הממונה על התקציבים באוצר אודי ניסן יעזוב את תפקידו בעוד חודשיים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממונה על התקציבים באוצר אודי ניסן יעזוב את תפקידו בעוד חודשיים

ניסן מונה לתפקיד ב-2009, ומסיים ארבע שנים בהנהלת משרד האוצר; שטייניץ: "היה שותף חשוב בגיבוש המדיניות"

12תגובות

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אודי ניסן, הודיע הבוקר (א') לשר האוצר יובל שטייניץ על כוונתו לסיים את תפקידו בעוד כחודשיים, בתום ארבע שנים כחבר בהנהלת משרד האוצר.

ניסן הצטרף להנהלת משרד האוצר באוקטובר 2007 כמנהל רשות החברות הממשלתיות ומונה ביולי 2009 על ידי שטייניץ לתפקיד הממונה על התקציבים. בתקופת כהונתו הוביל ניסן את גיבוש המדיניות הפיסקלית ואישור תקציב 2011-2012, והיה שותף בין השאר בגיבוש הרפורמה בהשכלה הגבוהה, הרפורמות בשוק התקשורת ובענף הסלולר, הגדלת הכנסות המדינה בשוק האנרגיה (ועדת שישינסקי), הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון, העלאת גיל הפרישה מצה"ל וסיכום התקציב והתוכנית הרב שנתית להעברת בסיסי צה"ל לנגב.

שר האוצר יובל שטייניץ הוא זה שהחליט על מינויו של אודי ניסן לתפקיד הממונה על אגף תקציבים, האגף החזק באוצר, במאי 2009. ניסן החליף בתפקידו את רם בלניקוב, שהתפטר לאחר אישור תקציב הממשלה. יחסי קירבה משפחתיים בין אשת השר לניסן, הפכו את סירובו של ניסן להתמנות לתפקיד לקשה יותר, והוא הסכים לעזוב את תפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות ולחזור לאגף תקציבים בו כיהן בשורה של תפקידים בין השנים 1992-1999.

במהלך כהונתו, הביע ניסן את דעותיו במגוון של דעות ודחף למהלכים כבדי משקל, בין השאר - אישור תקציב דו שנתי, אותו רואה שר האוצר שטייניץ רואה כאחד ההישגים המרכזיים של כהונתו. בנוסף, שמר בקנאות על עינייני התקציב, הן בצד של ההוצאות והן בצד ההכנסות. כך למשל, דחף ניסן להסדר מול כי"ל במסגרת "עסקת חבילה", שתכלול שילוב בין השקעתה בשיקום ים המלח לתשלומי תמלוגים בגין חובות עבר וכרייה עתידית של אשלג.

בהנהגתו, החליט משרד האוצר לתבוע מכי"ל להחזיר תמלוגים בכ-115 מיליון דולר, שלטענתו העלימה לכאורה בהעברות חשבונאיות בין חברות הקבוצה. בכי"ל טענו כי התמלוגים הועברו על פי החוק וכי החברה לא העלימה הכנסות כדי להקטין את התמלוגים, והמדינה, לפי דברי שר האוצר, הגישה לאחרונה תביעה נגד כי"ל בנושא. במקביל, דנו במשרד האוצר גם באפשרות להכפלת שיעור התמלוגים ל-10%.

לאחרונה, תקף ניסן בחריפות את סבסוד המשכנתאות לזוגות צעירים בפריפריה. לדברי ניסן, הצעת החוק שיזם שר השיכון אריאל אטיאס היא פופוליסטית, ותביא לתוצאה הפוכה מכפי שהיא מכוונת לה - התייקרות נוספת של הדירות. ניסן טען גם כי אטיאס מכוון בהצעתו לסייע בעיקר לאוכלוסייה החרדית בפריפריה - אבל גם היא תצא נפגעת מצעד זה. ניסן נלחם בכנסת גם כאשר הוצע להפחית את מחירי הדלק באמצעות הפחתת מס הבלו. "אם רוצים להגדיל תקציבים זה יבוא על חשבון משהו אחר", התעקש ניסן, וטען כי הפחתת מחירי הדלק תחייב הקצאת מקורות מתחומי החינוך, הביטוח הלאומי או הבריאות. זאת, בימים בהם רושמת הממשלה עודפי גבייה גבוהים ממיסים. "בטווח הארוך מחירי הדלק ימשיכו לעלות, אמר ניסן.

לזכותו של ניסן ייאמר כי התייחס תמיד גם לשאלות של אי שוויון בחברה הישראלית. בסוף 2010, על רקע אישור שורה של החלטות ממשלה שנועדו לצמצם את אי השוויון, אמר ניסן כי החלטות הממשלה האחרונות לא יקטינו באופן משמעותי בשנים הקרובות את הפערים בחברה הישראלית, כפי שהם משתקפים במדד ג'יני, המודד אי שוויון בחלוקת הכנסות. ניסן ציין בהקשר זה כי: "מצבנו רע ולא אתכחש לזה". ניסן הוסיף כי "אם נצליח ליישם את החלטות הממשלה אז בעוד עשר שנים אוכלוסיות המיעוטים והחרדים, שהיום שיעור השתתפותם בשוק העבודה נמוך, יעבדו יותר. יש שורה של החלטות חברתיות, ואני מקווה שנצליח במושב הבא של הכנסת להעביר אותם". עוד הביע ניסן התנגדות להעלאת שכר המינימום, וטען כי מס הכנסה שלילי מטפל טוב יותר במי שהכנסתו נמוכה.

ניסן לא הסתפק בהתערבות בנושאי התקציביים של ישראל, אלא דאג לשמור על האינטרסים של אגף התקציבים וניהל מאבקים אישיים מול דורון כהן, מנהל רשות החברות הממשלתיות. כהן הציע הוראות חדשות המגבילות מינויים לתפקידים של סמנכ"לי כספים בחברות ממשלתיות לרואי חשבון בלבד, ולדברי בכירים באוצר, ניסן חשש כי ההוראות החדשות יחסמו את דרכם של בוגרי אגף התקציבים לתפקידים כאלה כפי שהיה מקובל בעשרות השנים האחרונות.

רוב בוגרי אגף התקציבים הם בוגרי פקולטות למינהל עסקים וכלכלה, ואינם רואי חשבון. הם גם אינם מוכשרים לעריכת דו"חות כספיים או ביקורת שלהם ובוודאי אין להם ניסיון בכך. עם זאת, היעדר השכלה פורמלית בראיית חשבון לא מנע מחלקם בעבר להתמנות לתפקיד חשבים בחברות ממשלתיות, כולל חברות גדולות ביותר. כך למשל, מונו הראל בלינדה ואבי גפן, שהיו סגני ראש אגף התקציבים, לסמנכ"לי כספים בחברות החשמל ובמקורות, בהתאמה. אמיר שביט, גם הוא יוצא אגף התקציבים, סיים באחרונה תפקיד של סמנכ"ל כספים ברכבת ישראל.

שטייניץ ציין בעקבות הודעתו של ניסן כי "לניסן ולאגף התקציבים היה חלק משמעותי בהתמודדות מול המשבר הגלובלי ובעיצוב תקציב המדינה הדו-שנתי. ניסן היה שותף חשוב בגיבוש המדיניות הכלכלית".

ניסן החל את דרכו במשרד האוצר בשנת 1992 באגף תקציבים כרפרנט ורכז תחומי התכנון ומנהל מקרקעי ישראל ובהמשך כראש תחום תיירות ותשתיות מים. לאחר מכן כיהן כמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים ושימש כמרצה בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. ניסן בעל תואר דוקטור לכלכלה מהאוניברסיטה העברית ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד.

ניסן צפוי לסיים את תפקידו בעוד כחודשיים ובכוונתו להמשיך ולעסוק, במשך שנת הצינון, במחקר כלכלי.

אפלבאום תומר

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#