יצואני כל העולם: יש לנו בעיה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יצואני כל העולם: יש לנו בעיה

הדולר החלש פוגע בכולם

16תגובות

בשבוע שעבר התקבצו בכירי התעשיינים והיצואנים בישראל לכנס חירום שמטרתו דיון בשקל המתחזק, והצפת הפגיעה של תהליך זה ברווחיות היצוא ובכושר התחרות שלהם. בחלק מהמקרים הפגיעה מאיימת על יכולת ההישרדות שלהם. בכנס הושמעו דרישות שונות מהאוצר ומבנק ישראל, החל בשימוש בכלי הריבית, דרך הבטחת שער וכלה במלחמה חסרת פשרות באותם ספקולנטים עלומים, שלכאורה רק בגללם השקל מתחזק כל כך.

זעקתם של היצואנים ראויה להתייחסות רצינית. שער הדולר הנמוך אכן יוצר עבורם בעיה, מקטין את הרווחיות מכל מכירה ומצמצם את יכולת ההתמודדות של מאות ואלפי עסקים - החל בתעשיות המסורתיות וכלה בחברות טכנולוגיה. בסופו של דבר, פגיעה ביצוא תתורגם לפגיעה ברווחתן של עשרות אלפי משפחות התלויות לפרנסתן בחברות המייצאות. זוהי אכן בעיה שאין לזלזל בה.

אלא שהבעיה של היצואנים אחרת. כדברי הביטוי האנגלי, הם נובחים על העץ הלא נכון. מבדיקת שעריהם של כמה מטבעות נבחרים על פני חמש שנים ועל פני השנה האחרונה אל מול הדולר, המסקנה ברורה: יצואני רוב העולם, לא רק הישראלים, זקוקים לקבוצת תמיכה.

בז רטנר

מה ניתן ללמוד מבחינת השערים? ראשית, השקל אינו באמת מתחזק באופן משמעותי, אלא אם כן מודדים אותו אל מול המטבע הכי מסכן וחבול בעולם - הלוא הוא הדולר. על פני חמש שנים השקל אכן התחזק בכ-23% אל מול הדולר, 9% מתוכם בשנה האחרונה. אבל זה אינו יוצא דופן ביחס למטבעות כמו הריאל הברזילאי או הדולר האוסטרלי, שהתחזקו אף יותר.

שנית, קשה להסביר את התחזקות השקל רק בספקולציות קצרות טווח למטרות גזירת ריבית. או במלים אחרות, אי אפשר לתלות את האשמה בכך שהריבית על השקל גבוהה מדי. הין היפאני והפרנק השווייצי כמעט שאינם נושאים ריבית, וגם הם התחזקו מול הדולר. יפאן נמצאת בכלל במיתון שמסרב להיגמר, ועוד הוכתה באסון טבע באחרונה, ובכל זאת הין התחזק מול הדולר לא פחות מאשר השקל.

אפילו היורו, עם כל צרותיה של אירופה והעובדה שחלק ממדינות הגוש נמצאות על סף תהום פיננסית, התחזק אל מול הדולר. היחידי כמעט שנחלש בחמש השנים האחרונות מול הדולר הוא המטבע הבריטי, המייצג כלכלה שעברה משבר לא קטן בעצמה. אפילו שם תיקן הליש"ט בשנה האחרונה חלק מהחולשה שלו מול הדולר.

לא כולם סובלים מדולר חלש

מה שקרה לשקל מול הדולר הוא תולדה של כמה גורמים, שחלקם הגדול פעלו גם במקומות אחרים. אלה כללו מדיניות אחראית שמנעה משבר פיננסי והתייקרות של חומרי הגלם, שהביאה להתחזקות מדינות המייצאות חומרי גלם כמו ברזיל ואוסטרליה, ותתפלאו, גם ישראל. מספיק לראות מה קרה למחירי הפוספטים והאשלג, יצוא ישראלי חשוב הנקוב בדולרים, כדי להבין שלא כל היצואנים נפגעו מהדולר החלש. מי שמייצא סחורות לא נפגע כלל, להפך - דולר חלש ומסכן הוא נהדר בשבילו. פתחו את דו"חות כיל ותראו.

המסקנה הזאת פשוטה וכואבת. רוב מדינות העולם מתמודדות זה כמה שנים עם מדיניות אמריקאית שמביאה לאובדן של ערך הדולר אל מול מטבעות אחרים, שלא לדבר על ערכו ביחס לסחורות ריאליות - החל בנפט, דרך תירס וכלה בזהב - שגם הן התחזקו אל מול הדולר בקצב מהיר, ואפילו מהיר מאוד.

ארה"ב נוקטת כלפי הדולר מדיניות דומה לזו שנקטה כלפי בן לאדן - סיכול ממוקד. אלא שבניגוד למקרה של הטרוריסט, אי אפשר לירות במטבע ולסגור עניין בבת אחת, ולכן האמריקאים פשוט נותנים לו לדמם לאט לאט. בנוסף, שלא כמו עם בן לאדן, ארה"ב אינה לוקחת אחריות על סיכול הדולר וטוענת שהיא בעד דולר חזק, אף שהיא עושה בפועל את ההפך הגמור. הבדל אחד נוסף הוא שתמונתו של הדולר הפצוע, בניגוד לזו של בן לאדן המת, שאותה הוחלט (לפחות עד למועד כתיבת שורות אלו) שלא לפרסם, מתפרסמת מדי יום על מסכים בחדרי המסחר.

קצב הדימום התחזק בשנה האחרונה מסיבה פשוטה: מרגע שהוכרז על תוכנית ההרחבה הכמותית השנייה בקיץ 2010, ארה"ב הדפיסה עוד ועוד דולרים והמשיכה לשמור על ריבית ריאלית שלילית של כ-3% בשנה. שוקי המטבעות והסחורות הגיבו לכך. לכן, אם יצואני ישראל רוצים להתלונן על הקשיים שבהם הם נתקלים, ואין לזלזל באלה, עליהם להתארגן עם היצואנים בשאר המדינות ולדרוש מהממשלה שתעזור להם. אלא שלא מדובר בממשלה שלהם, במדינתם הם, אלא בממשל האמריקאי והבנק הפדרלי - האחראים האמיתיים לבעיותיהם.

תוצר של חולשה ופחדנות פוליטית

הדרך היחידה של ממשלות לגרום להתחזקות מטבעותיהן מול הדולר הוא לנקוט מדיניות מופקרת גם בביתן שלהן - גירעונות כבדים בתקציב, ריבית שלילית וצריכה חסרת מעצורים, שתביא לגירעון במאזן התשלומים ולנטילת עוד ועוד חוב על חשבון הדורות הבאים. לא בדיוק מתכון מומלץ.

טיסה לוושינגטון כדי למחות על חולשת הדולר תהיה כמובן מחאה לחינם, שכן את הממשל האמריקאי צרותיהם של יצואני העולם לגוש הדולר מעניינות כקליפת השום. ארה"ב מנהלת כיום במודע ובמכוון מדיניות פיסקלית ומוניטרית לא אחראית, על גבול המופקרת, בגלל חוסר יכולת מנהיגותית ופוליטית לקבל החלטות קשות, לעמוד בפני דעת הקהל הפנימית שלה ולומר לה דבר פשוט: "חיינו טוב מדי שנים רבות, וכעת עלינו להתכווץ ולסבול כמה שנים - לא רבעון או שניים, אלא כמה שנים - ואין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות בעניין הזה".

חוסר היכולת הזאת מביאה למדיניות של דחיית הקץ, ובינתיים מכרסמת עוד ועוד בשער הדולר, שכן השווקים קלטו את החולשה ומתמחרים אותה דרך שער הדולר ודרך מחירי הסחורות. זה לא אומר שזה יימשך לעד - תהליכים כלכליים אינם הולכים בקו ישר לכיוון אחד עד אינסוף. אלא שהיפוך המגמה יכול לבוא רק אחרי שארה"ב תבין שהמדיניות הנוכחית אינה יכולה להימשך (או שהשווקים כבר יראו לה את זה), ותעבור למדיניות של הקטנת גירעונות והפסקת ההדפסה, מה שיחזק את הדולר המדמם.

אלא שכדברי האמרה - עליך להיזהר במה שאתה מבקש, כי הוא עלול להתגשם - במקרה כזה הדולר אולי יהיה שווה 4 שקלים, לשמחתם של היצואנים, אבל הביקוש למוצריהם יהיה נמוך בהרבה, שכן כולנו נחיה אז בעולם ממותן.

אין ספק, זהו מלכוד לא פשוט. מדיניות כלכלית אמריקאית מופקרת אמנם מפילה את שער הדולר, אך משמרת את רמת הביקושים הגבוהה. מדיניות כלכלית אחראית יותר אולי תחזק את הדולר, אבל תקטין את הביקושים. המלכוד הזה מדגים שוב אמת כואבת: למצבים קשים ומסובכים שנבנו לאורך שנים אין פתרונות פשוטים ומהירים.

-

הכותב הוא מנכ"ל פסגות קומפס השקעות ומנהל מחקר חו"ל בפסגות

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#