התנועה לאיכות השלטון: להחזיר את ההון לבעליו האמיתיים - הציבור - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התנועה לאיכות השלטון: להחזיר את ההון לבעליו האמיתיים - הציבור

נציגת התנועה, נילי אבן-חן: "החברות הציבוריות אינן פועלות להשאת רווחי המשקיעים, אלא להשאת רווחיו של בעל השליטה"

20תגובות

>> "אנו רגילים לחשוב שמי שעובד קשה מרוויח ושתפקיד המדינה הוא לייצג את האזרח ולהגן עליו. המשקיעים בבורסה מאמינים שההשקעות שלהם מוגנות ובטוחות, שהמשק מתנהל בצורה נבונה ושהחברות פועלות להשאת רווחיהן לטובתם. אך למרבה הצער, המציאות רחוקה ממצב זה. הסיבה לכך היא קיומן של פירמידות השליטה והאחזקות הצולבות - שני כלים רבי-עוצמה שעומדים לרשותם של בעלי ההון הגדולים במשק".

דברים אלה אמרה ביום חמישי עורכת הדין נילי אבן-חן, נציגת התנועה לאיכות השלטון בישראל בוועדה לבדיקת בעיית הריכוזיות במשק, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, ומנכ"ל משרד האוצר, חיים שני.

לדבריה, "פירמידות השליטה והאחזקות הצולבות פוגעות בציבור האזרחים כולו. במצב הנוכחי, שבו בעלי השליטה שולטים ביותר מטריליון שקל מכספי הציבור, אין סיכוי שהרגולציה הקיימת תצליח להתגבר על הבעיות החמורות הנובעות מהכשלים המבניים במשק. על כן, אין מנוס מפירוק פירמידות השליטה וניתוק האחזקות הצולבות של נכסים פיננסיים וריאליים".

ועדת הריכוזיות קיימה ביום חמישי שימוע לנציגים של גופים שונים בנושאים שבתחום אחריותה, בהם הקשרים בין הון לשלטון, בעיות רגולציה ומבנה הפירמידות של תאגידים. בפגישה השתתפו גם ראשי קבוצת אריסון, נציגי איגוד לשכות המסחר, המועצה לצרכנות וחברת הכנסת עינת וילף (עצמאות).

"האסיפה הכללית מרוקנת מתוכן"

"דרך הפעולה של פירמידות השליטה פשוטה: להחזיק בחברת אחזקות, שמחזיקה בחברות אחרות, שמחזיקות בחברות אחרות, וכך הלאה", אמרה אבן-חן. "האבסורד שנוצר עקב מבנה זה הוא שמספיק שבכל דור בשרשור החברות יהיה לבעל השליטה רוב של יותר מ-50% מהחברה, כדי שתתאפשר לו שליטה אפקטיבית על כל החברות שבשרשור. זאת, גם אם אחזקתו הריאלית בהן כבר דוללה לאחוזים בודדים".

אבן-חן הוסיפה כי "בעל השליטה ממנה את הדירקטורים, מרפד את המנכ"ל במשכורת שמנה, ושולט בפועל. גם האסיפה הכללית, שאמורה להוות כלי בידי ציבור המשקיעים, מרוקנת למעשה מתוכן. משקיעים קטנים כמעט שלא מופיעים בה, שכן הדבר כרוך בטרחה רבה והשפעתם האפקטיבית שואפת לאפס. כתוצאה מכך, החברות הציבוריות אינן פועלות להשאת רווחיהן ורווחי המשקיעים. הן פועלות להשאת רווחיו של בעל השליטה.

"בעלי ההון שולטים באמצעות הפירמידות לא רק בחברות ריאליות, כי אם גם בגופים פיננסיים - בנקים, קרנות פנסיה וחברות ביטוח. אלה הן האחזקות הצולבות", אומרת אבן-חן. "עבור בעל שליטה אין דבר נוח יותר מאשר להחזיק בגוף פיננסי. הדבר משמש עבורו מקור מימון זמין ונוח, שמבטח אותו מפני כישלונות עסקיים.

כשבעל השליטה זקוק להלוואה, הבנק שבבעלותו אינו מערים קשיים, שהרי המנכ"ל והדירקטורים חייבים את משרתם ומשכורותיהם לבעל השליטה. בנוסף, האחזקות הצולבות משמשות מקור מידע על חברות אחרות, שעסקיהן שלובים בבנק שבבעלות בעל השליטה. עובדה זו פוגעת בתחרות הטבעית שהמשק זקוק לה, ויוצרת עיוות כלכלי מזיק", הדגישה אבן-חן.

עוד אמרה אבן-חן כי ברמה הציבורית, "המבנה הפירמידיאלי מביא לריכוז של כוח רב בידי בעלי ההון, המשמש להפעלת לחץ ולזירוז תהליכים לטובתם בקרב מקבלי ההחלטות. אלה מקבלים את פניהם של בעלי ההון, אשר מצדם מתחזקים לוביסטים וקשרי ידידות עם בכירים במגזר הציבורי".

"לצמצם את שליטת המונופולים הממשלתיים"

בנייר עמדה שהגיש איגוד לשכות המסחר ביום חמישי לוועדת הריכוזיות, נכתב כי הגברת התחרותיות במשק יכולה להביא לירידה במחירים של מוצרי מזון, לחסוך לבעלי עסקים תשלומים מיותרים, ולאפשר ליבואנים להוריד משמעותית את מחירי הביגוד ומוצרי החשמל. לדברי האיגוד, "מהלך כזה יהפוך את המשק הישראלי למתקדם ותחרותי יותר בעולם, ואת המוצרים המיוצרים בישראל לאיכותיים יותר".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בוועדה כי הדיון הציבורי בנושא הריכוזיות במשק נוטה לעסוק במבנה הבעלות בשוק המקומי, אך מבחינת העסקים לא מדובר בבעיה האמיתית.

"הדיון הציבורי במבנה הבעלות במשק הוא פופולרי יותר, אך בעיית הריכוזיות נובעת בעיקר מסגירת המשק לתחרות אמיתית של יבוא ומעלויות כבדות המוטלות על המגזר העסקי על ידי המונופולים המוחלטים", אמר לין. "אם רוצים להתמודד עם התחרות במשק, צריך להתמודד עם נושאים אלה באופן ישיר".

בנייר העמדה שהגיש לין לוועדה נטען כי יש חשיבות עליונה לקיומה של תחרות הוגנת במגזר העסקי בישראל. "יש לצמצם את השליטה המוחלטת של המונופולים שבבעלות המדינה, המטילים את עלותם על המגזר העסקי".

על פי איגוד לשכות המסחר, פתיחת השוק המקומי לתחרות הועילה לצרכנים ולחברות המקומיות. לין ציין כי כתוצאה מהסכמי סחר חופשי שחתמה ישראל בעשורים האחרונים היא הצליחה להשתלב בתהליכי הגלובליזציה העולמית, התחרות במשק גברה, המחירים בישראל ירדו משמעותית, התעשייה הישראלית התייעלה ונהפכה תחרותית יותר במישור המקומי ובהיבט של סחר חוץ.

לדעת איגוד לשכות המסחר, יש להרחיב את הסכמי אזור הסחר החופשי למדינות אסיאתיות נוספות ובראשן סין והודו. לין הדגיש כי על מוצרי מזון וחקלאות רבים המיובאים לישראל מכל העולם מוטלים מכסים בשיעורים גבוהים כהגנה מסורתית על יצור מקומי. על מכסי מגן גבוהים במיוחד, כמו ביבוא בשר בקר, מס המגן מגיע ל-190%; על מוצרי חלב ושמנת המס הוא 153%; על מוצרי חמאה 140%; ועל ירקות, פירות ומוצרי מזון כמו תמרים, טונה, שמן זית ובצל חל מס של 105%-180%.

על פי איגוד לשכות המסחר, רמת המכסים הגבוהה גורמת לכך שמוצרי מזון רבים אינם מיובאים כלל לישראל בשל חוסר כדאיות כלכלית. הפחתת המכסים עשויה להביא לירידה של עשרות אחוזים במחירי מוצרי המזון, כשהנהנה הישיר מכך יהיה הצרכן.

נקודה נוספת שהעלה לין בוועדת הריכוזיות היא בעיית המונופולים המוחלטים במשק. לדבריו, למרות כל הרפורמות שעברו מונופולים אלה, לא התבצעה בהם התייעלות אמיתית וועדי העובדים ממשיכים לשלוט בהם. לדבריו, "המדינה מעמידה שירותים חיוניים למגזר העסקי ולציבור הרחב באמצעות מונופולים שבבעלותה (כמו חברת החשמל, חברות הנמל ורכבת ישראל) כשלציבור ולמגזר העסקי אין שום אלטרנטיבה לקבלת שירותים אלה ממקור אחר".

כך, למשל, העלתה חברת החשמל ב-2007 את תעריפי החשמל ב-5% בשל מצבה הכלכלי הקשה. העלאה זו הכניסה לחברה כמיליארד שקל. בניגוד להבטחות, סכום זה התמוסס ולא שימש לפיתוח תשתיות כמובטח. ב-1999-2009 גדל תעריף החשמל לצריכה מסחרית ציבורית ב-22%, מ-36.91 אגורות לקו"טש ל-44.94 אגורות לקו"טש.

לין הזכיר כי על פי דו"ח של מבקר המדינה מ-2008, הרפורמה שהחלה בנמלים ב-2005 כשלה כתוצאה מהכוח המונופוליסטי הרב שנשאר בידי הנמלים.

ישראייר כמשל

בהמשך דבריה בוועדה, אמרה אבן-חן כי "מרבית נכסי הציבור בישראל נשלטים, למרבה האבסורד, בידי כמה משפחות בודדות". היא הסבירה לחברי הוועדה כי "פירמידות השליטה והאחזקות הצולבות יוצרות מציאות לא-דמוקרטית, שנוגדת את אינטרס הציבור. קבוצת מיעוט של בעלי הון קובעת את סדר היום הכלכלי, שולטת בפועל במשק שבו מושקע ציבור המשקיעים הפרטיים, שולטת בכלי התקשורת, בבנקים ובקרנות הפנסיה, ועושה בהם כרצונם.

"הפירמידות מאפשרות מצב שבו בעלות בהיקף קטנטן ובהשקעה של סכומים נמוכים יחסית מובילה לצבירת שליטה בסכומים אדירים - הבאים מכספו של הציבור - משקיעים קטנים, בעלי חשבונות בבנקים, בעלי חסכונות פנסיה, בעלי פוליסות ביטוח", אמרה.

אבן-חן הוסיפה כי "עקרונית, שומרי הסף - הרגולטורים, המחוקק, המנגנונים המשקיים, התקשורת והגופים המוסדיים - אמורים להגן על המשק מפני עיוותים שכאלה, ולהגן על האינטרסים של ציבור המשקיעים. אך בפועל, קיומן של פירמידות השליטה והאחזקות הצולבות, המרכזות כוח כה רב בידי בעלי השליטה, מאיין את יכולתם של שומרי הסף הרבים לפעול בצורה אפקטיבית כנגד האינטרסים של בעלי ההון ולטובת האינטרסים של הציבור".

אבן-חן הציגה לחברי הוועדה את פרשת קרקעות המלח כדוגמה לתוצאות המצב הנוכחי של המשק. לדבריה, בעסקה זו נרכשו קרקעות בשווי נמוך יחסית, והעסקה הושלמה מבלי שהדליקה נורה אדומה אצל הרגולטורים והצליחה לזכות את משפחת דנקנר בבטוחה שאיפשרה לה להשתלט על בנק הפועלים.

גם הגופים שאמורים לסייע לרגולטורים לעשות את מלאכתם אינם תמיד עושים זאת, אמרה אבן-חן. לדבריה, אם בעל השליטה אינו מרוצה מחברות דירוג האשראי, יש לו אפשרות להחליף אותה. כך, למשל, נהגה שרי אריסון כאשר החליפה את חברת הדירוג ממעלות למידרוג.

דוגמה נוספת שהציגה אבן-חן לוועדה היא של ועדות האשראי וועדות השקעה, שאמורות להחליט על הקצאות כספים בצורה מקצועית ואובייקטיבית. בפועל, היא טוענת, הוועדות ממונות על ידי בעלי השליטה ומחויבות להם. לדבריה, "קשה למצוא דוגמה אחת שבה ועדת אשראי או השקעה הגיעה להחלטה שסתרה את האינטרס של בעל השליטה".

לדעתה, "המצב דומה בחברות הערכת השווי. גם כאן ידוע כי בעלי ההון יכולים למעשה לקנות הערכת שווי המתאימה לצורכיהם, בין אם היא אמיתית ובין אם לא". התנועה לאיכות השלטון הציגה לוועדה כדוגמה את המקרה של חברת ישראייר. לדבריה, במקרה זה סופקה לנוחי דנקנר הערכת שווי מופרזת ביחס לחברה, שבעזרתה הוא הצליח להביא לאישור של רכישת גנדן (המחזיקה בישראייר), ולהיפטר מערבויות אישיות שהיו לו כלפי החברה.

"כשנחשף שוויה האמיתי של החברה כבר היה מאוחר מדי", טוענת התנועה לאיכות השלטון. "את ההפסדים הכרוניים של החברה, 61 מיליון שקל ב-2010 לבדה, יספוג, כמובן, ציבור בעלי המניות. יש לציין כי לנותן ההערכה המופרזת שולמו 800 אלף שקל, וכי גם לאחר שהערכתו התנפצה על קרקע המציאות, המשיכה אי.די.בי. להעסיקו".

ביחס לאחריותם של רואי החשבון, אמרה אבן-חן כי "במדינה קטנה כמו ישראל, העילית של רואי החשבון, הכוללת מעט מאוד משרדים, משמשת בערבוביה גם את בעלי ההון וגם את הגופים המוסדיים והציבוריים שאמורים לפקח עליהם. כשכולם עובדים אצל כולם, האינטרס שנפגע הוא כמובן של הציבור הרחב, בעיקר כאשר התשלום על הביקורת מגיע מן המבוקרים עצמם, ואין גורם חיצוני מפקח".

על מכוני המחקר הבלתי תלויים אומרת התנועה כי "הם אמורים לספק חוות דעת ומחקרים אובייקטיביים על מצב המשק, אך כדי שיוכלו לפעול הם זקוקים כמובן לכסף רב. הכסף מגיע לא פעם מתרומות של בעלי ההון, מה שאינו מקל על המכונים בבואם להחליט אם להציג את התנהלותם הדורסנית של בעלי ההון. מי שמפסיד הוא כמובן הציבור".

"דלתם של נבחרי הציבור פתוחה בפני בעלי ההון"

לדעת התנועה לאיכות השלטון, "גם מקבלי ההחלטות והתקשורת אינם ממלאים את תפקידם כראוי. חברי כנסת, פקידי ממשלה ועובדי ציבור מנהלים לעתים קשרי ידידות חמים עם בעלי ההון. קשה לנהל קשרי ידידות עם מישהו, ובה בעת להפעיל עליו סנקציות או לגעור בו על התנהלות לא תקינה.

"קשרי הידידות הם לא הכול.בעלי ההון מפעילים גם מערך ענף של לוביסטים, שתדלנים, יחצנים שפועלים כל העת בקרב מקבלי ההחלטות. בפרשת תמלוגי הגז וועדת ששינסקי הודגם בבירור כיצד דלתם של נבחרי הציבור פתוחה בפני בעלי ההון ואוזנם קשובה לפניותיהם, באופן שהאזרח הפשוט יכול רק לחלום עליו".

אבן-חן הדגישה כי, "תקשורת בריאה ועצמאית אמורה להוות חלק אינטגרלי משיטת המשטר במדינה דמוקרטית, ולשמור על האינטרס הציבורי. בפועל, מרבית גופי התקשורת במדינה נשלטים וממומנים במקרים רבים בידי בעלי ההון. כידוע, עוד לא נולד העובד שיבקר קשות את מקור פרנסתו. וכך, המסך שדרכו אנו אמורים להשקיף על המציאות הוא מסך עכור, מלא שריטות של אינטרסים וכתמים של מחויבות לכסף במקום ליושרה העיתונאית, לציבור ולאמת".

לסיכום אמרה אבן חן, "כספו של הציבור מוחזק בידי בעלי ההון. הרגולציה אינה יכולה ולא תוכל להתגבר על הבעיות האלה. המבנה הפירמידיאלי אינו מאפשר לרגולציה להכפיף למרותה באופן אפקטיבי את בעלי הכוח והעוצמה. האחזקות הצולבות יוצרות מצב של חתול (בעלי ההון) המתבקש לשמור על השמנת (כספי הציבור). לפיכך, השינויים חייבים להיות מבניים, מערכתיים ודרסטיים".

לדבריה, "הגיע הזמן להחזיר את ההון לידי בעליו האמיתיים - הציבור. יש לבטל את מבנה האחזקות הפירמידיאלי ואת האחזקות הצולבות. הרווחים מצעד כזה, כלכליים, ציבוריים וחברתיים עולים על כל דמיון. הדרך לשם מחייבת אומץ ציבורי ואמונה בנכונותה של השיטה הדמוקרטית, הן בניהול המרחב הציבורי והן בניהול המשק הכלכלי. הדבר אפשרי והפתרון מצוי בהישג יד. אך האם מקבלי ההחלטות ניחנו באומץ הדרוש?"

"לא עוד דירקטורים שמחויבים לעשר חברת"

"הפתרון לריכוזיות במשק חייב לעבור דרך ביטול האפשרות להחזיק בפירמידת שליטה", טוענת התנועה לאיכות השלטון. "אפשר, למשל, לחשוב על אפשרות רגולטיבית שבה בעל מניות בחברה אינו רשאי להחזיק ביותר מ-30% ופחות מ-100% ממניות החברה. הוא לא יוכל להחזיק ב-5% בחברה האחרונה בשרשרת שליטה, ובפועל לשלוט בכולה ובכספם של 95% מהמשקיעים הקטנים".

לפי התנועה לאיכות השלטון, "הדרך למשטר כזה צריכה לעבור דרך יצירת מעמד של דירקטורים מקצועיים. הם יחויבו לעבור קורס הכשרה משמעותי ויקבלו משכורת גבוהה מהנהוג כיום. לא עוד מינויים של אנשי מפתח על ידי בעלי השליטה, לא עוד דירקטורים שמחויבים לעשר חברות ומדלגים מחדר ישיבות אחד לשני כדי לרצות את כולם.

"‘דירקטור' ייהפך למקצוע במשרה מלאה, המחויב לחברה המשלמת את שכרו. כך ירוויח הציבור מנהלים מקצועיים, שינווטו את החברה ביעילות לטובת החברה, השאת רווחיה והשאת רווחיהם של המשקיעים".

התנועה לאיכות השלטון טוענת כי "גם את האסיפה הכללית, הכלי הדמוקרטי המשמעותי בחברה, יש לעצב מחדש. ראשית, יש לטפל בפערי המידע. כיום המשקיע הקטן ניצב חסר אונים מול דו"חות כספיים מסובכים ומאזנים עבי כרס. יש לחייב את החברות להנפיק דו"חות ידידותיים לקורא ונגישים למשקיע הלא מקצועי.

"בשלב השני, המידע האמין והנגיש יאפשר למשקיעים הרבים לבצע בחירות מושכלות, בין היתר בנושא מינוי ופיטורי מנכ"לים בהתאם למידת הצלחתם", אומרים בתנועה.

ביחס לאסיפה הכללית מציעים בתנועה "לאפשר הצבעה אינטרנטית בזמן אמת שבה יהיה ייצוג לכל בעל מניות. כך יתאפשר ייצוג אפקטיבי לכלל בעלי המניות וניהול החברה ייהפך לדמוקרטי באמת, ולא למראית עין".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#