"מי שרוצה ריגושים צריך להשקיע בגבעות עולם - לא בלאומי" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מי שרוצה ריגושים צריך להשקיע בגבעות עולם - לא בלאומי"

"אנחנו רוצים להיות בנק רווחי, אבל לא חייבים להיות הכי רווחיים בכל שנה", אומר זאב נהרי, המשנה למנכ"ל לאומי, לקראת פרישתו מהבנק לאחר 46 שנה ■ על צעדי בנק ישראל הוא אומר: "קשה להאמין שזוג צעיר לא ייקח משכנתא רק מכיוון שהחלק של הריבית הקבועה מהותי יותר"

2תגובות

>> בסוף החודש יחתום זאב נהרי, המשנה למנכ"ל בנק לאומי, על דו"חות הבנק בפעם האחרונה. בסוף יוני הוא יפרוש לאחר קריירה של 46 שנה בבנק. לרגל עזיבתו הכינו בבנק סרטון המציג את קורותיו בלאומי במשך כמעט חמישה עשורים. נהרי מציין בסרטון את אחד הרגעים המשמעותיים בקריירה שלו. רגע שקשור, איך לא, במתחרה הגדול - בנק הפועלים.

זה קרה ב-7 בנובמבר 2007, כאשר שווי השוק של לאומי עבר לראשונה את זה של הפועלים. "הסתכלתי על המסך וראיתי שלאומי עבר את הפועלים. צילמתי את זה, אמרתי 'יש' ושלחתי את התצלום לגליה מאור", מספר נהרי בסרטון.

ההתלהבות של נהרי מביצועי מניית לאומי נהירה יותר כשמסתכלים על הקילומטראז' שעבר בבנק. מטלר צעיר, שהשתלב ב-1965 בבנק לאומי בסניף הדר בחיפה: "נדרשתי לפעולות פשוטות ודי משעממות, כמו ספירת שטרות. אבל העבודה הזו מימנה לי את לימודי ראיית החשבון". הוא התקדם בסולם הדרגות, וב-1985 מונה למנהל חשבונות ראשי של חטיבת הכספים.

ב-1989 חתם נהרי בפעם הראשונה על מאזן הבנק. באישור מיוחד של בנק ישראל הוא היה ממונה על שלוש חטיבות בבנק - כספים, כלכלה ושוק ההון. ביוני 2006 מונה לתפקיד משנה למנכ"ל לאומי.

נהרי יפנה בקרוב את כסאו, אבל בינתיים הוא ממשיך לעבוד במלוא המרץ. בראיון ל-TheMarker לרגל פרישתו הוא מדבר על כמה מהסוגיות האקטואליות במערכת הבנקאות הישראלית והבינלאומית, ומתייחס גם להתפתחויות הכלכליות באופן כללי.

אנחנו לא בחוף מבטחים

TheMarker

מה דעתך על כך שמודי'ס הורידה את הדירוג של הבנקים הישראליים? הורדה שהוסברה ברווחיות נמוכה, מבנה הוצאות לא גמיש והיקף המשכנתאות והאיכות שלהן.

"אנחנו (לאומי) בחבורה טובה, שכן גם לארה"ב שינו באותו יום את תחזית הדירוג מ'יציב' ל'שלילי'. אנחנו אמנם עדיין מעל מרבית הבנקים, אבל אני לא רוצה להישמע זחוח כמו האמריקאים או אלה שאומרים 'מי זה בכלל S&P או מודי'ס'. בכל זאת, הורדת הדירוג אינה חיובית למערכת.

"מה שכן, כל עוד אתה לא לווה בחו"ל אלא מפקיד - כלומר, כל עוד לא מגייסים - זה לא משפיע על הפעילות השוטפת. אבל גם אם נגייס בחו"ל, לא בטוח שבשווקים יתרגשו מכך.

"בכל זאת, אי אפשר לחשוב שהכל מאחורינו כשיש גירעון של 15 טריליון דולר בארה"ב ובשעה שכמה מהמדינות באירופה נמצאות על סף פשיטת רגל. גם אצלנו, מבחינה גיאו-פוליטית המצב לא פשוט. כשיש מסביב את המאבקים, ההסכמים של הפלסטינים ואת הרעשים ממצרים - אנחנו לא בחוף מבטחים".

האם הרווחיות במערכת הבנקאות הישראלית באמת עד כדי נמוכה כמו שחושבים במודי'ס?

"אני חולק על הגישה של מודי'ס, שמדובר ברווחיות נמוכה. אנחנו נמצאים בהלימות הון הרבה יותר גבוהה לעומת העבר, ואם היינו ב-2005-2007 התשואה על ההון היתה 10.5%-11%. גם הריבית כיום הרבה יותר נמוכה מב-2007.

TheMarker

"נניח שאין חשיפות ריבית ולא צריך לעשות כלום, אבל כשיש לך יתרות עו"ש בהיקפים של עשרות מיליארדים, כל אחוז של תוספת ריבית במונחים שנתיים זה תוספת - למשל, של 200 מיליון שקל ללאומי.

"אנחנו מפיקים רווחים על תיק נכסים הרבה יותר סולידי. יש לנו תיק ניירות ערך של 87 מיליארד שקל. בתיק הנוסטרו יותר משני שלישים מושקעים באג"ח ממשלתיות והקטנו חשיפה למוסדות זרים, גם ל-MBS (אג"ח מגובות משכנתאות).

"חשבו שאפשר להרוויח על ה-MBS בכל מצב. מבעד לזכוכית הדגים נראו דומים, אבל בתוך האקוואריום היו דגים שונים, ובהתאם לכך ההשפעה של כל אחד מהם. על חלקם גם אנחנו הפסדנו (כמו ליהמן ברדרס), ובכל זאת, לאומי סיים את 2008 עם רווח של 92 מיליון שקל, כשתיק הנוסטרו גמר בלא רווח.

"בגלל זה אני אומר: 'צריך לשקלל את כל הפרמטרים - הלימות הון, רמת ריבית, תיק הנכסים ואיכותם - ואז, בעיני, הרווחיות כיום הרבה יותר איכותית עם הלימות הון יותר גבוהה. אם היינו יודעים לתת תג מחיר, הרווחיות הבנקאית לא יותר נמוכה מבעבר, ומה שכמה מהמומחים שוכחים זה שכשבוחנים רווחיות של גופים באותו ענף אז הכי נכון להשוות את התשואה מותאמת הסיכון (RORAC). בנוסף, כשמסתכלים על רווחיות רואים שתיק האשראי אצלנו הרבה יותר איכותי לאורך זמן".

במה תיק האשראי שלכם איכותי יותר?

"ההפרשות לחובות מסופקים והיקף החובות הבעייתיים הם הנתונים הכספיים שמשקפים את איכות התיק. אם מסתכלים ומשווים בין הבנקים במערכת, ואני לא אומר שום דבר ביקורתי על בנק הפועלים, הרי שעל אף ששיעור ההפרשה שלנו נמוך יותר במבחן ההפרשות ברוטו, לפני גביות והקטנת הפרשות בשיטה הישנה, אתם תראו שלאומי מפריש יותר מהפועלים ושיעור ההפרשה שלנו ברוטו הוא יותר מ-1%, שיעור הפרשה לא נמוך. אבל מה שהוריד את שיעור ההפרשה מהתיק לכ-0.3% זה ששיפור בשיעורי הגבייה - שחלק ממנו הושג בזכות ההתאוששות במצב הכלכלי".

TheMarker

מנועי צמיחה עתידיים

נהרי רואה את מנועי הצמיחה העתידיים של בנק לאומי בתחומי הקמעונות, הבנקאות פרטית ופעילות הלקוחות בשוק ההון ובחו"ל - "המנטרה שתמשיך להוביל היא: רווחיות מותאמת סיכון".

ובכל זאת, נראה שאתם מאוימים על ידי הפועלים, שבפעילות הבנקאית כבר עבר אתכם ברווחיות, ואלמלא התרומה של ההשקעות הריאליות היה עוקף אתכם גם ברווח הכולל?

"אנחנו רוצים להיות בנק רווחי מותאם סיכון ולא שמנו לעצמנו מטרה להיות הכי רווחיים כל שנה. זוהי הגישה, יחד עם תיאבון סיכון בינוני-מינוס - כלומר לא גבוה. הרי אנחנו אחראים על כספי המפקידים ובנוסף מטרתנו היא להביא תשואה נאותה לבעלי המניות.

"אם רוצים חיפושי נפט, ריגושים וסיכונים - זה לא לאומי, אלא גבעות עולם. ככה צריך להתנהג משום שיש תנודתיות בשווקים ולא צריך לצאת עם יותר מדי הצהרות. אפשר היה גם להיות יותר נדיבים בדיווידנדים, וכך להגיע לתשואה להון גבוהה יותר, אבל אנחנו במצב טוב.

"לגבי הרווחיות הכוללת, זה נכון שאנחנו מובילים בגלל ההשקעות הריאליות - אבל זאת האסטרטגיה שלנו והיא הוכיחה את עצמה במשך שנים רבות. אנחנו ממשיכים ליישם אותה כדי לגוון את פעילות הליבה הבנקאית ולקבל תשואה מותאמת סיכון נאותה.

TheMarker

"היו מי שטענו שאין בעיה להשקיע לבד בחברות כמו סלקום, פז והחברה לישראל, ושלא צריך בשביל זה את בנק לאומי. אבל לפז ולסלקום, למשל, נכנסנו כשהן היו עוד חברות פרטיות והרווחנו שם הרבה כסף; גם לא בטוח שהשוק יודע לתמחר כיום נכון את ההון החבוי שיש לנו בחברה לישראל (ההשקעה רשומה במאזן לאומי בכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת שווי שוק של האחזקה בסך כ-5.7 מיליארד שקל). השקענו גם בפרטנר ועשינו שם קופה יפה. יש לנו תיק יפה שכולל גם את סופר-פארם, כביש 6 ועוד השקעות - חלקן לטווח ארוך וחלקן לטווח קצר יותר".

אתה משמש גם כיו"ר לאומי פרטנרס - זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי. האם זהו מצב תקין ששווי האחזקה שלכם בחברה לישראל הוא כרבע משווי השוק של הבנק. אולי הגיע הזמן לממש לפחות חלק מהאחזקה - כדי להוריד חשיפה וגם כדי לסדר רווחים?

"זה נכון שההשקעה בחברה לישראל נהפכה להיות גדולה מאוד ומהותית עבורנו. אנחנו מודעים לכך, ובהתאם שוקלים, בוחנים ומקיימים דיונים לגבי מימוש של לפחות חלק מההשקעה - אבל לא בטוח שזה יקרה בימים הקרובים".

ומה לגבי עסקת תנובה?

"בחנו לעומק את כדאיות ההשקעה בתנובה, והגענו למסקנה שזה מעניין אותנו. עם זאת, לא מדובר בסיפור פשוט. הגענו להבנות ולהסכמות עם החתן (מאיר שמיר, בעל השליטה במבטח שמיר) וגם עם הכלה (זהבית כהן, מנכ"ל קרן איפקס, בעלת השליטה בתנובה), אבל העסקה עדיין לא גמורה - ואני מקווה שנשלים אותה.

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להגיע לסיטואציה שמבטח נקלעו אליה. לכן, צריך להבטיח שהמידע שיידרש יכסה על כל התרחישים. אנחנו זהירים מאוד ומקווים שההשקעה הזאת תניב את הפירות הראויים".

שיחררנו את חבל האשראי העסקי

בהשקעות הריאליות אתם מצליחים להשיג תשואות של לפחות 10%. אז מדוע יש צורך בפעילות בנקאית בינלאומית, שעוד לא ממש הוכיחה עצמה?

"הרווחיות אכן לא מספקת, אפילו אם מביאים בחשבון את תיאבון הסיכון שלנו בחו"ל, שם אנחנו רגישים יותר. זאת בהחלט שאלה לגיטימית - כי אפשר להשיג קרוב ל-10% תשואה על ההון במצב נורמלי. אחת הבעיות שלנו היא שאנחנו קטנים מדי במדינות כמו ארה"ב, בריטניה ושווייץ. חיפשנו לקנות בנק נוסף בארה"ב, אבל המחירים היו פי שלושה-ארבעה מההון.

TheMarker

"קנינו את בנק ספדיה בשווייץ, ולפי ההערכה שלנו, העסקה הזו תכפיל את הרווחיות, והתשואה תהיה גבוהה מ-10%. גם בארה"ב אנחנו מחפשים, אבל בזהירות. בבריטניה אנחנו קונים נכסים. אנחנו מתמקדים במדינות שבהן פועלות חברות הבנות שלנו ומנסים להתרחב שם באמצעות רכישות מושכלות.

"אבל המצב לא כזה גרוע. קחו, למשל, את בנק לאומי ארה"ב. גם אחרי שהקטנו את תיק האשראי ואת הפיקדונות, הבנק לא הפסיד כסף גם בתקופת המשבר, ואת 2010 סיים לאומי ארה"ב ברווח של כ-15 מיליון דולר".

אמרת באחרונה שאתה מודאג מהתפתחות תחרות פרועה בתחום האשראי, ושבגלל איכות והיקף הביטחונות זה עלול להתפוצץ?

"כשנוח אומרים שאין תחרות. כל הקמפיינים שיש בטלוויזיה על משקי הבית הם נוחים לפוליטיקאים - הרי לא צריך אותם בשביל לב לבייב או נוחי דנקנר. במשכנתאות ובכרטיסי אשראי יש תחרות.

"נכון שבקרב לקוחות גדולים יש תחרות על המחיר אבל הגדולים לא עושים חשבון לאף אחד. אין להם סנטימנטים לכלום, כי הם מסתכלים על כל החבילה. אז ככה שמבחינת המחיר יש תחרות והיא בסדר, אבל יש בנקים מסוימים שלא הפנימו עדיין את תקנות באזל 2.

"כשמדברים על ניהול סיכונים, מדברים על דיפרנציאציה של הסיכון - לפי מה מקובל לתמחר את ההון. כשיורדים במחיר מתחת ל-0% זה לא בריא ובסופו של דבר יפגע ברווחיות הבנקים והמערכת כולה".

ומה קורה אצלכם בשנים האחרונות - דיברו על כך שגליה מאור ורקפת רוסק עמינח עצרו את האשראי במשק?

"זה נכון שב-2008-2009 עשינו ברקס גדול באשראי העסקי. אבל השאלה הנכונה היא איפה גדלת בתחום האשראי. אצלנו, עיקר הגידול ב-2005-2010 היה במשקי הבית, במשכנתאות ובחטיבה המסחרית (אשראי של עד 120 מיליון שקל). בתחום התאגידים ירדנו בממוצע בכ-2%, וזהו סממן נוסף של להקטין את האשראי כדי שלא יהיה ריכוז גדול מדי של לווים גדולים. זה גם תורם לשיפור המרווח, כי אצל משקי הבית והקטנים הוא גדול יותר.

"ב-2010, כשהערכנו שהכלכלה נראית בהירה יותר וכושר הלווים השתפר, שיחררנו הרבה יותר חבל גם באשראי העסקי. שיעור הגידול הכולל באשראי ב-2010 היה כ-9.4%".

לא צופה ירידה חדה במחירי הדירות

אחד ממנועי הצמיחה של לאומי בשנה האחרונה הוא תחום המשכנתאות. ואולם בנק ישראל, שחושש מהתפתחות בועת נדל"ן, מנסה לצנן את הרוחות. כנראה שאתם רואים את הסיכון אחרת, שכן אתם מגדילים את היקפי ההלוואות ואת שיעורי המימון. מישהו פה טועה?

"סטנלי פישר רגיש למצב ורוצה למנוע התפתחות בועה בשוק הדיור. הוא נוקט צעדים כדי, כביכול, לייקר את המשכנתאות - כשעד כה כל הצעדים האלה לא היו ממש אפקטיביים. כעת, עם ההגבלה של מתן הלוואות בריבית משתנה של עד 33% משווי ההלוואה, הוא הלך עוד צעד קדימה".

איך הצעדים האלה ישפיעו?

"כל הפרסומים בעיתונות גרמו לכך שהלקוחות נבהלו, וכל מי שהתלבט אם לקנות דירה רץ לעשות זאת כדי להספיק לנצל את התנאים הקודמים - והיקף הביצועים של המשכנתאות גדל מאוד. כך שמכיוון שהיה זירוז וריצה למשכנתאות, הרי שבשלב ראשון תהיה כעת האטה מסוימת.

"לגבי הטווח הארוך, מוקדם להעריך. אבל קשה להאמין שזוג צעיר, או כל מי שמחפש דירה, לא יקחו משכנתאות רק בגלל שהחלק של הריבית הקבועה הפך להיות מהותי יותר.

"חוץ מזה, עקומי תשואה אמורים לשקף התנהגויות של ריביות לטווך ארוך ולטווח קצר, שאמורים להתכנס לאורך זמן. מי שלוקח משכנתא בריבית משתנה אמור לשלם פרמיה על כך. בשיטת הפריים משלמים בהתחלה יותר קרן ופחות ריבית, ובשיטת ריבית קבועה, להפך - כך שאם לא יקרה כשל וזה לא יעבוד, הן אמורות להתכנס.

"לא בטוח שזה יהיה אפקטיבי ושזאת תהיה התרופה המנצחת, כך שאני לא צופה ירידה בהיקף המשכנתאות. אני גם לא רואה את זה כגורם סיכון מהותי מבחינת הבנק ולא נראה משבר או אסון אמיתי. אני גם לא חושב שהסיכונים גדולים יותר לעומת עסקים אחרים. בישראל, להבדיל ממקומות אחרים בעולם כמו ארה"ב ואירלנד, לא מדובר בהלוואות נון-ריקורס (שהבטוחה היחידה בהן היא הנכס), כך שאפשר לתבוע לווים. גם שיעור האבטלה אצלנו לא כזה גבוה".

בנק ישראל מתערב יותר מדי?

"הנגיד מאוד זהיר וגם אנחנו, הבנקים, יותר זהירים - לא רק מיישמים מבחינה טכנית אלא יותר זהירים בסכום ההחזר שהלקוח נדרש. הנגיד יודע שהבעיה היא בהיצע ויש צורך בשחרור של 40-50 אלף דירות. לא בונים מספיק, כך שייתכן שייווצר מצב של הפוך-על-הפוך - ההנחיות יביאו להאטה בביקוש, אבל זה עלול לגרום להקטנת ההיצע, כי הקבלנים לא יסכימו לבנות במחירים נמוכים יותר".

האם נראה בקרוב צעדים נוספים?

"בנק ישראל ימתין, יראה את ההתפתחויות בשטח ואז יגיב - בהתאם ליעדים שהציב".

ומה יהיה עם מחירי הדירות?

"אני לא רואה את מחירי הדירות יורדים משמעותית. היתה עלייה בשנים האחרונות ועכשיו זה נראה כאילו העליות נעצרו. באופן ריאלי, בעשר השנים האחרונות מחירי הדירות לא עלו. המצב די יציב - אין עליית מחירים, ואני לא רואה סיבה שתהיה. היתה עצירה מסוימת, אבל איך המחירים יירדו ב-15%-20%? עצם ההודעה שהולכת להיות בנייה עלולה להכביד על הקבלנים ולהצריך הורדת מחירים - אבל אני לא רואה תסריט קיצון, שכן כדי שמשהו דומה יקרה צריך ששיעור האבטלה יעלה מהותית.

"תל אביב תמיד היתה יקרה יותר. אבל היחס של המשכנתאות כאחוז מהתוצר בישראל הוא 22%-25% - מהנמוכים בעולם. בחו"ל היחס מגיע ל-70%. זה נכון שה-LTV (יחס בין היקף ההלוואה לשווי הנכס מ"ר) עלה כי מחירי הדירות עלו ומספר הלקוחות גדל, אבל רמת הסיכון סבירה, הפיגורים לא ממש עלו וכך גם החובות האבודים.

"לגבי בנק לאומי, היסטוריית החשיפה שלנו היא בעיקר לאזור המרכז, הפחות תנודתי, אזור גדרה-חדרה. וכמעט שאין לנו חשיפה בצפון ובדרום. אולי משום שהתאבון לסיכון שלנו הוא נמוך יותר. בכפר ערבי או במגזר החרדי, למשל, לממש משכנתא זה בעייתי מאוד".

קיבוץ גלויות חשבונאי

במערכת הבנקאות אומרים שאתם יותר זהירים ושמרנים. האם זה משום שגליה מאור היתה בעבר מפקחת על הבנקים?

"אני לא יודע בדיוק מה אומרים. מה שכן, אולי הקדמנו את ההפרשות ועשינו הפרשות גבוהות, אבל אם מסתכלים על הגביות מול המתחרה הגדול שלנו - אז אנחנו ביתרון על הפועלים. הפקנו הרבה לקחים. היינו הראשונים להקים את יחידת הנס"א (ניהול סיכוני אשראי, שמפריד בין הטיפול באשראי של לקוחות קיימים למתן אשראי ללקוחות חדשים, מ"ר), וכיום זה נדרש על ידי בנק ישראל".

למה הקדמתם את ההפרשות?

"למה?", נהרי נשמע מופתע מעצם השאלה. "לקראת סוף 2008 היה גידול עצום (של כ-45%) בהיקף החובות הבעייתיים של לווים גדולים. העברנו את החובות האלה להשגחה מיוחדת, בעוד הבנקים האחרים לא פעלו כמונו. זה מפתיע, שכן גם אם הגעת למסקנה שזה לא מצריך הפרשה אלא רק השגחה (Watchlist), חשבנו שצריך לפעול".

איך משפיעה עליכם ההוראה החדשה של בנק ישראל לגבי הפרשות בגין חובות פגומים?

"זה ימחק מההון העצמי שלנו כ-669 מיליון שקל. מדובר בהשפעה יותר נמוכה ממה שחשבו, שלא אמורה להשפיע עלינו במיוחד - שכן מחיקה זה חוב שכבר הפרשת".

ומה דעתך על ההוראה?

"אין בה הרבה היגיון. גם כיום תיק נטו הוא אחרי הפרשות ומנהלים ברוטו מטעמי נוחות, כי ככה יש סיכוי שכל עוד לא עשית את ההפרשה תטפל בה ביתר נחישות. אתה לא יכול לדרוש החזרים לצורכי מס, כי הפרשה לא מספיקה - צריך מחיקה".

"עושים כאן שקשוקה, ואז מדברים על הפרשות גדולות ב-2008-2009, וזה הגדיל הפרשה קבוצתית נוספת. יש מדינות שאימצו את שיטת ה-IFRS ויש מדינות שאימצו את ה-GAAP.

"בישראל יש קיבוץ גלויות. יש גם GAAP של בנק ישראל, ויש לו גיורים משלו, לפעמים זה מצליח ולפעמים לא. בנק ישראל מעדיף את ה-GAAP האמריקאי, שנכנס לרזולוציות, ולא נותן הרבה חופש. זה כמו ספר בישול".

ומהי מדיניות הדיווידנד שלכם?

"בעבר, זה היה לפחות 50% מהרווח הנקי, כשבפועל היינו יותר אגרסיביים ושילמנו לבעלי המניות כ-5.5 מיליארד שקל ב-2006 (כ-55% מהרווח). גם השנה זה ייגזר מתאבון הסיכון ועדיין אנחנו בהלימות הון גבוהה. הלימות הון ונזילות לא פחות חשובות מרווחיות מותאמת סיכון לאורך זמן".

מחליפה ראויה

האם המחליפה שלך, רקפת רוסק עמינח, היא יורשת ראויה?

"בהחלט. מי שמנהלת בהצלחה את תיק האשראי הגדול במערכת הבנקאות ראויה להחליף אותי כמשנה למנכ"ל".

מה תעשה כשתפרוש?

"אין לי כרגע תוכניות קונקרטיות. אני מניח שאתחיל להתעניין במה שקורה בשוק. אני דירקטור בחברה לישראל, כך שאני לא פוסל גם השתלבות בתחומים לא בנקאיים".

אם יציעו לך את תפקיד מנכ"ל בנק הפועלים?

"אשקול את זה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#