בית המשפט העליון יכריע ברביעי אם נוחי דנקנר ואיתי שטרום ייכנסו לכלא - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט העליון יכריע ברביעי אם נוחי דנקנר ואיתי שטרום ייכנסו לכלא

ביולי 2016 הורשעו דנקנר ושטרום בהרצת מניות אי.די.בי, ונגזרו עליהם עונשי מאסר ■ השופטים ימסרו את החלטתם בדוא"ל מבלי לקיים דיון בנוכחות השניים בבית המשפט

16תגובות
נוחי דנקנר ואיתי שטרום בבית המשפט
עופר וקנין

ביום רביעי הקרוב יכריע הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון בערעורים שהגישו נוחי דנקנר וחברו איתי שטרום, שהורשעו בהרצת מניות אי.די.בי ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל. דנקנר ושטרום הורשעו בעבירות תרמית בניירות ערך על ידי השופט חאלד כבוב מבית המשפט הכלכלי בתל אביב ביולי 2016.

כבוב גזר על דנקנר עונש מאסר חמור של שנתיים מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס של 800 אלף שקל. על שטרום, שותפו לעבירה, גזר כבוב שנת מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 500 אלף שקל.

גם דנקנר וגם שטרום עדיין לא החלו בריצוי עונשיהם, שכן הם ביקשו מבית המשפט עיכוב ביצוע של גזר הדין עד להחלטה בערעוריהם. הרכב השופטים שדן בערעורים הוא ניל הנדל (ראש ההרכב), ג'ורג' קרא ודוד מינץ. באפריל האחרון קיימו השלושה דיון בערעורים של השניים, את ההחלטה בערעורים הם צפויים לשלוח לצדדים בדוא"ל מבלי לקיים דיון בנוכחותם בבית המשפט.

במרכז הפרשה עומדים שלושה ימים בפברואר 2012, שבהם על פי הנטען פעל דנקנר בניגוד לחוק כדי להגדיל את היקפי המסחר במניות אי.די.בי, ולהעלות את שוויין לקראת הנפקת מניות החברה בבורסה. ההנפקה זכתה לכינוי "הנפקת החברים", מפני שרבים מהמשתתפים בה נחשבו לחברים של דנקנר, או לפחות חברים במועדון האלפיון העליון.

הפרקליטות טענה כי לפני ההנפקה הסכימו דנקנר ושטרום ביניהם כי שטרום יבצע רכישות גדולות של מניות אי.די.בי בבורסה במטרה למנוע את המשך ירידת מחיר המניה ואף להעלותו, וכן להגדיל את מחזורי המסחר. המטרה היתה ליצור מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.

כבוב קיבל את עמדת הפרקליטות ובהכרעת דין מנומקת היטב, שמשתרעת על פני 280 עמודיםש פסק כי "הראיות הנסיבתיות הרבות שעליהן הצביעה הפרקליטות הביאו אותי, ללא צל של ספק, למסקנה הגיונית אחת ויחידה: אין מדובר בהשקעה שנועדה לבניית פוזיציה כלכלית, אלא בתוכנית של שטרום, שבבסיסה רצון אמיתי וכן לסייע לדנקנר ולאי.די.בי. עם זאת, האופן שבו פעילות זו התבצעה אינו לגיטימי בלשון המעטה, והוא כרוך ושזור ברצון להשפיע על השער ועל מחזורי המסחר במניה".

את גזר הדין הקריא כבוב בבית המשפט בדצמבר 2016, ובמשך דקות ארוכות שיתף את הנוכחים שישבו בדממה בלבטים שליוו אותו בעת כתיבתו. "לא בלב קל יורה בית המשפט על הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח על נאשם בפלילים, וקל וחומר על נאשם לא צעיר בימים, נעדר כל עבר פלילי, שהסתבך בביצוע עבירות על רקע קשיים בניהול עסקיו, שבעטיים נקלע למצוקה שהובילה אותו ללכת בדרך לא חוקית בניסיונו לצאת ממצוקה זו ואולי להציל את פרויקט חייו".

כבוב ציין כי הסכומים שנוגעים לפרשה מגיעים לכדי עשרות מיליוני שקלים, והוסיף כי באותה תקופה היה מצבה של אי.די.בי קריטי ונשקפה סכנה ממשית להמשך יכולתו של דנקנר לשלוט בה. לדבריו, דנקנר ראה בהנפקה זו ניסיון אחרון לחלץ את אי.די.בי מהקשיים שבהם היתה נתונה, וגם ניסיון קריטי להמשיך להחזיק בשליטה — והקים מעין חמ"ל כדי להבטיח את הצלחת ההנפקה.

אולם בערעור שהגיש טען דנקנר כי הכרעת הדין מתבססת על ראיות נסיבתיות, והמסקנה של כבוב מהן אינה הגיונית. לטענתו, כבוב טעה כשלא התייחס לכך שתוכנית עבריינית ספונטנית שתלויה ביד המקרה אינה מתיישבת עם אופיו של דנקנר, שאותו גם תיאר כבוב עצמו "כאדם כה קפדן עד שלא ניתן ליישב את אופיו עם אקראיות כלשהי". עוד טען דנקנר כי אדם יסודי כמוהו לא יערוך תוכנית כזו ללא הסדרת נושא המימון ולא ינהל יוזמה פלילית במשך ימים ללא כל ניסיון להסתיר את מעשיו, וכי אדם דקדקן לא יסמוך על יד המקרה שתביא את המשקיעים הנחוצים למימוש התוכנית, ולא יסמוך על המזל שיימצא הסוחר שיבצע את הפעילות.

שותפו של דנקנר להרצה, איתי שטרום, הגיש ערעור גם הוא הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. בערעורו העלה שטרום טענות הנוגעות למהימנותו של עד המדינה בפרשה, עדי שלג.

הפרקליטות מצדה, הגישה ערעור על גזר הדין — ודרשה לגזור על דנקנר ושטרום עונשים חמורים יותר: מתחם ענישה של 60-36 חודשים לדנקנר ומתחם ענישה של 54-30 חודשים לשטרום. בערעור טענה הפרקליטות כי לא רק שהעונשים שנגזרו לשניים אינם תואמים את מגמת ההחמרה שמכתיב בעת האחרונה בית המשפט העליון, אלא שהם מסיגים לאחור את רף הענישה בעבירות תרמית בניירות ערך, הרחק מהרף הראוי שקבע המחוקק — וזאת בתיק שנסיבותיו חמורות ביותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#