הבנקים גילו את המגזר הערבי - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים גילו את המגזר הערבי

מחצית מסניפי מרכנתיל - לערבים

13תגובות

צמרת בנק הפועלים, בראשותו של היו"ר יאיר סרוסי, צפויה לבלות מחר (ד') בנצרת הערבית. היא תגיע לשם במסגרת ועידת העסקים הערבית השנייה, שבנק הפועלים הוא נותן החסות הראשי שלה. ואולם, לא רק חסות נותן הבנק, אלא גם את מיטב יוזמתו ומרצו: בשנה החולפת הסתער הבנק על המגזר הערבי בישראל. אין דרך אחרת לכנות פתיחתם של 15 סניפים חדשים, סניפי אקספרס, בתוך שנה אחת בערים הערביות והמעורבות.

בנק הפועלים גילה את המגזר הערבי בישראל. הוא לא היחיד. בנק מרכנתיל דיסקונט הגדיל את מספר סניפיו במגזר הערבי ב-15% בשנה האחרונה, כך שמחצית סניפיו כיום מיועדים לאוכלוסייה הערבית. בנק ערבי ישראלי נמצא גם הוא במגמה של הגדלת פעילות. בהכללה ניתן לומר כי הבנקים בישראל גילו, באיחור אלגנטי של 60 שנים, שבישראל חיים 20% אזרחים ערבים - וששווה להתאמץ לשרת אותם.

"הבנקים כולם פותחים יותר סניפים במגזר הערבי". אומר אלון בירון, סמנכ"ל אסטרטגיה וניהול סיכונים בבנק מרכנתיל. "כולם מזהים את הפוטנציאל הטמון בו".

עד לשנתיים האחרונות שלטו במגזר הערבי שני בנקים בלבד: בנק מרכנתיל, מקבוצת דיסקונט, ובנק ערבי ישראלי, מקבוצת בנק לאומי. שני הבנקים פיתחו התמחות באוכלוסייה הערבית, ונהנו מבלעדיות. הבנקים האחרים לא נדחפו להתחרות עמם, מתוך הנחה כי הרווחיות הגלומה באוכלוסייה הערבית אינה מצדיקה זאת. כלומר, שמדובר באוכלוסייה עניה, לא משכילה, עם מעט פעילות בנקאית, עם גיוון פנימי רב ("אין דין נצרת כדין הערים הערביות במשולש", אומר בירון) ועם לא מעט כאבי ראש רבים שמייצר המגזר עבור בנקאים.

צאו ולימדו - דוגמה לכך ניתן למצוא בהיעדר שוק משכנתאות במגזר הערבי. אמנם כמעט כל הערבים מתגוררים בבתים בבעלותם, המושג של מגורים בשכירות כמעט ולא קיים אצלם אבל את הבתים הם בונים מהאמצעים המועטים שלהם, ללא תמיכה של הבנקים. הסיבה לכך היא הבעיה הקשה של ביטחונות במגזר הערבי. הרישום של נכסי נדל"ן רחוק מלהיות מוסדר, וחלק גדול מהבתים כלל אינם רשומים בטאבו. מה שלא רשום, לא ניתן לשעבוד לבנק.

גם אם יש רישום מסודר, הבנק לא מוצא לנכון לשעבד את הנכס כי אין יכולת לממש אותו. חלק גדול מהבנייה במגזר הערבי היא בנייה משפחתית-חמולתית - כל המשפחה לדורותיה מתגוררת באותו בניין, במספר קומות שלו. נניח שהנכד בדירה השנייה מתוך ארבע הדירות השייכות למשפחה באותו בניין לא יעמוד בהחזר המשכנתה שלו - מה בדיוק יעשה הבנק? יתפוס את הדירה וימכור אותה למשפחה אחרת?

תומר נויברג

מתקשים לקבל אשראי

לצד הבעיות האוביקטיביות, ריחפה תמיד בחלל האוויר גם הבעיה הסוביקטיבית: הטענה כי מוסר התשלומים בקרב ערביי ישראל הוא נמוך יותר, או בהגדרה הבנקאית "סיכון האשראי" של המגזר הוא גבוה. העובדה כי חלק גדול מהפעילות הכלכלית הערבית התמקדה במגזר העסקים הקטנים רק החריפה את המצב. "אין הרבה מידע פיננסי על עסקים קטנים, זה נכון במגזר היהודי והערבי גם יחד, ולכן לעסקים כאלה קשה יותר לקבל אשראי", מסביר בירון.

בהתאם, רק בנקים מתמחים, שלמדו להכיר את ערביי ישראל ופיתחו התמחות כיצד להתמודד עם הבעייתיות שאיפיינה אותם, עבדו במגזר. הבנקים שאינם מתמחים חשבו שהסיכון הוא גדול מדי, ואינו מצדיק את המאמץ מצדם. התפישה הזו גם הולידה את הבעיה המרכזית של הכלכלה הערבית בישראל - חוסר נגישות לאשראי, שלא איפשרה לעסקים ערביים בישראל להתפתח לצמוח.

לא עוד. כיום הבנקים כולם מתחרים ביניהם בקשירת סופרלטיבים לאוכלוסייה הערבית. ההסכמה מקיר לקיר במגזר הפיננסי היא כי הערבים מייצגים את פוטנציאל הצמיחה הבא של הבנקים בישראל - אחרי שמרבית מוקדי הצמיחה בקרב האוכלוסייה היהודית כבר מוצו.

כך, מצגת של אחד הבנקים מתמקדת בכך שהאוכלוסייה הערבית בישראל היא צעירה מאוד (50% צעירים), גדלה בקצב מסחרר (ריבוי טבעי של 3%), ענייה (49% עניים), עם שיעורי תעסוקה נמוכים מאוד של נשים ערביות (20%) ופעילות בנקאית מועטה (רק ל-40% יש חשבונות בנק). "הערבים שמרנים בניהול הכספים שלהם", מסבירים בבנקים. "יש להם הרבה פחות פקדונות או חשבונות ניירות ערך. בכלל, הם לא מכירים את שוק ההון. הם מעדיפים תוכניות חיסכון ולטווח הארוך - הם חוסכים משמעותית יותר מהיהודים".

מבחינת הבנקים, כל הנתונים האלה מייצגים פוטנציאל צמיחה משמעותי מבחינתם - גם צמיחה של האוכלוסייה הערבית עצמה, וגם צמיחה של הפעילות הבנקאית בקרבה. להבדיל משנים עברו, ניצני הצמיחה כבר נראים באופק, בקרב הצעירים המשכילים הערבים.

TheMarker

"הדור הצעיר של הערבים רעב ורוצה להצליח", אמר לנו בנקאי בכיר. "ההתפתחות שלהם היא מדהימה - בתוך שש שנים קפצו הצעירים הערבים מ-7% בשיעורי חדירת האינטרנט ל-50%. גם שנות ההשכלה של הצעירים בני ה-25 כבר כמעט ולא מפגרות אחרי היהודים, להבדיל מדור ההורים שלהם. המגזר פשוט מצוי בפריחה".

באותה נשימה, הבנקאים היהודים מתפעלים מהעובדים הערבים בסניפים שלהם. כידוע, המגזר הערבי סובל מאבטלה של אקדמאים, מה שמאפשר לבנקים לבחור לעצמם כוח אדם איכותי למכביר. "הם עובדים נאמנים, טובים ומשכילים", מתלהב בירון. "אנחנו פשוט נהנים להעסיק אותם".

הפריחה של הדור הערבי הצעיר מסירה חלק גדול מהחסמים ומקדמת את החדירה של הבנקים לאוכלוסייה הערבית.  כך, הצעירים העירוניים מתחילים לעבור לדירות בבניינים רבי קומות (בנייה רוויה), ופותרים את כל המחסומים שמנעו עד כה מהבנקים להעמיד משכנתאות לערבים. בהתאם, שלושה בנקים החלו בניסיונות ראשונים לפתח פעילות משכנתא בקרב הערבים.

הבנקאים היהודים, מתברר, עסוקים בלהתלהב מהפעילות במגזר הערבי. "כל השנים הבנקים העריכו לא נכון את הפוטנציאל של המגזר הערבי", אומר בנקאי ותיק במגזר. "הם חשבו שהסיכון גדול מדי, ולכן נמנעו מלהיכנס אליו. הם טעו, כי למרות הסיכון, בסוף מרוויחים שם בגדול". עכשיו, כשכולם סוף סוף מכירים בפוטנציאל הרווח, מה עם הסיכון?

 

מחר: האם סיכון האשראי של הערבים גבוה משל היהודים?

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#