פרופ' אסף חמדני: בעל שליטה כנושא משרה יוצר בעיה של ניגוד עניינים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' אסף חמדני: בעל שליטה כנושא משרה יוצר בעיה של ניגוד עניינים

שרון חנס בכנס בנושא שכר הבכירים: "מנהלים בחברות ציבוריות הפכו למטרות בגלל שתופסים אותם כעלוקות"

תגובות

"במקרה של בעל שליטה כנושא משרה יש בעיה של ניגוד עניינים בקביעת גובה השכר, אבל תיקון 16 לחוק החברות כבר מעניק לה פיתרון ראוי באמצעות הדרישה לאישור רוב המיעוט" - כך אמר היום פרופ' אסף חמדני מהאוניברסיטה העברית בכנס שערכו הקריה האקדמית ואוניברסיטת קולומביה.

בכנס, שנערך תחת הכותרת "רגולציה פיננסית, ריכוזיות ותגמול בכירים" לקחו חלק, בין השאר, גם פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך היוצא, ופרופ' שמואל האוזר שנכנס לתפקיד. האוזר היה זהיר ביותר בדבריו בכנס: "יש כל כך הרבה ללמוד, כך שעדיף שאשתוק בכל מה שקשור לרשות ולנושאים שעומדים על סדר היום", אמר.

פרופ' ג'ון קופי מאוניברסיטת קולומביה, אחד מעורכי הדין המשפיעים בארה"ב בנושא ממשל תאגידי ורגולציה, דיבר על הרגולציה החדשה בארה"ב, וטען כי היא לא התגברה על הסיכון המערכתי של המערכת הפיננסית. "סיכון מערכתי כולל שלושה נושאים: יש מוסדות שהם גדולים מדי מכדי ליפול, בנקים ומוסדות פיננסיים הקשורים ותלויים אחד בשני, ומוסדות פיננסיים, שיכולים לבחור להשקיע בנכסים מסוכנים, אך בכך הם מסכנים לא רק את עצמם, אלא את המערכת כולה", אמר קופי.

לדבריו, הרגולציה בארה"ב עוד לא הצליחה להתגבר על הכשלים המערכתיים בנושא תגמול בכירים ועובדים נוספים שמסכנים את המערכת הפיננסית, וכן בנושא הזרמת נזילות לגופים פיננסיים בעיתות משבר.

"מנהלים בחברות ציבוריות הפכו להיות מטרות בגלל שתופסים אותם כעלוקות", אמר פרופ' שרון חנס מאוניברסיטת תל אביב. "הטענה בנוגע לשכר הבכירים בחברות ציבוריות היא שבעל שליטה רוצה להטות משאבים מהחברה הציבורית לעצמו, ולכן משלם למנהל שכר מעוות. משמעות הטענה היא שהמנגנונים הראשוניים והמשניים של התאגיד נכשלו".

חנס הוסיף כי פרמיית השליטה בישראל נמצאה כגבוהה. לדבריו, בעלי פרמיית השליטה הרוויחו 50% יותר מבעלי מניות מיעוט בחברה. "המעורבות של זוהר גושן בנושא היתה גדולה, והרבה השתנה בתחום הזה", סיפר חנס. "שורה שלמה של מנגנונים הוקמו כדי לשפר את ההטייה. אחד היפים היה ניסיון לזכך את הדירקטור החיצוני: בבחירה מחדש של הדיקרטור החיצוני מוציאים את בעל השליטה מהמשחק. המיעוט יכול להאריך את כהונת הדירקטור ללא בעל השליטה".

באשר לשאלה כיצד יש לקבוע את שכר הבכירים, אמר חנס כי התשובה תלויה בשאלה האם התגמול שמקבל מנהל שכיר בחברה ציבורית היה אותו תגמול שהיה נותן לו בעלים יחיד של חברה מקבילה. "השאלה הזו מתחמקת מהשיקולים של שוויון וצדק חלוקתי, שבהם המנהלים לא שונים מפרטים אחרים שמשתכרים יפה מאוד כמו עורכי דין, רואי חשבון ופרופסורים בפקולטות מסויימות לניהול", אמר חנס.

באשר להתערבות הרגולציה בעניין שכר הבכירים אמר חנס כי "כאשר משנים את האופן שבו מתוגמלים המנהלים בעזרת הרגולציה, המערכת מושפעת באופן רוחבי". לטענתו, שכר המנהלים צריך להישאר בידי הנהלות החברות. "מנהלים אולי לא יברחו לחו"ל, אבל בכלכלת שוק המחיר הוא המנגנון היעיל להקצאה של משאבים. כמו במחיר התפוזים, זה נכון גם כאשר מדובר על מנהלים. החברה צריכה להיות חופשית להציע למנהל את השכר שהיא חושבת שהוא שווה. אחרת, ההקצאה תהיה בעייתית. אם צריכה להיות רגולציה - היא צריכה להיות על אישור השכר ולא על גובה השכר".

פרופ' אסף חמדני ציין כי לדעתו "צריך לחלק את השוק לשני חלקים: במקרה של המנהלים השכירים לא ברור אם יש לנו בעיה של ממשל תאגידי שמחייבת התערבות. במקרה השני, בו ברור שיש בעיה, היא כשבעל השליטה הוא גם המנהל. גם כאן צריך להבחין בין סוגים שונים של חברות - לדוגמה חברות משפחתיות, קבוצות וכיוצא באלה".

בהמשך הבהיר חמדני כי במקרה של בעל שליטה כנושא משרה יש בעיה של ניגוד עניינים בקביעת גובה השכר, אבל תיקון 16 לחוק החברות כבר מעניק לה פיתרון ראוי באמצעות הדרישה לאישור רוב המיעוט. רוב הרצאתו של חמדני עסקה בשאלת מבנה התמריצים של נושאי משרה שהם בעלי שליטה. בין השאר, הצביע חמדני על השאלה האם מבנה חבילת תגמול של נושא משרה שהוא בעל שליטה צריכה להיות דומה למבנה חבילת התגמול של נושא משרה שכיר, על הפרקטיקות השונות הנוהגות ועל השאלות הניצבות בפני חברי ועדת הביקורת והגופים המוסדיים.

עוד אמר חמדני כי "שיעור התמיכה בתגמול מנהלים שהם בעלי שליטה גבוה יותר מהתמיכה בעסקות בעלי שליטה אחרות". הוא הזכיר כי בבדיקת ההבדלים בגובה השכר בין נושאי משרה שהם בעלי שליטה ונושאי משרה אחרים, מצאה רשות ניירות ערך כי בעלי שליטה מקבלים יותר.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#