כשהמצב משתפר - הכלכלנים השמרנים עוברים לנבואות זעם - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשהמצב משתפר - הכלכלנים השמרנים עוברים לנבואות זעם

השמרנים מאמינים שסביבה עסקית יעילה מוסיפה רווחה למשק. שר האוצר כחלון מעוניין להזרים את פירות הצמיחה לציבור ■ בביקורתו על כחלון, הכלכלן ד"ר מיכאל שראל - טועה

26תגובות
פרויקט מחיר למשתכן בירוחם
אליהו רשקוביץ

לא קל להיות כלכלן שמרני כמו ד"ר מיכאל שראל בימים אלה. ניסיונות חוזרים להסביר למה המדיניות הכלכלית־חברתית שאותה מוביל שר האוצר משה כחלון שגויה, מתנפצים אל קרקע המציאות ולא נותר אלא לפנות לנבואות זעם. המצב הכלכלי כיום טוב, הכלכלה צומחת, האבטלה נמוכה, השכר הריאלי עולה והתחרותיות ברוב ענפי המשק גדלה. אפילו מחירי הדיור מתחילים לרדת. מה עושים? מסבירים שהכל ישתנה בעתיד, הכל יהיה רע יותר.

הטענות של שראל, ועמיתו ד"ר אורי כץ ("כחלון מדרדר את ישראל למשבר כמו ב–1985", 12.8, TheMarker), הן שתיים: האחת נוגעת לשימוש בהכנסות רשות מקרקעי ישאל (רמ"י) כתרגיל חוץ־תקציבי בלתי לגיטימי, והשנייה להתנגדות להגדלת ההוצאה הממשלתית.

בטענתו הראשונה משווה שראל בין תפוזים לתפוחים, ומתייחס להכנסות רמ"י כאל מקור תקציבי חד־פעמי, שמועבר באופן לא אחראי לקצבאות רווחה. ברגע שנגמר המקור התקציבי — נוצר בור תקציבי שאין מאיפה למלא. אבל בפועל תקציבי רמ"י, בדומה לתקציבי פיתוח בשלטון המקומי, מנותבים לליבת פעילותה — קידום פרויקטי בינוי לאומיים. למשל, יישום פרויקט הענק של מעבר צה"ל לנגב והסכם שה"ם 3, שעתידים לייצר 60 אלף יחידות דיור במרכז הארץ.

תוכניות ותמ"ל והסכמי גג הם כולם פרי מדיניות שר האוצר להרחבת ההיצע. עיכוב בהעברות רמ"י אמנם עלול להביא לעיכוב בהשלמת פרויקטי הבינוי — אך לא לבור תקציבי. מדובר במדיניות פיתוח שמייצרת הכנסות, ובכלכלה זה דבר בריא.

המדיניות של כחלון היא צעד כלכלי מכוון ומוכיחה את עצמה פעמיים. פעם אחת, בכך ששר האוצר מראה במספרים את המחויבות שלו להפחתת יחס החוב־תוצר; ולראיה, היחס פחת בשנות כהונת כחלון לשיא היסטורי של פחות מ–60%. ופעם שנייה, בכך שחלק מעודפי ההכנסות שנוצרו בשל בועת הנדל"ן מוזרמים חזרה לשוק הדיור הישראלי, באמצעות הוזלת הקרקעות והתנעת שוק נדל"ן שעובד אצל הציבור, ולא להפך.

כסף שחוזר למעמד הביניים מתגלגל לצריכה ולעסקים קטנים ומתניע פעילות כלכלית, שבתורה מגדילה הכנסות. יותר פעילות עסקית מחלחלת גם לאוכלוסיות שעד כה הודרו מהכלכלה הישראלית, יחד עם צמיחה והגדלת העוגה. על כל שקל שנחסך מהוצאה של זוגות צעירים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, שני שלישים מגיעים מצמצום ברווחי הקבלנים ומיעילות התוכנית ועוד שליש מוויתור על הכנסות מדינה. מדובר על מיליארדי שקלים שחוזרים לפלח בציבור שנמצא בדיוק בשלב בחיים שבו הכסף שיחסוך יושקע בצמיחתו הכלכלית. זה לא צעד נכון רק לטובת הורדת מחירי הנדל"ן, אלא מינוף אפקטיבי של כספי ציבור למען חיזוק מעמד הביניים.

גם בסוגיה של הגדלת ההוצאה הממשלתית, חיפוש פשוט בהיסטוריה של הפרסומים של שראל מצביע על דפוס זהה במשך שנים. בקיץ 2016 למשל, הסביר שראל במאמר שמדיניות מרחיבה של הממשלה תגרור בעתיד ריסון פיסקלי דווקא בעיתות מצוקה, הגירעון יגדל ולא יוותרו רזרבות ליום סגריר. אך בשנתיים שחלפו מאז פרסום המאמר — שנתיים של מחיר למשתכן, הורדות מסים, תוכניות נטו משפחה וחיסכון לכל ילד, והגדלת שכר המינימום ושכר החיילים — ירד ב–2017 יחס החוב־תוצר של ישראל לשפל היסטורי. הצמיחה במשק הגיעה כמעט ל–5%. דירוג האשראי של ישראל הגיע לשיא של כל הזמנים והאבטלה ירדה לשפל חסר תקדים מאז תחילת המדידות בשנות ה–70. גם רמת החיים בישראל עלתה משמעותית. ההוצאה הפרטית לצריכה עלתה בכ–10% בשנתיים האחרונות, כתוצאה משילוב בין עליות שכר לירידות מחירים.

נכון לעשות אבחנה בין הוויכוח הכלכלי־מקצועי שבו ההישגים של גישת כחלון לכלכלת ישראל ברורים, לבין הוויכוח האידיאולוגי. במישור האידיאולוגי, מאמינים השמרנים שסביבה עסקית יעילה היא זו שמוסיפה רווחה למשק — העיקר להסיר חסמים ולתת ליד הנעלמה לעבוד.

כחלון חולק על כך. תפישת עולמו הכלכלית־חברתית מעוניינת להזרים את פירות הצמיחה לציבור, ועושה זאת באמצעות הגדלת תקציבי המשרדים האזרחיים, ניתוב כספי מסים לטובת תוספת של סייעת שנייה בגנים, העלאת שכר מינימום ומס הכנסה שלילי, הורדת מס הכנסה להורים צעירים, וגם ויתור על הכנסות המדינה ממכירת קרקעות לרוכשי דירה ראשונה. ומה מתברר? שזה לא רק צודק ערכית, אלא זה גם נכון כלכלית.

ח"כ פולקמן הוא יו"ר סיעת כולנו

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#