מה מאיים על הצמיחה העולמית - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה מאיים על הצמיחה העולמית

משבר החובות באירופה הוא רק סימפטום אחד של הבעיות שעלולות לדכא בכל רגע את ניצני ההתאוששות

תגובות

"ב-2008 היינו במרחק של כמה שעות ממצב שבו הכספומטים בבנקים היו מתרוקנים", כתב לפני כמה ימים ראש ממשלת בריטניה לשעבר, גורדון בראון, במאמר במגזין האמריקאי "ניוזוויק". "עסקים קטנים לא היו יכולים לשלם משכורות לעובדים, בתי ספר ובתי חולים היו נסגרים בגלל מחסור במזומנים. הרגשנו כאילו המשבר הכי גדול במאה השנים האחרונות עומד למוטט אותנו.

"אבל", ממשיך בראון בנבואת הזעם, "אם העולם ימשיך להתנהל כפי שהוא מתנהל כיום, ההיסטוריונים של העתיד יאמרו שהמשבר ההוא היה רק קדימון למשבר הגלובלי שהגיע אחריו. מי שחושב שהעולם למד משגיאות העבר טועה".

את האזהרות של בראון צריך לקחת בזהירות. מדובר בפוליטיקאי משופשף שמעוניין כנראה לקדם אג'נדה משלו. ייתכן שדבריו נאמרים בעקבות רצונו להיבחר למשרה רמה שזה עתה התפנתה, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית. ובכל זאת, התעלמות מוחלטת מהאזהרות של בראון גם היא אינה רצויה. כלכלת העולם אמנם הצליחה לשרוד את הטלטלה הפיננסית של 2008, אבל קשה להגיד שהיא כבר נרפאה ממנה לגמרי. המשבר הכלכלי הגלובלי הותיר מאחוריו עוד מחלות רבות שעדיין לא טופלו, ויצר בעקבותיו לא מעט מחלות חדשות. הבעיות שבפניהן ניצבת כלכלת העולם עלולות להאט את קצב הצמיחה העולמי בחודשים ובשנים הבאות, ובמקרה הרע גם לדרדר חלק מהמדינות למיתון נוסף.

כמה מהבעיות שמאיימות על כלכלת העולם - כגון בעיית החובות של מדינות המערב - ידועות ומוכרות לכולם. מה שלא ידוע הוא כיצד הן ייפתרו, ואיזו השפעה תהיה להן על הכלכלה העולמית. את ההשלכות שיהיו לכמה מהמחלות האלה על כלכלת העולם אפשר רק לנסות לדמיין. השאלה היא מי בכלל רוצה לרפא אותן, ומי מוכן לסבול את הכאב הכרוך בריפוי שכזה.

1. משבר החובות באירופה

כשמדברים על משבר החובות שתוקף את אירופה נהוג להתרכז רק במדינות ה-PIIGS, הלוא הן פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד. שלוש מתוך החמש (יוון, אירלנד ופורטוגל) כבר פנו לבקשות סיוע משותפותיהן לגוש היורו - וקיבלו בעקבות זאת הזרמה של עשרות מיליארדי יורו לצורך מיחזור חובות.

במקרה של יוון נראה שגם הזרמה כספית של יותר מ-100 מיליארד יורו לא תספיק. המדינה נאנקת תחת החובות, מתקשה להקטין את הגירעון בתקציב שמסתכם ביותר מ-10% מהתוצר, ויחס החוב-תוצר שלה עתיד לצמוח השנה ליותר מ-150%. נראה שכל פתרון מלבד הסדר חובות לא יצלח. מבחינת המשקיעים באג"ח יווניות, הנסחרות בתשואות זבל, ההסדר הוא כבר כמעט עובדה מוגמרת.

אם יוון אכן תודיע על הסדר חוב, עלול להיווצר כדור שלג במערכת הבנקאות האירופית. די ברור שחלק ניכר מהבנקים הגדולים ביבשת, בעיקר בגרמניה ובצרפת וכנראה גם בבריטניה, יצטרכו לבצע מחיקות ערך גדולות. אם יש דבר אחד שכן למדנו מהמשבר של 2008, זה שתהליך של מחיקות ערך בבנקים לעולם אינו חד-פעמי. זהו תהליך שיכול להתמשך כמה רבעונים ולעורר עצבנות רבה בשווקים.

TheMarker

אבל משבר החובות של אירופה לא נגמר במדינות ה-PIIGS. גם לבריטניה, הכלכלה השנייה בגודלה באירופה, יש כיום בעיית חוב לא פשוטה. החוב הממשלתי שלה צמח בתוך שלוש שנים - מ-43% מהתוצר ל-75%, בעיקר עקב הצורך להלאים כמה מהבנקים הגדולים שעמדו לקרוס. הגירעון בתקציב הממשלה עדיין גבוה ומתקרב ל-10% מהתוצר.

שלא כמו יוון ופורטוגל, לבריטניה עדיין לא מתקשה לגייס חובות בשוק הבינלאומי - אבל הגירעונות הגדולים מעיקים עליה, והמדינה מעוניינת לקצץ בתקציבה ולחזור למסלול של צמיחה יציבה ומתמשכת. קיצוצי התקציב וסגירת מערכת התמריצים הממשלתית, שניתנה לצורך התמודדות עם המשבר הכלכלי, צפויים למתן את קצב הצמיחה באי הבריטי, שגם כך נמצא ברמה נמוכה למדי וסובל משיעורי אבטלה גבוהים.

בריטניה סובלת גם מאינפלציה שעברה את גבול ה-4% בשנה. עליות המחירים מקרבות את הצורך בהעלאת ריבית בבריטניה, שתכביד גם היא על קצב הצמיחה בממלכה.

2. החוב הפדרלי בארה"ב

TheMarker

בעיית החובות הממשלתיים לא עוצרת באירופה. ייתכן שבארה"ב היא אף חמורה יותר. החוב הממשלתי של ארה"ב קפץ בתוך ארבע שנים מ-36% מהתוצר ל-96% ממנו, והוא ממשיך להתרחב בגלל הגירעונות הגדולים בתקציב.

בחודש האחרון הגיע החוב הממשלתי שם לתקרת העליונה שמתיר הקונגרס - 14.3 טריליון דולר. כעת נטושה סביב החוב מלחמה פוליטית. הרפובליקאים ששולטים בקונגרס מאז נובמבר מתנגדים להעלאת התקרה ותובעים עוד קיצוצים. הדמוקרטים והנשיא ברק אובמה מעוניינים להעלות את תקרת החוב, כדי שלא יצטרכו להפעיל תוכנית קיצוצים רחבה בשנה הבאה, שהיא שנת הבחירות לנשיאות. העובדה שאת החוב הזה יהיה צריך גם להחזיר מתישהו קצת פחות מעניינת כרגע את הפוליטיקאים - את זה הם כבר ישאירו לדורות הבאים.

החוב הממשלתי העצום נולד כתוצאה ממדיניות בזבזנית שהחלה עוד בתחילת העשור הקודם. היא התעצמה במשבר בעקבות הצורך להלאים בנקים, לתמוך בתעשיית הרכב הקורסת ולהקצות תקציבים כדי להמריץ את הכלכלה השוקעת. במקביל המשיכה ארה"ב להוציא כסף רב על המלחמות בעיראק ובאפגניסטאן.

בשלב כלשהו בעתיד הלא רחוק, גם ארה"ב תצטרך לקצץ בתקציב. מתי זה יקרה קשה לדעת. אולי זה יקרה כשמשקיעי העולם יפסיקו להסתפק בריביות הנמוכות על אג"ח אמריקאיות בעוד בדולר נשחק והולך או לאחר נזיפה נוספת מאחת מסוכנויות הדירוג הבינלאומיות שמתקשות לשמר את הדירוג המושלם, טריפל A, לכלכלה שצוברת חובות בקצב מבהיל. בסופו של דבר הקיצוץ בתקציב האמריקאי יגיע. השאלה היא רק אם הוא יגיע באופן יזום או בעקבות משבר נוסף, שיחייב את הממשל האמריקאי לנקוט צעדים כואבים בהרבה.

TheMarker

3. בועת הנדל"ן בסין

כשאומרים "בועת נדל"ן בסין", צריך לנקוט משנה זהירות. כבר שנים שכלכלנים מזהירים מבועת מחירים שעלולה לקרוס ולגדוע את צמיחת הכלכלה הסינית, אך זה לא קורה. מתברר שהמחירים בסין יכולים להמשיך לעלות, ועדיין יש קונים לדירות, והכלכלה ממשיכה לצמוח באין מפריע ב-8%-10% בשנה. זהו כנראה טבען של בועות: לכל עליית מחירים מטאורית יש תמיד הסבר, וכל עוד הכלכלה אינה נפגעת נדמה שאפשר לחיות אתן. גם על בועות הנדל"ן שהתפוצצו בסופו של דבר בארה"ב ובאירופה אמרו שהן לא בועות אלא עליות מחירים הגיוניות.

לעלייה במחירי הנדל"ן בסין תמיד יימצאו הסברים הגיוניים: הכלכלה הסינית צומחת במהירות, סינים רבים עוברים מהכפרים לערים וזקוקים לקורת גג, המעמד הבינוני בסין כבר לא מסתפק בדירות קטנות ורוצה דירות גדולות יותר - ועוד כהנה וכהנה הסברים.

ולמרות כל ההסברים, עדיין קשה להבין כיצד עלייה של 800% במחירי הדירות בבייג'ין בתוך עשר שנים יכולה להסתדר עם ההיגיון. ובכלל, אם הכל תקין, מדוע הממשלה הסינית מודאגת? מדוע היא העלתה את שיעור ההון העצמי שנדרש מרוכשי הדירות מ-30% ל-40% והקשיחה את דרישות ההון מהבנקים שמספקים אשראי לרוכשים?

קברניטי סין, כמו נגיד בנק ישראל, יודעים כנראה שהשוק החופשי לא תמיד עוצר בזמן. הם ראו את הנזק שיצרו בועות הנדל"ן בארה"ב ובאירופה ומנסים להתחמק מגורל דומה. בארה"ב, אגב, המחירים קפצו בין 2000 ל-2006 רק ב-100% ולא ב-800%. נתוני החודשים האחרונים מלמדים שעליות המחירים בסין מתמתנות. אם בשנה שעברה עליות המחירים בבייג'ין ושנחאי היו בקצב של כ-13%-15%, ב-2011 שיעור העלייה כבר פחת לכ-2%-4%. נראה שהקשחת התנאים מצד הממשלה מתחילה לתת את אותותיה.

ענף הבנייה בסין הוא ממנועי הצמיחה החזקים במדינת הענק הזאת. על פי האומדנים האחרונים, לפי קצב בניית הדירות הנוכחי, סין בונה ערים בסדר הגודל של רומא בתוך שבועיים בלבד. בתוך שנה אחת היא בונה את כל ספרד, ובתוך 15 שנים את כל אירופה. נותר רק לדמיין מה יקרה לעולם אם קטר הבנייה הסיני יתחיל פתאום לחרוק ולקרטע.

4. בועת מחירי הסחורות

מחירי הסחורות המאמירים מאיימים על העולם מכיוון אחר. הם מחייבים את תושביו להוציא חלק גדול יותר מהכנסתם על מזון ואנרגיה, ומותירים להם פחות למוצרים ושירותים אחרים.

למעשה, לא בטוח שמדובר בבועה. חלק ניכר מהסחורות זוכות לביקוש אמיתי. הצמיחה המהירה בסין ובהודו יוצרת, למשל, ביקוש אדיר למכוניות, וכל מכונית חדשה שעולה על הכביש מעלה את הביקוש לנפט. במערב צריכת הנפט סטאטית כבר הרבה שנים, אבל במדינות הצומחות הביקושים עולים, ולא נראה שהם עומדים לעצור.

גם למזון יש ביקוש אמיתי בעולם המתפתח, ולחקלאי העולם ייקח זמן עד שיצליחו להגדיל את שטחי העיבוד, לייעל את עבודתם ולהדביק את הביקוש הגובר. בינתיים עליית המחירים הזאת גוררת אחריה לחצים אינפלציוניים רבים, ומקרבת את היום שבו הריביות בעולם המערבי יחזרו לעלות. לא בטוח שזוהי בשורה רעה כל כך, אבל השאלה היא כמה נזק יתרחש לפני שנשק הריבית יופעל מחדש.

5. מדיניות מתמשכת של ריביות נמוכות

מאז המשבר הפיננסי התמכרו מדינות המערב לריבית אפסית. הריבית האפסית סייעה לאושש את הכלכלות מהמשבר (יש שיגידו שזוהי רק התאוששות מלאכותית), אבל בדרך נוצרו לא מעט עיוותים. כך למשל, הקפיצה במחירי הנדל"ן במדינות המתפתחות ובמחירי הסחורות מיוחסת במידה רבה לריבית האפסית שנהוגה במערב.

ריביות נמוכות אינן נשארות כאלה לנצח. בסופו של דבר הן יהיו חייבות לעלות כדי לדכא לחצים אינפלציוניים שכבר מתחילים לבצבץ. הריביות הנמוכות מעוותות גם את אופן החשיבה של משקיעים. מי שמקבל 1% על אג"ח ממשלתית עושה חשבון שעדיף לו לקנות נכס כלשהו (דירה, אג"ח קונצרנית), רק מפני שהוא משלם לו 2% בשנה.

עיוות מתמשך בריבית ובהקצאת מקורות יוצר את כל העיוותים המוכרים. בועות של נכסים פיננסיים יונקות את כוחן ממדיניות של ריבית נמוכה. כל עוד כלכלת העולם ממשיכה להישען על הריבית האפסית של מדינות המערב, קשה יהיה לומר שהעולם נרפא מהמשבר הקודם, או שיש לו מספיק כלים ומשאבים כדי להתמודד עם המשבר הבא.

-

טריפל A

AAA. דירוג האשראי המקסימלי של סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פורס. משמעות הדירוג היא שהסיכויים לאי החזר החוב הם אפסיים

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#