אמר.

נושא נוסף הנוגע לסוגיית הריכוזיות הוא הבעלות המפוזרת, לעומת בעלות ריכוזית. "יש אופנה שאומרת שזה שיש לנו בעל שליטה זה דבר רע", אומר גושן. "אבל צריך לזכור שכשאין בעל שליטה, מי ששולט הוא המנהלים - 'שלטון המנהלים' קוראים לזה. לא טריוויאלי לומר שעדיף שהמנהלים ישלטו ולא גרעין שליטה. המחקרים מראים דווקא שמנהלים שעבדו תחת בעל שליטה לקחו פחות סיכונים".

סוגיית הריכוזיות מאפשרת גם מצב של "פירמידות". הפירמידה מאפשרת לקבל שליטה בחברות קטנות יותר, עם השקעה הונית קטנה יחסית, באלמנט של ביצור שליטה. בחברה רגילה, אומר גושן, אם יתנהג בצורה לא ראויה יבוא מישהו וייקח את מקומו. "מבנה הפירמידה הוא יצור כלאיים. אתה שולט עם מעט הון מצד אחד ולא חשוף להשתלטות מצד שני". עם זאת, מוסיף גושן, התופעה אינה ייחודית לפירמידות - דוגמאות לכך הן חברות, אמריקאיות בעיקר, המכניסות מנגנוני הגנה כמו גלולות רעל, או קרנות הון פרטיות והגופים שמנהלים כספי ציבור, המנהלים מנהלים כסף ולא חשופים להשתלטויות.

"צריך לחשוב על הבעיה במונחים יותר כלליים, לא רק בהקשר לפירמידות. אם מביאים בחשבון שלפירמידות יש גם יתרונות, פירוק שלהן הוא אמצעי קיצוני מידי", אמר גושן.

הפיתרון הנכון יותר על פי גושן הוא להטיל חובת הון מינימאלית לשליטה. "שליטה מחייבת השקעה הונית מינימאלית של 25-30%", אמר גושן, שציין שעדיף לראייתו להתמקד בעסקאות הנגועות עצמן. "שיפור עצמאות הדירקטוריון, ועדת הביקורת, זה תהליך שהתרחש וצריך לראות מה התוצאות שלו".

פן נוסף של הריכוזיות על פי גושן הוא יציבות המערכת. "החברות הגדולות לוקחות המון אשראי. אם הן תקרוסנה, זה יסכן את המערכת כולה", אמר. לטענתו, בשביל להגיע לפתרון יש להתייחס למלווים. "אם טייקון אחד נופל לא יקרה כלום למערכת הבנקאית, וגם אם שניים לא. הבעיה נמצאת במערכת האשראי החוץ בנקאית, ואולי שם צריך לחוקק יותר חוקים".

הנקודה האחרונה אותה ציין גושן בנאומו היא הקשר בין הריכוזיות ובין יחסי הון ושלטון - כאשר הריכוזיות היא המאפשרת לבעלי השליטה להשפיע על השלטון, והיא המאפשרת חקיקת חוקים לטובתם. "אנשים עשירים משפיעים על השלטון, ולא משנה איך הם הפכו להיות עשירים. גברת כהן מחדרה עסוקה בלגמור את החודש ואין לה את הזמן והאמצעים להשפיע על השלטון", אמר גושן.

לכן, לטענתו של גושן, חייב הפיתרון להתמקד בטיפול בשלטון, בניסיון להפוך אותו לפחות חשוף להשפעת ההון ויותר חשוף. "ששינסקי הוכיח שכשהשלטון נחוש להעביר חוק מסוים הוא מעביר אותו - למרות הלחצים ולמרות הכסף הגדול שהיה מונח על השולחן", אמר גושן.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#