כך הפך דנקנר השקעה של 150 מיליון שקל לאימפריה של 167 מיליארד שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הפך דנקנר השקעה של 150 מיליון שקל לאימפריה של 167 מיליארד שקל

קבוצת אי.די.בי מחזיקה ב-6.2% מכלל האשראי במשק, ולפי ח"כ עינת וילף "מהווה דוגמה לבעיית הריכוזיות"; אי.די.בי: "מתקפות אישיות חסרות שחר"

180תגובות

"נכון להיום, הריכוזיות במשק הישראלי יוצאת מכלל שליטה. קבוצות ומשפחות בודדות מנהלות משק שלם ללא פיקוח הולם או מאזן של פעולותיהם", כך טוענת חברת הכנסת עינת וילף (עצמאות) בנייר עמדה שהגישה לוועדה הבינמשרדית להגברת התחרותיות והריכוזיות במשק. "מרבית מקבוצות אלו משתמשות בהון הלאומי לשרת את מטרותיהן האישיות, בעוד הונם הפרטי של חברי הקבוצה מוגן, ומביאות לחוסר מיצוי רבתי של הון זה".

לדברי וילף, לריכוזיות במשק הישראלי יש השלכות המתפרשות על פני אספקטים רבים, הנוגעים לכל אחד מהאזרחים. "הריכוזיות גורמת להקטנת החיסכון הפנסיוני של הציבור, הגדלת הסיכון המערכתי, האצת האינפלציה, הגברת העוני בשל העלאת מחירים על ידי מונופולים, שימור שכר מינימום נמוך, דיכוי התחרותיות ועוד". היא הוסיפה כי "הריכוזיות משליכה גם על הפוליטיקה הישראלית והדיון הציבורי, שכן לאנשי הממון השפעה ואף שליטה בגופי התקשורת השונים, והם אינם מהססים להשתמש בכוח זה כראות עיניהם".

אתמול נפגשו חברי הוועדה בקריה בתל אביב עם ראשי קבוצת אריסון, נציגי התנועה לאיכות השלטון, איגוד לשכות המסחר, המועצה לצרכנות וח"כ וילף. הוועדה שמעה מהם על עמדותיהם בשורה של נושאים שבהם היא דנה, בהם הריכוזיות במשק, הון ושלטון, רגולציה ומבנה הפירמידות בתאגידים.

עו"ד נילי אבן-חן מהתנועה לאיכות השלטון אמרה כי פירמידות השליטה וההחזקות הצולבות פוגעות בציבור האזרחים כולו. לדבריה, שומרי הסף - החל בגופים המוסדיים והרגולטורים, דרך חברות המדרוג וכלה בנבחרי הציבור והתקשורת ¬ כשלו בתפקידם להגן על הציבור מפני כוחם של בעלי ההון.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

לדבריה, במצב הנוכחי, שבו בעלי השליטה שולטים ביותר מטריליון שקל מכספי הציבור, אין סיכוי שהרגולציה הקיימת תצליח להתגבר על הבעיות החמורות הנובעות מהכשלים המבניים במשק. על כן, אין מנוס מפירוק פירמידות השליטה וניתוק ההחזקות הצולבות של נכסים פיננסיים וריאליים.

הוועדה, שבראשה עומדים מנכ"ל משרד ראש הממשלה איל גבאי ומנכ"ל משרד האוצר חיים שני, הוקמה באוקטובר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ. חברי הוועדה, בין השאר הם המשנה ליועץ המשפטי עו"ד אבי ליכט, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל והמפקח על הבנקים דודו זקן.

מטרות הוועדה, כפי שנכתב בכתב המינוי שלה, הן שיפור בהבטחת הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור והגנה על כספי המשקיעים בחברות ציבוריות, שיפור ושמירה על יציבות המערכות הפיננסית והבנקאית והגברת התחרותיות והיעילות בפעילות המשק. הוועדה בוחנת סוגיות שונות ובכללן אפקטיביות הממשל התאגידי, השליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות, הגבלת השליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה החזקות פירמידלי ואחזקות צולבות.

"צברו כוח בדרך לא דרך"

וילף, שהגישה בשנה שעברה הצעת חוק פרטית להגבלת הריכוזיות במשק, המליצה במסמך שהכינה בתחילת השבוע על רפורמות שיסייעו להילחם בבעיה, בהן: ניתוק הקשר בין חברות פיננסיות לריאליות, פיזור השליטה בבנקים ובחברות ביטוח לידי הציבור, קביעת כללי בקרה אפקטיביים על מוסדות פיננסים, ביטול תמריצים לחברות אחזקה פירמידיאליות ופירוקן ההדרגתי, הימנעות ממצב שבו לרגולטור סקטוריאלי - כגון המפקח על הבנקים או על שוק ההון - יש זכויות וטו, הגדלת הסחורה הצפה והיקפי המסחר תוך ביזור הדרגתי של גרעיני שליטה בחברות ציבוריות, הקטנת התלות בין אמצעי המדיה לקבוצות עסקיות והקטנת התלות בין הקבוצות העסקיות לרשות המחוקקת והמבצעת.

וילף, ד"ר למדעי המדינה מאוניברסיטת קיימברידג' בהשכלתה, הציגה את בעיית הריכוזיות בישראל באמצעות ניתוח של קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר. היא הסבירה כי "צעדים להקטנת הריכוזיות המשק, תוך בחינת ההתנהגות קונצרן אי.די.בי ושאר הקבוצות שצברו כוח בדרך לא דרך, הם חיוניים לקיומה הפיננסי התקין של מדינת ישראל".

סלמן אמיל

במסמך שהציגה וילף היא מתארת כיצד דנקנר שולט בעשרות חברות בורסאיות ובמאזן של כ-140 מיליארד שקל. בין השאר היא מדגישה את המינוף הגבוה שבו פועלת הקבוצה, את האחזקה הצולבת של נכסים פיננסים וריאליים, ואת העסקתם של אנשי ממשל לשעבר ורגולטורים.

מינוף גבוה

בראשית דבריה ציינה ח"כ וילף כי הבסיס לריכוזיות ולצבירת הכוח של הקבוצות המובילות במשק הוא השליטה בפירמידה עסקית, כלומר בקבוצת חברות בצורה משורשרת הבנויה משכבות - אמא, בת, נכדה וכך הלאה. וילף הסבירה כי הפירמידה העסקית נבנית באמצעות מינוף (הלוואות) גבוהה, המושג מהגופים המנהלים את כספי הציבור - הבנקים והגופים המוסדיים.

למעשה, כספי הציבור מהווים מקור מימון לקבוצות העסקיות במשק: האשראי הבנקאי מגיע מפיקדונות הציבור בבנקים והאשראי החוץ בנקאי מבוסס על כספי קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות פנסיה. נתונים שפירסמו מרכז המחקר של הכנסת ובנק ישראל בשנה שעברה מלמדים כי הפירמידות העסקיות אחראיות לנתח גדול מהאשראי במשק: נכון ל-2009 שש קבוצות עסקיות מקבלות 40% מהאשראי החוץ בנקאי (איגרות חוב בשוק ההון) ו-25% מהאשראי הבנקאי.

יחס המינוף בקבוצת אי.די.בי עומד על 60%-70%, לפי נתוני חברת הדירוג מעלות. לשם השוואה, רמת המינוף של החברה לישראל, חברת האחזקות שבשליטת עידן עופר, עמדה על 35% נכון לסוף הרבעון השלישי של 2010. דו"חות אי.די.בי מלמדים כי לקבוצה אשראי בנקאי בהיקף של כ-17 מיליארד שקל, ואשראי חוץ בנקאי בהיקף של 31.5 מיליארד שקל. על פי נתוני בנק ישראל, סך האשראי העסקי במשק היה 765 מיליארד שקל בסוף 2010. לפיכך, הקבוצה מחזיקה ב 6.2% מכלל האשראי במשק.

שליטה עצומה

וילף כתבה כי השגת שליטה באמצעות מינוף גבוה הוא דפוס חוזר שליווה את דנקנר מאז ימיו הראשונים כאיש עסקים. לדבריה, לאחר שמכר את חלקו בדנקנר השקעות ב-1999 הקים דנקנר את גנדן הפרטית, שלימים נהפכה לגנדן הולדינגס. גנדן נטלה במהלך השנים הלוואות גדולות לרכישת מניות בחברות נדל"ן שונות, והמאזן שלה תפח ל 300 מיליון דולר. לטענתה, על אף המינוף של גנדן, החליט דנקנר ב-2003 לרכוש את השליטה באי.די.בי, ולשם כך נטל שלוש הלוואות.

ההלוואה הראשונה הגיעה מקרן הפנסיה מבטחים, השנייה - מנכסי אזורים והשלישית - מאיש העסקים אילן בן דב. שותפיו של דנקנר הן משפחות לבנת ומנור, המחזיקים יחדיו בכ-27% ממניות הקבוצה, ואחותו של דנקנר, שלי ברגמן, המחזיקה בכ-4%. עם זאת, דנקנר הוא האיש החזק שמעורב בעסקים ומנהל את הנכסים שבבעלות השותפים.

וילף ציינה שההערכות הן שדנקנר רכש את השליטה תוך השקעה של כ-75-150 מיליון שקל (15-30 מיליון דולר) בלבד מהונו הפרטי. בנייר העמדה שהגישה הסבירה וילף כי "ההלוואה הראשונה הגיעה מחברת מבטחים וניתנה על אף הביקורת החריפה והעובדה שאף גורם אחר במשק הישראלי לא הסכים להעניק הלוואה זו לגנדן". לדבריה, קודם לאישור ההלוואה, הורחב דירקטוריון מבטחים, כאשר עמיר פרץ (יו"ר ההסתדרות דאז) מינה דירקטורים חדשים לחברה. לימים, יו"ר מבטחים באותה תקופה שמואל אביטל מונה ליו"ר קרן מקסימה, חברה בת של אי.די.בי.

מבנה האחזקות הפירמידלי מאפשר לדנקנר לשלוט בחברות רבות, על אף שההשקעה שלו בהון נמוכה כתוצאה מהשרשור. כך למשל, בכלל ביטוח מחזיק דנקנר בשרשור, יחד עם שותפיו, ב-49%; בנטוויז'ן - ב-41.3%; בנייר חדרה - 31%; בגולף - 33%; בדי-פארם - 14% ובנובה - 4.6% .

הכלל הוא שככל שהחברה נמצאת רחוק יותר בקצה השרשרת - כך ההשקעה בהון יורדת. השליטה מעניקה לדנקנר זכות למינוי דירקטוריונים, ניהול מדיניות החברה, לקבוע עסקות בעלי עניין, אפשרויות להטלת וטו על מהלכים וכיוצא בזה. בדרך זו דנקנר שולט ביותר מ-40 חברות גדולות (חלקן ציבוריות, חלקן פרטיות), ובעוד עשרות חברות קטנות יותר.

נכון לסוף 2010, המאזן המאוחד של החברות שבקבוצת אי.די.בי עמד על כ-140 מיליארד שקל. משמעות הדבר היא שבהשקעה של הון עצמי הקטן מ-1% מהמאזן הכללי - כ-75-150 מיליון שקל. כך הצליח דנקנר להשיג שליטה על נתח שוק ענק.

עוד ציינה וילף כי מנהלים בכירים בקבוצת אי.די.בי הם רגולטורים ואנשי ממשל לשעבר. וילף סיפקה שש דוגמאות: סגן יו"ר הדירקטוריון בקבוצה, אריה מינטקביץ', כיהן בעבר כיו"ר רשות ניירות ערך; אייל סולגניק, משנה למנכ"ל ומנהל הכספים של הקבוצה, היה רואה החשבון הראשי וראש מחלקת תאגידים של רשות ני"ע; שי טלמון, מנכ"ל כלל ביטוח, כיהן כחשב הכללי במשרד האוצר; יוני קפלן, חבר בדירקטוריון כלל ביוטכנולוגיה, שכיהן כנציב מס הכנסה; איציק קליין, מנהל בכיר בכלל ביטוח, כיהן בעבר כמנכ"ל ענבל - חברת הביטוח של המדינה וגבי פיקר, דירקטור בקבוצה, הוא ידידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. דנקנר אף העסיק את רוני מילוא ואת דני נוה, לשעבר שרים מהליכוד, ואת הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ.

אי.די.בי.: "טענות מוזרות"

מקבוצת אי.די.בי. נמסר אתמול בתגובה כי "הטענות המיוחסות בכתבה לח"כ וילף חסרות יסוד עובדתי, מוזרות ומעלות תמיהות. לא מובן מה הקשר בין הנושאים שמעלה ח"כ וילף לבין התחרותיות במשק. צר לנו שיש גורמים הבוחרים לנצל דיון מקצועי בוועדת התחרותיות, שקבוצת אי.די.בי. שותפה לו מתוך ראייה עניינית של תועלת המשק, על מנת לקדם אג'נדות מופרכות באמצעות מתקפות אישיות מטעות וחסרות שחר.

"בעלי השליטה בקבוצת אי.די.בי. ימשיכו לפתח את פעילות הקבוצה בישראל ובמקביל לבנות את אי.די.בי. כקבוצה גלובלית שהמטה שלה ולב פעילותה יישארו תמיד בישראל. זאת על אף דברי ההבל הפופוליסטיים המשתרבבים לעתים לשיח הציבורי.

"לגבי הנושאים שהעליתם. ביחס לעסקי הקבוצה: קבוצת אי.די.בי. נוסדה ב 1969 על ידי משפחות רקנאטי וקרסו כחברת אחזקות ישראלית שמטרתה לרכז את ההשקעות הריאליות של בנק דיסקונט, ומאז היא אחת הקבוצות העסקיות המובילות במשק. במאי 2003 השלימה קבוצת נוחי דנקנר-מנור-לבנת את רכישת השליטה באי.די.בי. מידי קבוצת רקנאטי-קרסו. חילופי השליטה בקבוצה עסקית מרכזית בנקודת זמן זו סימנו מפנה חיובי באווירה הכלכלית הקשה ששררה אז, והיוו יותר מכל הצבעת אמון של נוחי דנקנר ושותפיו במשק ובמדינת ישראל.

"עם כניסת קבוצת השליטה החדשה, החלה אי.די.בי. לפעול להגדרת עסקי הליבה. מחד גיסא מכרה הקבוצה עשרות חברות ישראליות שלא היו בליבת עסקיה - תוך מכירת אחזקות בהיקף של כ-19 מיליארד שקל, בהן בנק דיסקונט, אזורים, פרטנר, ECI, אלביט מערכות, מלונות שרתון ואקור, פולגת, סאיטקס, אורמת ועוד רבות. ומאידך גיסא הגדילה משמעותית את אחזקתה במספר מצומצם של חברות מתוך אסטרטגיה של הלימה בין הפניית משאבי הניהול והפניית משאבי ההון. כמו כן, החלה אי.די.בי., לראשונה מאז היווסדה, לבצע השקעות משמעותיות בחו"ל. ב-2003 חלק זניח (כ 7%) מפעילות הקבוצה היה בחו"ל וכיום קרוב למחצית (כ-47%) מעסקיה הם מחוץ לישראל.

"בעקבות הארגון מחדש שהובילה קבוצת השליטה החדשה באי.די.בי., לצד פיתוח עסקים חדשים בארץ ובחו"ל, ממוצבת אי.די.בי. כיום כקבוצה עסקית מובילה במשק הישראלי. יעידו על כך, בין היתר, החוסן והאיתנות הפיננסית שאיפיינו את אי.די.בי. בשיא המשבר הפיננסי החמור בשנים 2008-2009. הדבר בא לידי ביטוי גם בדו"ח מעלות האחרון מינואר, שבו נכתב כי אי.די.בי. ניהנית מפיזור עסקי נכסי גבוה, לרבות אחזקות בחברות מבין המובילות בתחומיהן במשק הישראלי, נזילות טובה של הפורטפוליו בהשוואה לחברות אחזקה ישראליות, נזילות טובה בחברות המטה והנהלה איכותית.

"ביחס למנהלים שהגיעו מהמגזר הציבורי: אנשים מקצועיים הפועלים בשירות המדינה ראויים להשתלב במגזר העסקי ובמשק במשרות ההולמות את יכולתם וכישוריהם, בכפוף ובהתאם לחוק ולתקנות שקבעה המדינה, ובתוכם תקופת צינון של שנה במעבר מהשירות הממשלתי לסקטור הפרטי. ביחס לקבוצת עסקיות אחרות במשק, אחוז המנהלים הבכירים בקבוצת אי.די.בי. המגיע מהמגזר הציבורי הוא נמוך.

"ביחס להלוואת מבטחים: אין קשר בין מתן ההלוואה לפני שמונה שנים לבין מינויו של מר שמואל אביטל ליו"ר במשרה חלקית בחברת מקסימה, שחלק ממניותיה מוחזקות על ידי קבוצת אי.די.בי. ב-2003 החליט דירקטוריון קרן מבטחים, בראשותו של אביטל, להצטרף לצדו של בנק לאומי למימון העסקה לרכישת גרעין השליטה באי.די.בי, וזאת באמצעות מתן הלוואה בתנאים טובים מאוד למבטחים. עוד לפני מועד הפירעון שנקבע להלוואה, הוחזר מלוא סכום ההלוואה למבטחים בתוספת ריבית והצמדה. לאחר יותר מחמש שנים ממועד מתן ההלוואה, ויותר משלוש שנים לאחר שהפסיק לכהן כיו"ר מבטחים, התמנה אביטל למשרה חלקית במקסימה, ומאז הוא עושה את תפקידו בתבונה ובהצלחה רבה. יצוין כי תקופת הצינון בשירות הממשלתי היא של שנה אחת בלבד".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#