דורון קופמן נגד רשות ני"ע: החברות מתעסקות היום ברגולציה במקום לנהל את עצמן - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דורון קופמן נגד רשות ני"ע: החברות מתעסקות היום ברגולציה במקום לנהל את עצמן

נשיא לשכת רואי החשבון: "הדירקטורים בחברות הציבוריות מקבלים שכר זעום לעומת תוספת האחריות שהוטלה עליהם"

6תגובות

 נשיא לשכת רואי החשבון, דורון קופמן, מותח היום ביקורת חריפה בראיון ל-TheMarker על הרגלוציה שיזמה רשות ניירות ערך.

קופמן מבקר את האכיפה המינהלית החדשה וכללי הממשל התאגידי (תיקון 16 לחוק החברות) שהוטלו על חברי הדירקטוריון, כמו גם את ההחלטה להקים בית משפט כלכלי.

"החברות מתעסקות כיום יותר ברגולציה מאשר במטרות החברה", אומר קופמן", בשורה התחתונה לאור התיקון והרגולציה החדשה הדירקטורים בחברה שתפקידם לפקח הופכים להיות מנהלים יחד עם המנכ"ל".

"כל בעיה קטנה שמתעוררת בחו"ל מעבירים אותה לישראל על דרך הרגולציה. גילו בעיות שהיו בארה"ב, ועוד לפני שהיה להם זכר בישראל העמיסו אותם על מערכת החקיקה של חוק החברות וחוק ניירות ערך".

"הדירקטוריון לא אמור לקחת אחריות על כל החברה. זה התפקיד של ההנהלה. היום נושא המשרה על פי החוק הוא דירקטור, מנכ"ל, סמנכ"ל הכספים. החוק יצר מצב בו לדירקטור ולמנכ"ל יש אותה אחריות, ובעקיפין שלא לצורך הפכו את דירקטוריון החברה וההנהלה לגוף אחד.אפילו בדו"חות הכספיים האחריות היא של הדירקטוריון וההנהלה. זה לא היה צריך להיות ככה".

"אני עד עתה לא מבין למה הוקם בית המשפט הכלכלי. כנראה הרשות לניירות ערך כעסה על העובדה שבניגוד לכתבי אישום במערכת הכללית בהם אחוז ההרשעה הוא יותר מ-95%, הם לא הצליחו להגיע בכתבי האישום אותם הגישו על עבירות בשוק ההון להרשעות. לכן הם דחפו להקמת בית משפט כלכלי כדי להקל על התנהלותם, בטענה שהשופטים צריכים להתמחות בבעיות כלכליות".

"לא מובן לי למה שופט צריך התמחות כלכלית, כאשר הוא לא מקבל התמחות ברפואה, הנדסה או מיסוי. אם רצו לעשות מהפכה משפטית למה לא עשו אותה בכל תחומי ההתמחות של המשפט כך שישבו לדון בעניינים רפואיים, ובעניניני מיסוי שופטים המתמחים במס. האם באמת היה ראוי להקצות כל כך הרבה משאבים להקמת בית משפט כלכלי? לדעתי לא".

"מהלך הקמת בית המשפט הכלכלי תוך כדי שינוי האכיפה מנהלית נותנים לרשות ניירות ערך סמכויות עצומות ללא ביקורת חיצונית כאשר אמצעי הענישה שלה הם מאוד כבדים. אם היו רוצים לעשות שינוי היה אפשר להתאים ולשנות סעיפים ספציפיים בחוק הקיים. צריך להבין שגם אם רוצים שינוי הוא צריך להיעשות בפרופורציה ובקצב איטי אשר ייתן לצדדים המעורבים זמן לעקל אותו".

"מוסיפים שמן למדורה בצורת הגברת הרגולציה, כגון אכיפה מינהלית וכללי הממשל התאגידי, שבאו בקצב מאוד מהיר, ולא נתנו זמן לדירקטורים להתחיל ללמוד את השינויים. המחוקק לא פתר או הבהיר למעורבים איך מתמודדים עם הנורמות החדשות שקבע. מה שיקרה, לצערי, זה שבית המשפט הכלכלי ייסחב דרך העמדה לדין לקבוע את הנורמה הראויה".

אייל טואג

"לא סומך על רשות ני"ע"

"אני לא סומך על שיקול הדעת של רשות ניירות ערך", אומר רוקח, "מי מבטיח לנו שההחלטה תהיה אכן נכונה האם לפתוח בחקירה או שהיא סתם תסכל את האפשרות של מאן דהוא לכהן כמנכ"ל או דירקטור בחברה ציבורית".

"הדירקטורים שמכהנים כיום בחברות הציבוריות ומוסדות ציבור זועקים על כמות המטלות עצומה כתוצאה מהכנסת כללי בקרה פנימית כגון כללי ה-sox. כל הרגולציה החדשה גרמה לדירקטוריון לתוספת אחריות ללא כל קבלת תשלום הולם עבורה. אין להם יכולת מקצועית להתמודד עם מורכבות הדו"חות והתהליכי שכפתה עליהם הרשות באמצעות הרגולציה".

"עובר לתיקון בחוק הביקורת היתה על הדו"חות הכספיים והפנימים אך לא על הבקרה הפנימית בחברות. רואי החשבון הם אלא שסופגים את עיקר הרפורמה כי באים אליהם שיתנו את האסמכתא שהדברים נעשו כמו שצריך. החלטות כגון האם לקנות מלאי או איך לשערך נכס נדל"ן, או ההשפעה של פליטת מזהמים פתאום נופלות על רואה החשבון, שבעבר כל מה שהיה עושה היה לבדוק את הדו"חות הכספיים".

"כפועל יוצא, רואי החשבון צריכים להשתתף ביותר ישיבות אך התשלום למרות האחריות שהוגדלה לא הוגדל בהתאם. לא נותנים להם את המשאבים לעשות את הפיקוח והניהול אליו הם נדרשים".

"בדו"חות האחרונים שביקרנו אנו רואים כי בשביל להגיש דו"ח כספי כמו שהרשות דורשת פער הימים הנדרש על ידה בין הוועדות אינו יכול לעמוד במבחן המציאות. קחו לדוגמה שרשרת חברות. דרוש לעשות ישיבות של ועדת ביקורת. לאחר מכן בנפרד צריך לעשות ישיבה על המאזן. אחר כך צריך לקיים ישיבה של הדירקטוריון, והכל תחת ההגבלה שמונעת מהישיבות להתקיים באותו היום. זאת בלי להתייחס לדו"חות אותם צריך לעשות אחרי שלושה ימים".

"זה יוצר המון בעייתיות בנושאים כגון שערוך נכס או הפחתה של נכס. הרעיון בהם הוא לתאר את המצב האמיתי. למשל בשביל לקבל חוות דעת שמאית צריך להזמין את השמאי וכיוצא בזה. אם  לא מספיקים להגיש את הדו"חות כמובן ניקנס על זה כי זה שלא עמדנו בזמנים".

"אם יש לנו, לדוגמה,  נכס ברומניה אנו ננסה להעשות הערכה שלו, ונקווה שאכן יגידו שזאת החלטה סבירה על פי הרגולציה החדשה. אך יש לזכור שכאן לא מסתיימת הבעייתיות. אם יש שתי חברות ציבוריות שמחזיקות באותו נכס, וחברה אחת מגיעה למסקנה שצריך לעשות שינוי בשווי של אותו נכס כדי למכור אותו, והאחרת תרצה להשאיר אותו באותו שווי כי היא אינה מבצעת את המכירה, נוצר מצב שאותו נכס נמצא בשתי הערכות שונות תחת האחריות של הדירקטור.

רוקח מדגיש שאינו מאמין ששיטת הסנקציות תסייע: "הדירקטורים היום משקיעים הרבה יותר מאמץ בשביל להגן על עצמם בהליכי תיעוד שלא עוזרים למשקיע.  הם לא מביאים כל תועלת בהחלטות לגבי הניהול העסקי של החברה".

מה היית עושה במקום רשות ניירות ערך?

"הייתי עוצר. לא פועל לחוקק עוד חקיקה במטרה לתת לגופים זמן לעכל את החוקים החדשים. כמו גם לא לא הייתי ממהר לכיוון העמדה לדין, במקרה שנדמה שיש התנהגות או החלטה שונה ממה שמשהו אחר ברשות חושב שהיה צריך לקרות  לאור החקיקה החדשה. הייתי מיישם תצורת דיונים משותפים של רשות ניירות ערך וכלל גורמי האכיפה המעורבים עם איגוד החברות הציבוריות, כמו גם הלשכות המקצועיות של לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין כדי לבדוק את השינויים הנדרשים. הייתי מעוניין שיהיה הליך שימוע יחד עם כל הגופים הרלוונטיים כפי שבית המשפט ציין בעבר שצריך להיות עובר לחקיקה בפועל".

"יש לזכור גם כי חברות מסוימות לא יוכלו לשאת בעלויות הגבוהות של היועצים אותם הן יידרשו להעסיק עקב הרגולציה. אולי היה ראוי היה להפריד בין חברות הנסחרות בת"א 100 לשאר החברות הציבוריות שהן לא חברות ענק. החוק צריך לעשות הפרדה מוחלטת בין הפיקוח לניהול".

"אם רואי החשבון המכהנים כדירקטורים מקבלים שכר של 60 אלף שקל בשנה למשרה חלקית זה מגוחך כי הם יידרשו עתה לעבוד במשרה מלאה לאור השינויים ברגולציה. אם נשווה את שכר הטרחה לשכר שהוא היה מקבל באירופה, נראה ששם הוא היה מקבל 200 יורו לשעת ייעוץ, כאשר בישראל הם מקבלים כ-220 שקל לשעה. מחיר זה כשלעצמו מדגיש את אי הכדאיות בעבודה ביחס לאחריות המוטלת עלינו. הרשות שינתה את כלל המשחק בהטלת עוד אחריות".

רוקח מסכם כי "ראוי שתהיה הגדרה של היקף משרת הדירקטור. האם הוא צריך לעבוד במשרה מלאה, או האם הוא צריך להעניק היקף שעות מינימלי, כך שיתוגמל בהתאם. הכי חשוב ראוי לעשות הבחנה מלאה בין כל הגופים המנהלים לבין הדירקטור. הדירקטורלא אמור להחליף את ההנהלה ולנהל".
 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#