101 דרכים לעוף מגוש היורו - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

101 דרכים לעוף מגוש היורו

אמיר כהנוביץ מכלל פיננסים על הסיוע לפורטוגל, גוש היורו, וליוון יש איים למכור, אבל מה לנו יש להציע?

שוקי המניות והאג"ח בעולם יורדים הבוקר על רקע ירידות במחירי הנחושת והנפט שמאותתות למשקיעים על האטה מסוימת בפעילות הכלכלית. אישור הסיוע לפורטוגל אתמול (ראו הרחבה) תמך ביורו, בעיקר על חשבון הין היפני.

עוד העיב על מצב רוח משקיעים הדאגה של בנק ההשקעות ג'י-פי מורגן כי הקשחות האשראי בסין עלולות להביא להאטת ההתאוששות הכלכלית העולמית (העלנו חששות דומים בימים האחרונים). מחיר הנפט ממשיך לרדת לשפל של חודשיים, 97 דולר לחבית, על רקע נתוני מלאים גבוהים. הערכות הן כי מחיר הדלק הגיע לרמה שהתחילה להשפיע על הביקושים, כלומר שהביקוש כבר לא לגמרי קשיח ברמות האלה.

אושר סיוע לפורטוגל – זהו, הבעיה נפתרה?

אושרה אתמול תוכנית סיוע בהיקף של 78 מיליארד יורו לפורטוגל, ובמקביל הוגבר הלחץ על יוון לנקוט בצעדים נוספים כדי להצדיק את הגדלת הסיוע למדינה. עם זאת, שוק ההון לא מתרגש יותר מידי ולמרות שהתשואות שהשוק דורש כעת מפורטוגל ירדו מעט, הן עדיין גבוהות מאד.

אף אחד לא נותן לפורטוגל מענקים, אלא מדובר בהלוואה עם קרן וריבית לשלם, החובות של פורטוגל לא נמחקים ופשוט כעת החוב הוא קצת יותר נוח. ביוון הדופק מתחיל להיחלש, אנו עדים לסימני הגסיסה האחרונים, מחזורי המסחר של האג"ח בנפילה והמרווח בין הצעות הקניה למכירה (bid-ask) של אג"ח לשנתיים נפתחו לאחוז וחצי (150 נ.ב). RIP- יוון-.

101 דרכים לעוף מגוש היורו

כל הצרות בגוש היורו התאפשרו בגלל השיטה הלא טובה. אם כל מדינה הייתה שומרת על התחייבויותיה שלא לעלות על גרעון של 3% ויחס חוב לתוצר של 60% (אמנת מאסטריך) כל זה לא היה קורה. אבל הבעיה היא שלאיחוד לא היו שיניים.

כלומר, לא הייתה דרך להעניש מדינות שחרגו מהאמנה ומכאן הדרך למשבר הייתה קצרה. עכשיו מתפנים חכמי ואנסי הגוש לשכלל את השיטה.

הם מציעים כמה רעיונות ובצידם תשובות שיוון כנראה אומרת לעצמה בלב: הצעה, להטיל קנסות כספיים על מדינות שיחרגו ממגבלות האמנה (הוווו...., איזה מפחיד, אנחנו גם ככה לא נשלם כלום, לא ת'חוב ולא ת'קנסות- "סיוע, מדינות טובות, סיוע, עזרו לי!!!"), הצעה להגביר את הפיקוח על המדיניות הכלכלית של המדינות (ברור, אנחנו ניתן לכם את כל נתוני העברות הכספים הסודיים שלנו ואת כל משחקי החשבונאות שעשינו דרך מורגן סטנלי), הצעה, לקצץ זכויות הצבעה באיחוד (הקול שלנו באמת מאד משמעותי, איך נסתדר בלעדיו, אוי לא).

ועדיין, מבחינת המשקיעים המאמץ שמפגינים ראשי המדינות כדי למצוא פיתרון לבעיות, זהו לבדו משהו חיובי שמהווה איתות שהם מאד נחושים שגוש היורו יישאר שלם ושאף מדינה לא תעזוב אותו.

ליוון יש איים למכור, מה לנו יש?

שרי האוצר של אירופה הגבירו את הלחץ על יוון לגייס כספים באופן עצמאי כתנאי לסיוע נוסף. "ליוון יש פוטנציאל הפרטה עצום והיוונים צריכים לסייע לעצמם לפני שהם מבקשים עוד כסף", אמרה אתמול שרת האוצר של אוסטריה. ליוון אכן יש לא מעט נכסים למכור בניהם פריטים היסטוריים ואיים, אבל מה יקרה אם אנחנו למשל נגיע לחדלות פירעון, מה אנחנו נמכור?

לכאורה נדמה שלממשלת ישראל יש לא מעט נכסים, אבל בדיקה עמוקה יותר מעלה תהיות: רשות הנמלים והרכבות האגדית, במקרה הזה כנראה שיבקשו שאנחנו נשלם כדי שייקחו אותם מאיתנו.

הר הבית, הוא הרי בידנו (אני מציע לשים שם מצלמות שנוכל לשבת בבית ולצפות מה קורה כשבעלי החוב מגיעים לקחת את "שלהם"), נמכור את הקריה, ישחרר חניות בת"א, למכור את שירותי הכבאות, אבל השימוש לא על אחריותנו, את מלאי הדלק הסילוני, אם לא מפריע להם שיש שם קצת חיידקים (אלוהים יודע מה זה אומר), את הערוץ הראשון (תתפלאו, יש אנשים שאוהבים). קיצור טמנו להם פה אחלה מלכודת.

מקרו - סימנים מדאיגים לתעשייה האמריקאית

אין לי בעיה שנתוני שוק הנדל"ן בארה"ב קטסטרופאליים ואני לא מתרגש שיוצא נתון מאכזב של מכירות בתים, גם שוק העבודה יכול להמשיך לדשדש לו ואני אמשיך להיות אופטימי, אבל את רוב יהבי אני שם על התעשייה האמריקאית.

מבחינתי תעשייה איתנה היא התשתית והיסודות הכלכליים להתאוששות וצמיחה בת קיימא, לכן אפשר להבין את האכזבה שנחלתי אתמול כשפורסם סקר מנהלי הרכש של הפד למצב התעשייה באזור ניו-יורק והצביע על ירידה חדה מ-21.7 נק' ל-11.8. לא יצאתי מהבית וחברים היו צריכים לבוא לעודד.

ההסבר לירידה החדה באמון החברות הוא המחירים הגבוהים של חומרי הגלם. אולי דווקא הירידה מתחילת החודש במחירי הסחורות תוכל לספק בחזרה תמיכה. היום יפורסמו בין השאר נתוני התחלות ואישורי הבניה החלשים (וכאמור מבחינתי הפחות מעניינים) והיצור התעשייתי, שצפוי שעלה באפריל ב-0.4%, עליה שישית ברציפות.

ישראל על סטרואידים

המשק הישראלי צמח ב-4.7% (קצב שנתי) ברבעון הראשון של שנת 2011. עוד עולה מהנתונים כי התוצר לנפש גדל ב-2.9%. נתוני המשק ברבעון הראשון (בקצב שנתי): הצריכה הפרטית עלתה ב-6.8% בהמשך ל-8.8% ברבעון הקודם; רמת החיים (צריכה לנפש) עלתה ב-4.8% (בהמשך ל-6.8%); רכישות מכוניות ומוצרי חשמל זינקו ב-30.5% לנפש (45% ברבעון הקודם).

היצוא מישראל עלה ב-16% בחודשים ינואר-מרץ (11.3% ברבעון הקודם), והייבוא עלה ב-16% (בהמשך ל-15.6%); ההשקעות בבניית דירות מגורים עלו ב-12%, בהמשך ל-9.7%, צריכה ממשלתית ירדה ב-5% וההשקעות בענפי המשק השונים עלו בשיעור חד של 29.6%, בהמשך ל21%- ברבעון הקודם.

נתוני הצמיחה יפים במיוחד אם רואים שהממשלה לא הייתה המנוע אלא הסקטור הפרטי וכן לאור הרמה הגבוהה ממנה יצאנו בסוף 2010.

השפעת נתוני הצמיחה בישראל על המדיניות הכלכלית

הצמיחה ברביע הראשון הייתה גבוהה מעט מתחזיות משרד האוצר ובנק ישראל, לפיהן היא תסתכם ב-3.8% ו-4.5% בהתאמה. נתוני התוצר משמשים את קובעי המדיניות הכלכלית במספר נושאים, כשהבולטים בניהם הם תכנון תקציב המדינה והמדיניות המוניטרית.

בנוסף, אם נתחשב בכך שברבעונים הקודמים אומדן הצמיחה הראשוני היה מוטה כלפי מטה ולאחר מכן עוד עודכן מעלה, מדובר בנתון שעשוי לאפשר בעיני מקבלי ההחלטות את הגדלת תקציב המדינה והאצת קצב העלאות הריבית. בנוסף, נתוני צמיחה חזקים עשויים למשוך לכאן משקיעים זרים, לאותת על תמיכה לשקל לתמוך בדירוג החוב ולהוריד מפרמיות הסיכון של ישראל.

סין מקטינה את אחזקותיה באג"ח אמריקאי

סין, בעלת החוב הגדולה ביותר של ארה"ב, הקטינה בחודש האחרון את אחזקותיה באג"ח אמריקאי, בפעם החמישית ברציפות. ברקע פריצת תקרת החוב האמריקאי והורדת תחזית הדירוג המושלם של ארה"ב על ידי S&P.

בחודש האחרון הפחיתה סין את אחזקותיה באחוז אחד נוסף ל-1.145 טריליון דולר, לעומת אחזקות של 1.175 טריליון באוקטובר 2010. נזכיר כי בחודש שעבר טען יועץ לשעבר של הבנק המרכזי בסין כי על סין להפסיק לרכוש אג"ח אמריקאיות כי זו תגיע בסוף לחדלות פירעון (טוב, בטווח הארוך כולנו מתים).

התשואות על האג"ח האמריקאיות עולות הבוקר (מחיר יורד), אך זה בדומה למגמה העולמית. אני רוצה להגיד כאן משהו שקשה לרבים להבין: גם אם סין תקטין באופן מבוקר את רכישות האג"ח שלה, ובמקביל לא ישתנה הצפי לקצב העלאות הריבית בארה"ב או הערכות לגבי יכולת ההחזר שלה, לא תהיה לירידה באחזקות של סין השפעה על התשואות והמחיר של האג"ח.

הכותב הוא אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#