הלמ"ס: המשק צמח ב-4.7% ברבעון הראשון של 2011 - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הלמ"ס: המשק צמח ב-4.7% ברבעון הראשון של 2011

ד"ר מיכאל שראל: אומדני הצמיחה של הלמ"ס מוטים באופן עקבי; בשנה שעברה היה האומדן נמוך ב-2% מקצב הצמיחה בפועל

7תגובות

קצב צמיחת התוצר ברבעון הראשון של שנת 2011 עמד על 4.7% - כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום. זאת לאחר גידול בקצב שנתי של 7.6% ברבעון הקודם, ועלייה בקצב של 4.8% ברבע השלישי של 2010. הציפיות בקרב כלכלנים היו לקצב גידול גבוהה יותר של 5.1%, אולם בלמ"ס מזהירים כי מדובר על אומדן ראשוני בלבד שעוד עשוי להשתנות.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי ברבעון הראשון של 2011 נרשם זינוק של 5.5% ברבעון בהשקעות בנכסים קבועים, המשקף קצב גידול שנתי חד של 24%. סעיף זה כולל את ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד ובכלי תחבורה. ברבעון הקודם היה קצב הגידול השנתי בסעיף זה גבוה גם כן ועמד על קרוב ל-20%. "העלייה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת בעיקר עלייה חדה בהשקעות במכונות, ציוד וכלי תחבורה" כותבים היום בלמ"ס, כאשר בסעיפים אלה קצב הגידול השנתי שנרשם ברבעון עמד על 46%.

היצוא הישראלי על פי נתוני הלמ"ס ממשיך לצמוח בקצב שיא והוא רשם במהלך הרבעון צמיחה בקצב שנתי של 16%. זאת לאחר שברבעון הקודם עמד נתון זה על 11%. ייצוא התעשייה ללא יהלומים רשם קצב גידול חד במיוחד של למעלה מ-20%. זאת, על אף התנודתיות בשער הדולר שהספיק לרשום במהלך הרבעון עלייה מרמות של 3.5 שקל לדולר בתחילת הרבעון, ל-3.7 שקל לדולר בתחילת פברואר, ולרדת שוב לרמות של 3.5 שקל לדולר לקראת סוף הרבעון.

"שער החליפין הנמוך מעודד ביקושים מיבוא על חשבון צריכה והשקעה מייצור מקומי", אמרת איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות IBI. "כל מה שמקורו ביבוא גדל בקצב מהיר יותר וזה גורם ממתן לצמיחה". ניר מצביעה על נתוני ההשקעה במכונות, ציוד בכלי תחבורה: "מדובר בעיקר בהשקעה במכונות וציוד שמקורו בחו"ל, וכמובן שבכל הנוגע בכלי תחבורה מדובר על יבוא".

התוצר של המגזר העסקי מוסיף אף הוא לצמוח והוא גדל בקצב של 5.8% ברבעון הראשון.  הנתון הבולט היחיד שרושם ירידה חדה הוא הצריכה הציבורית. הוצאות הממשלה רשמו במהלך הרבעון ירידה בקצב שנתי של 5.7%, זאת בזמן שהכנסות הממשלה ממיסים ממשיכות לגדול והגבייה ממיסים רושמת עודפים גדולים על פני התכנון.

נתוני הלמ"ס מוטים מטה באופן עקבי

הנתון המרכזי אותו מפרסמת הלמ"ס היום הוא קצב צמיחת התוצר ברבעון הראשון של שנת 2011. נתון זה עמד כאמור על 4.7%, אולם, אם להסתמך על ניסיון העבר, יש לקחת אותו בעירבון מוגבל. במאי 2010 העריכו בלמ"ס כי קצב הצמיחה ברבעון הראשון של 2010 עמד על 3.3%. שנה לאחר מכן, אחרי שהאומדן התעדכן 12 פעמים, נקבע קצב הצמיחה הרבעוני ברמה של 5.2% - גבוה בכמעט 2% מהאומדן הראשוני.

לא מדובר במקרה חריג. גם כאשר בוחנים את אומדני קצב הצמיחה של הרבעונים 2 ו-3 בשנת 2010 מתגלה כי הלמ"ס אמדה את קצב הצמיחה הרבעוני בחסר בצורה משמעותית: האומדן האחרון של הלמ"ס לקצב הצמיחה ברבעון השני של 2010 עומד על 5.4% לעומת אומדן ראשוני של 4.7% באוגוסט 2010, ובאשר לרבעון השלישי התעדכן האומדן מ-3.8% ל-4.6%. ברבעון הרביעי עמד האומדן הראשוני של הלמ"ס על 7.8%, ואם לשפוט לפי שלושת הרבעונים הראשונים, ייתכן שיש לצפות לנתון גבוה יותר בהמשך.

"כאשר נתוני הצמיחה מוטים כלפי מטה, נגרמים למשק נזקים אמיתיים", אומר ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל. "בראש ובראשונה נתוני צמיחה נמוכים מהצמיחה בפועל גורמים לבנק ישראל להעריך באופן שגוי את פער התוצר ולנקוט במדיניות מרחיבה מידי. בנק ישראל ראה צמיחה נמוכה ולכן לא מיהר להעלות את הריבית. הלחצים האינפלציוניים הצטברו, ולכן הבנק נאלץ להעלות את הריבית באופן חד בחודש אפריל", אומר שראל.

אולם, זו לא ההשפעה היחידה שיש להערכות החסר של קצב הצמיחה מצד הלמ"ס. גם הממשלה, אומר שראל, מסתמכת על נתוני הצמיחה של הלמ"ס בקביעתה את גודל התקציב וכאשר היא בונה את הערכתה לגביית מיסים. "הערכת חסר של קצב הצמיחה מביא לכך שתקציב המדינה לשנים הבאות נבנה על בסיס שגוי, והאמינות של קובעי המדיניות הפיסקלית ניפגע", אומר שראל.

גם במגזר הפרטי עוקבים אחר נתוני הצמיחה שמפרסמת הלמ"ס, מציין שראל. חברות דירוג האשראי, הבוחנות את יחס החוב-תוצר של המשק, עלולות לקבוע לישראל דירוג נמוך מהראוי לה ולפגוע ביכולת גיוס החוב של המדינה ושל החברות הישראליות. מנהלי חברות ריאליות יזמינו פחות חומרי גלם, ישכרו פחות עובדים, ידאגו לפחות מימון וישגו בתכנון התקציבי שלהם בשל הערכתם בחסר את קצב הצמיחה במשק. ולבסוף - אפילו החלטותיו של הצרכן, מושפעות לדעת שראל מהערכות הצמיחה של הלמ"ס. "צרכן שסבור שמצב המשק רע עלול להקטין את צריכתו", הוא אומר.

עוד לדברי שראל, עדכון אומדני הצמיחה של הלמ"ס בשנה האחרונה הוא חריג בנוף הבינלאומי. "גם בארה"ב מעדכנים את נתוני הצמיחה, אולם שם מדובר על כמה עשיריות האחוז למעלה או למטה. אני לא זוכר אי פעם שהיה עדכון של 2% כפי שהיה בנוגע לרבעון הראשון של 2010, לא בארץ ולא בחו"ל". עוד מציין שראל כי העדכון בארה"ב הוא בדרך כלל כלפי מטה, ושם, גם על חריגה נמוכה יחסית של כמה עשיריות האחוז, נשמעת ביקורת.

"ההטיה הניכרת באומדנים המוקדמים של נתוני הצמיחה בפרסומי הלמ"ס בשנה האחרונה מצביעה על הקושי הניכר בו נתקלת הלשכה בביצוע אחד מתפקידיה המרכזיים", מסכם שראל. שראל לא פוסל את האפשרות כי ניתן להביא לשיפור משמעותי בתהליכי העבודה בתקציב הקיים. עם זאת, הוא אומר, הדבר מחייב בדיקה של מקורותיה התקציביים של הלמ"ס בהשוואה בינלאומית. "אם יתברר כי המקורות התקציביים אינם מספקים, מומלץ להגדילם. הנזקים המקרו-כלכליים של ההטיות באומדנים המוקדמים עשויים להיות גדולים בהרבה מהתוספת התקציבית הנדרשת לשיפורם".

מהלמ"ס לא נמסרה תגובה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#