זוהר גושן מסכם 3 שנים: "הבעיה המרכזית בשוק ההון הישראלי הוא הפיקוח על בעלי השליטה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זוהר גושן מסכם 3 שנים: "הבעיה המרכזית בשוק ההון הישראלי הוא הפיקוח על בעלי השליטה"

ראש רשות ני"ע היוצא: "המוסדיים לא מספיק אקטיביים בהגנה על כספי המשקיעים; שכר הבכירים- בעייתי"

6תגובות

"האח הגדול פועל בשירות ההגנה על כספי המשקיעים, וזה אח גדול מאוד מאוד מתוחכם" - כך אמר היום יו"ר רשות ניירות ערך הפורש, פרופ' זוהר גושן, שמסכם תקופת כהונה של קצת יותר משלוש שנים. במהלך כהונתו, פרץ אחד המשברים הגדולים בתולדות העולם הפיננסי והרשות התמודדה עם כמה מהתיקים המשמעותיים בתולדות שוק ההון הישראלי.

בדבריו התייחס גושן לכל הנקודות הבוערות בשוק ההון הישראלי וציין את ההישגים של הרשות בזמן כהונתו. "הבעיה המרכזית בשוק ההון הישראלי הוא הפיקוח על בעלי השליטה", הדגיש גושן בדבריו. גושן ציין כי ב-90% מהחברות בישראל יש בעל שליטה, לעומת 15% בארה"ב. "מי שהוא רגולטור בשוק הישראלי צריך לקחת על עצמו את המשימה של פיקוח על בעלי שליטה. פעלנו כדי להפוך את העסקות עם בעלי שליטה להרבה יותר שקופות והרבה יותר מורכבות".

גושן התבטא גם בנושא שכר הבכירים במשק, נושא שזכה לביקורת במיוחד בזמן המשבר הפיננסי, כאשר התברר שמנהלים ממשיכים להרוויח סכומי עתק גם כשהחברות שהם עומדים בראשן מפסידות: "שכר הבכירים הוא בעייתי", אמר גושן. "בחלק מהמקרים יש שכר מופרז וזה מחייב חיזוק מעורבותם של בעלי המניות. הבעיה העיקרית היא שבעל השליטה לא נושא בכל עלות השכר של המנהלים שלו. בחלק מהפירמידות מדובר על 20% משכר המנהל שיוצא מכיסו של בעל השליטה, והמנהל הופך להיות המנהל של בעל השליטה. אני מקווה שממשלת ישראל תעביר בחקיקה את המלצות ועדת נאמן שמשפרות בצורה משמעותית את היכולת של הדירקטוריונים להשפיע על שכר הבכירים".

בנושא הריכוזיות במשק אמר גושן כי "ריכוזיות זו שאלה אמפירית. ועדת הריכוזיות בודקת את השאלה אם ואיפה יש ריכוזיות. צריך לתת לוועדה להשלים את עבודתה ולהחליט משם לאן הולכים. עד אתמול הייתי חבר בוועדה הזו. ההחלטה המושכלת של הוועדה היא שממתינים לתום הדיונים ולממצאי הוועדה". לגבי שני המקרים, מתח גושן ביקורת על הגופים המוסדיים, שאמורים לייצג את אינטרס המשקיעים בוועדות הדירקטוריון. "הגופים המוסדיים בישראל הם לא מספיק אקטיביים בהגנה על כספי המשקיעים", אמר גושן.

ההליך המנהלי ובית המשפט הכלכלי

אחד הנושאים שהעסיקו את גושן בתחילת כהונתו הוא הטיפול במשבר הפיננסי העולמי ובחברות ישראליות שנקלעו לקשיים בעקבותיו. לדברי גושן, עיקר הפעילות בתחום המשבר הפיננסי היה באיגרות החוב: "ליווינו את כל הסדרי האג"ח של מעל 50 חברות, הגברנו את הפיקוח על הנאמנים. הגברת הסמכות והאחריות של הנאמנים נמצאת בימים אלה בהליך חקיקה. זה יחייב אותם לקחת תפקיד פעיל בהגנה על בעלי אג"ח".

גושן התייחס גם לשיפור בגילוי היעודי, שיעזור לבעלי אג"ח להתגונן בעתיד מפני הפסדים: "תפרנו מבחן של מהותיות גם מנקודת מבטם של בעלי החוב. במהלך המשבר הבנו שהערת 'עסק חי' שמתייחסת ל-12 חודשים קדימה לא מספיקה, ולכן הוספנו את ההוראה על גילוי בנוגע לתזרים מזומנים צפוי שנתיים קדימה. זו היתה אחת ההוראות הכי משמעותיות בזמן הטיפול במשבר", ציין גושן. לדבריו, בזמן המשבר, הרחיבה הרשות גם את הגילויים היעודיים גם בנוגע למשיכת דיבידנדים, זאת בזמן שזוהתה "משיכה של כספים לחברות האם באופן שפוגע בבעלי אינטרס אחרים בחברות".

עופר וקנין

ההליך המינהלי היה אחד ההישגים החשובים של גושן: "השילוב של הליך מינהלי והליך פלילי משפר בצורה משמעותית את יכולת האכיפה של הרשות. בעבר היינו כמו רופא שיכול לטפל בחולה שמולו או בפלסיבו או בכימותרפיה. הוספת הליך האכיפה המינהלית מאפשרת דרך אמצע. רוב העבירות בשוק ההון, הפליליות שלהן אינה מובהקת, ולכן ההליך המנהלי מהווה אלטרנטיבה טובה להתמודד עימן". גושן הביע תקווה שהליך האכיפה הפרטית יתחזק בעתיד באמצעות בית המשפט הכלכלי - אחד מהישגיו הבולטים של גושן בשנות כהונתו.

"מה שראיתי כשנכנסתי לרשות ניירות ערך, הוא שבתהליך האכיפה היו שורה של בעיות. מחלקת המודיעין לא יכלה לעמוד בלוחות הזמנים של מחלקת החקירות. המודיעין היה בעיקר מודיעין פסיבי שנסמך על פיסות מידע שקיבל", אמר גושן. "בפרקליטות, מבחינת זמני התגובה בין קבלת תיק ועד הגשת כתב אישום, עבר הרבה יותר מדי זמן. בית המשפט היה במצב בו לא יכול היה לספק שרות ברמת ההתמקצעות הנדרשת של שוק ההון בשל עומס תיקים. לכן, החלטנו לייצר נתיב נוסף, בנפרד מהנתיב הפלילי, על מנת לייעל את תהליך האכיפה של הרשות".

"איחדנו את מחלקת החקירות ומחלקת המודיעין. זה מאפשר לרשות היום לשבת על יעדי מודיעין גם אם צריך שנה", סיפר גושן. "ציידנו את המודיעין במערכת מהמשוכללות בעולם לבקרת מסחר על סמך ידע שהצטבר במשך 20 שנה. המערכת מאפשרת לראות כל פעולת מסחר בזמן אמת - מיליון עד מיליון וחצי פעולות מסחר בכל יום - ובסוף כל יום ניתן לאתר באמצעותה פעילות עבריינית בשוק ההון".

בתחום ההסדרה, פעל גושן על מנת להעביר את תחום תעודות הסל מגילוי לפיקוח. "אם בעבר מנהל התעודה היה מחליט איך הוא מנהל את הכסף וכל תקלה היתה חושפת את הכסף לסיכוני שוק, העברנו את הכסף לנאמנות כך שהכסף נשאר כספו של הלקוח. זה מהלך מאוד מאוד משמעותי. במקרה של תקלה, הנושים לא יוכלו לגעת בכספי הלקוח", אמר גושן. מצב זה, הוסיף גושן, נועד כדי למנוע תופעה של עדר במקרה של נפילה של אחת מתעודות הסל. "הציבור היום יכול להיות הרבה יותר רגוע בתחום הזה", סיכם גושן.

רשות ניירות ערך, בראשות גושן, לקחה תחת אחריותה גם את תחום זירות המסחר, הפורקס, והחקיקה בתחום הזה כבר עברה. "95% מהציבור מפסיד את כספו בפעילות הזו, בין אם זה לוקח 50 דקות או 50 ימים. הציבור הפסיד שם מיליוני שקלים והיה חשוב לפעול בתחום הזה בצורה מהירה".

בתחום הבינלאומי, גושן יכול לרשום הישג נוסף עם הצטרפותה של ישראל ל-OECD, כאשר יו"ר רשות ני"ע היה אחראי על תחום הממשל התאגידי אל מול הארגון. לפי גושן, ישראל נמצאת במקום החמישי בעולם בתחום של הגנה על משקיעים בשוק ההון. "כל הרגולטורים האירופאים אישרו שהתשקיף הישראלי שווה ערך לתשקיף אירופאי, וחברות ישראליות יוכלו להנפיק על בסיסו, בתוספת התאמות, גם בבורסות אירופה". גושן הוסיף כי לא כל המדינות באירופה מקובלות על רשות ניירות ערך הישראלית, כך שבידי הרשות אפשרות לבחור מול אילו מדינות לעבוד. גושן העריך שהראשונות לקבל הכרה יהיו בריטניה והולנד.

נושא שבו לא הספיק גושן לטפל בזמן כהונתו הוא הערכות השווי. כאשר נשאל בנוגע לכך ענה גושן כי "כל מי שעוסק במימון יודע שהערכות שווי בדיעבד אחרי שנתיים זה לא מדע - זו אומנות. יש גורמים שמשתנים לאורך הדרך". עם זאת, גושן מסכים כי צריך להכניס את תחום הערכות השווי לרגולציה. "לא טיפלנו בזה לא כי אני לא חושב שזה לא חשוב, אלא זה פשוט לא היה בסדר העדיפויות", ציין.

בהצלחה למחליף האוזר

לסוף תהליך האיתור של יו"ר הרשות הגיעו שני מועמדים: פרופ' שמואל האוזר, שנבחר לבסוף, ושוני אלבק, היועץ המשפטי של הרשות שהיה גם מועמדו של גושן. "שני המועמדים הם מועמדים ראויים. כל אחד לפי טעמיו ולפי מדיניותו ישתמש בכלים העומדים לרשותו", אמר גושן. "חשבתי שנכון למנות את המועמד הפנימי כדי לשדר שיו"ר רשות יכול לצמוח ברשות עצמה. לייצר את התקדים שמועמד פנימי, מתוך המגזר הציבורי ומתוך הרשות עצמה, ממונה ליו"ר על כל המשמעויות העולות מכך. המפקח על הבנקים והמפקח על שוק ההון והממונה על ההגבלים העסקיים מינו מועמדים פנימיים. ברשות ני"ע מאז יום הקמתו לא מינו מועמד פנימי. חשבתי שיהיה נכון לעשות זאת".

"ברור שכל רגולטור צריך להתמודד עם השוק הפרטי כי אתה קובע נורמות של סבירות. אתה צריך שהצוות המקצועי שלך יהיה מספיק מיומן כדי שיוכל להתחרות עם כל מומחה מהשוק הפרטי, בכדי לשמר את  איכות הרגולציה. הצוות המקצועי הוא זה שמבצע, כאשר היו"ר קובע מדיניות. איכות הרגולציה לא נקבעת ביחס להשכלה של היו"ר".

לגבי המחליף שנבחר, שמואל האוזר, אמר גושן: "נשאיר לשמוליק את ההחלטה מה לעשות. אני מאחל לו הצלחה. לגבי המטרה הכללית לא נראה  לי שיש לנו מחלוקת - הגנה על כספי המשקיעים. לגבי הדרך לעשות זאת, אני משאיר לו את ההכרעות". בנוגע להתבטאותו של האוזר לגבי קושי אפשרי להגיע להרשעה בתיק הגדול ביותר של הרשות בשנים האחרונות, ציין גושן: "הנגישות למידע בתיק פסגות לא קיימת לאנשים מחוץ למערכת. שניים מהחשודים לא ביקשו שימוע, מה שאומר שיוגשו נגדם כתבי אישום. חשודים אחרים יעמדו בפני שימוע בחודש הקרוב".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#