התנועה לאיכות השלטון נגד גושן: "התבטאויותיו בסוגיית ועדת התחרותיות מנוגדות למינהל תקין" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התנועה לאיכות השלטון נגד גושן: "התבטאויותיו בסוגיית ועדת התחרותיות מנוגדות למינהל תקין"

בתנועה התרעמו על דברים שאמר גושן, שהיה חבר בוועדה, מהם משתמע שהפיתרון לבעיית הריכוזיות מצוי ברגולציה הקיימת

16תגובות

התנועה למען איכות השלטון יוצאת נגד יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר, זוהר גושן, בעקבות דברים שאמר על פעילותה של ועדת התחרותיות בה היה חבר. במכתב ששלחה התנועה לראש הממשלה, לשר האוצר, ולבכירים רבים נוספים בממשלה, מצוטטים דברים שאמר גושן בראיון למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", מהם עולה כי הוא סבור שהפיתרון לבעיות הריכוזיות מצוי ברגולציה הקיימת.

"מדובר בהתבטאות בעייתית", נכתב בפניית התנועה. "בעיקר לאור העובדה שפרופ' גושן התראיין כחבר ועדה ציבורית שתפקידה לרכז דעות מקצועיות וציבוריות בנושא ולדון בהן בלב פתוח ובנפש חפצה... הבעת עמדה כזו בטרם סיימה הוועדה את עבודתה הינה בעייתית, בלתי ראויה, ועלולה לפגוע באמון הציבור ובאובייקטיביות של התנהלות הוועדה".

עופר וקנין

לשון המכתב המלא

הנדון: התבטאות פומבית של פרופ' זוהר גושן, חבר הוועדה להגברת התחרותיות במשק, בנושא הריכוזיות במשק

בשם התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר, (להלן: התנועה) הריני לפנות אליך כדלקמן:

מכתב זה עניינו התבטאויותיו הפומביות של פרופ' זוהר גושן, בעת היותו חבר בוועדה להגברת התחרותיות במשק, בעניין הריכוזיות במשק הישראלי.
כחבר בוועדה, שעדיין לא סיימה את עבודתה, הוטל על פרופ' גושן לבחון את הגישות השונות לסוגיית הריכוזיות בלב פתוח ובנפש חפצה, ולהמתין לסיום עבודת הוועדה בטרם יגבש ויצהיר על עמדתו בסוגיה. עם זאת, בראיון שנתן פרופ' גושן לפני כמה ימים הוא הביע עמדה ברורה בנוגע לסוגיות הליבה של פעילות הוועדה – עמדות מהן משתמע כי פירמידות השליטה אינן מהוות בעיה חמורה למשק הישראלי וכי בכוח הרגולציה להתגבר על הכשלים הנובעים מקיומן.
ככל שהדברים המצוטטים בראיון אכן נאמרו, נבקש לציין כי עצם ההתבטאות של פרופ' גושן בנוגע לסוגיות שעל סדר יומה של הוועדה, בהיותו חבר ועדה ובטרם סיימה הוועדה את עבודתה וגיבשה את מסקנותיה, מנוגדת לעקרונות המנהל התקין ופוגעת בעבודת הוועדה, והכל כפי שיפורט להלן.

1. הוועדה להגברת התחרותיות במשק, הוקמה על רקע דו"ח של בנק ישראל שקבע כי המערכת הפיננסית בישראל לוקה בריכוזיות, אשר מהווה סיכון ליציבות המשק.

2. בסיכום הודעתו על הקמת הוועדה, אמר ראש הממשלה כי "השאלה המרכזית היא כיצד אנחנו מגבירים את התחרותיות במידה הראויה ובאופן שיעודד את הצמיחה והיציבות במשק...".
עם הקמת הוועדה ברך שר האוצר על הקמתה ואמר כי:
"מדיונים שהתקיימו בחודשים האחרונים בצמרת משרד האוצר ומבדיקות שקיימו אנשי אקדמיה בכירים העוסקים בתחום, עולה תמונה שאכן קיימת ריכוזיות משקית, ועל הוועדה תוטל האחריות לזהות את מרכיביה ולהציע דרכים להתמודד עימה".

3. כתב המינוי של הוועדה משקף את הנושאים שהודגשו בדברים המצוטטים לעיל, ונמנות בו בין היתר המטרות הבאות:
"הגברת התחרותיות והיעילות בפעילות המשקית [...]
"סוגיית השליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות (בהמשך להמלצות הוועדה לבחינת ההיבטים של אחזקות בתאגידים ריאליים - ועדת ברודט - משנת 1995 ובהתחשב גם בסטנדרטים המקובלים בעולם [...]
"סוגיית הגבלת השליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה החזקות פירמידאלי [...] ושימוש בהחזקות צולבות".

4. מדברים אלה עולה כי הוועדה הוקמה על רקע העמדה – שבאה לידי ביטוי בדברי ראש הממשלה, שר האוצר וכתב המינוי של הוועדה – לפיה סוגיות השליטה של חברות פיננסית בחברות ריאליות ומבנה ההחזקות הפירמדיאלי מהוות בעיה למשק. עוד עולה, כי הוועדה הוקמה בין היתר במטרה לשפר את המצב בכל הקשור לסוגיות אלה.

5. על רקע עובדות אלה הופתענו לקרוא ראיון שנתן פרופ' זוהר גושן, שניתן בהיותו חבר הוועדה, ממנו עולה כי לטעמו הפתרון לבעיות אלה מצוי ברגולציה הקיימת. מדובר בהתבטאות בעייתית בעיקר לאור העובדה שפרופ' גושן התראיין כחבר ועדה ציבורית שתפקידה לרכז דעות מקצועיות וציבוריות בנושא ולדון בהן בלב פתוח ובנפש חפצה, בהתאם למנדט שניתן לה ע"י מקבלי ההחלטות.
בנוסף, הבעת עמדה כזו בטרם סיימה הוועדה את עבודתה הינה בעייתית, בלתי ראויה, ועלולה לפגוע באמון הציבור ובאובייקטיביות של התנהלות הוועדה.

6. פרופ' גושן צוטט בראיון כמי שאומר את הדברים הבאים:
6.1. "בשביל זה, בין היתר, הוקמה הוועדה: כדי לבדוק בחינה מדעית ובלי הנחות מראש אם בכלל הדיבור על ריכוזיות מסתמך על מצב עובדתי, או על איזה סדר יום מומצא שמוביל חלק מהתקשורת" [...]
6.2. "'חברות פירמידה' – מונח לא ברור שנכנס לאחרונה לשיח שלנו" [...]
6.3. "הסיפור הזה של 'הון ושלטון מיוצר על ידי אמצעי תקשורת שיש להם אג'נדה לא ברורה שאינה מועילה לכלכלת ישראל"
6.4. "כשרשויות הפיקוח והרגולציה פועלות נכון החליבה לא אפשרית, לא על ידי בעלי השליטה ולא על ידי המנהלים".

7. דברים אלה של גושן הינם בעייתיים, כפי שיפורט להלן:
7.1. דבריו של גושן בעניין הריכוזיות (6.1.) אינם עולים בקנה אחד עם מטרותיה הרשמיות של הוועדה, שכן בדיקת השאלה "אם בכלל הדיבור על ריכוזיות מסתמך על מצב עובדתי" אינה מהווה את אחת מהמטרות שהוגדרו בכתב המינוי המפורט של הוועדה.
7.2. בנוסף, דבריו של גושן בנושא מודל השליטה הפירמדיאלי (6.2.) תמוהים ביותר, על רקע העובדה שכאמור לעיל כתב המינוי של הוועדה מתייחס מפורשות ל"סוגיית הגבלת השליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה החזקות פירמידאלי [...] ושימוש בהחזקות צולבות".
7.3. דבריו של גושן המטילים ספק בבעייתיות שקיימת בהקשר של קשרי הון-שלטון (6.3.), תמוהים כשלעצמם, ובמיוחד לאור הבאתה של ועדת ששינסקי כדוגמה להתנהלות תקינה של קשרי הון-שלטון. נזכיר כי דווקא בפרשה זו התגלתה במלוא חומרתה בעיית ההשפעה חסרת הפרופורציה שבעלי ההון שוקדים להפעיל על מקבלי ההחלטות, עד כדי כך ששר האוצר התבטא בנוגע לסוגיית הלחצים באומרו "אנו קרובים לקו האדום שמעברו היכולת שלנו למשול תשתבש".
7.4. ולבסוף, דבריו של גושן מהם עולה כי כלל לא קיימת בעיית ריכוזיות אשר הרגולציה הקיימת אינה יכולה להתמודד עמה (6.4.), אינם עולים בקנה אחד עם מטרותיה של הוועדה כפי שהוגדרו בכתב המינוי שלה ובדברי מקימיה.
הוועדה הוקמה מתוך הנחה כי יש צורך בפתרונות יצירתיים חדשים – חקיקתיים ואחרים – לשם טיפול בבעיה. לשם כך מתכנסת הוועדה לשמוע את עמדתם של נציגי הציבור בנוגע לסוגיות השונות שבתחום פעילותה.

8. יצוין: כאדם פרטי פרופ' גושן זכאי להחזיק בדעות אישיות בנוגע לסוגיות כלכליות וציבוריות. אולם הבעייתיות הינה הדברים נאמרו בהיותו חבר בוועדה אשר טרם סיימה לבחון לעומק את הסוגיות השונות, לשמוע את עמדת הגורמים הרלוונטיים ונציגי הציבור ולגבש את מסקנותיה.
בהבעת עמדתו הברורה, פרופ' גושן למעשה הכריע מראש בסוגיות שבהן יש להחליט לאחר שמיעת העמדות השונות ועריכת דיון מקיף ומעמיק במסגרת הוועדה. פעולה כזו יוצרת דה-לגיטימציה לפעולת הוועדה ומאיינת את יכולתה לפעול בצורה אובייקטיבית ואפקטיבית.

9. בנוסף, בהיותו חבר בוועדה שתפקידה לבחון את "סוגיית השליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות" ואת "סוגיית הגבלת השליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה החזקות פירמדיאלי" – דומה כי אין זה ראוי שפרופ' גושן יביע בפומבי את העמדה לפיה 'הכל בסדר' ואין בעיה אמיתית שדורשת טיפול החורג מעבר להפעלת כלי הרגולציה הרגילים הפועלים במשק.

10. מאחר שלפי פרסומים פרופ' גושן סיים את תפקידו בוועדה, לא נידרש להשפעתן של התבטאויות אלה על תפקודו במסגרתה. עם זאת, התנהלות זו מדגישה את הצורך לבצע את פעילותה של הוועדה בצורה מקצועית ונטולת פניות ואת החובה הציבורית המוטלת על חבריה לפעול באופן חסר פניות ומתוך רצון כן לגבש חוות דעת מקצועית ומנומקת על בסיס כלל העמדות שיובאו בפניה במהלך פעילותה.

11. לסיום נדגיש את חשיבותן של המקצועיות והיושרה הנדרשים לשם טיפול אובייקטיבי ויעיל בסוגיות העומדות על הפרק ובמטרה לקדם את המטרות שנמנו בכתב המינוי של הוועדה – ובראשן הגברת התחרותיות, השליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות והגבלת השליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה החזקות פירמדיאלי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#