"בלי סימון טביעת הרגל הפחמנית יתקשו יצואנים להתחרות באירופה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בלי סימון טביעת הרגל הפחמנית יתקשו יצואנים להתחרות באירופה"

במכון היצוא מזהירים את היצואנים: בעוד שנה חברות ישראליות לא יוכלו למכור בצרפת מוצרים בלי תוויות המציינות את רמת הזיהום הכרוכה בייצורם

תגובות

<< בעוד פחות מחודשיים יחל בצרפת מהלך לשיפור איכות הסביבה, הצפוי להתרחב בשנים הבאות למדינות נוספות באיחוד האירופי לתבוע היערכות רחבה מצד יצואנים ישראלים לאחוד. בסופו של התהליך צפוי כי לא ניתן יהיה לייצא לאיחוד האירופי מוצרים שלא יהיה עליהם סימון המעיד על טביעת הרגל הפחמנית שלהם - נתון המשקף את רמת הזיהום הנפלטת לאוויר במהלך חיי המוצר מהפקת חומרי הגלם שלו, מייצורו, משינועו ומהטמנתו כפסולת.

הסימון יבהיר כמה זיהום כרוך ב-100 גרם של מוצר. הצרכנים והלקוחות יוכלו לבחור את המוצר המזהם פחות מבין מוצרים מתחרים. את המהלך מובילה צרפת, שבה יחל בתחילת יולי 2011 ניסוי, שבסופו, מיולי 2012, לא ניתן יהיה ככל הנראה למכור במדינה מוצר מבלי שיהיה עליו רישום של טביעת הרגל הפחמנית שלו.

נוסף על טביעת הרגל הפחמנית יהיו, כנראה, שני רישומים משתנים שיסומנו על מוצרים על פי הרלוונטיות שלהם לכל קטגוריה של מוצרים. לדוגמה, השפעה על המגוון הביולוגי (Biodiversity), או השפעה של פסולת להטמנה על זיהום הקרקע.

יוזמי החוק מקווים, שאם יהיו על המדף שני מוצרים זהים, יעדיף הציבור לרכוש את המוצר שטביעת הרגל הפחמנית שלו נמוכה יותר, ובכך ירגיש חלק מהמאבק לשמירת הסביבה. כתוצאה מכך יהיה הסימון תמריץ לחברות להפחית את הזיהום בתהליך הכנת המוצר.

"מי שלא יתעורר עכשיו וייערך מראש יגלה בעוד שנה, שהוא לא יכול לייצא לצרפת ובהמשך לאיחוד האירופי", אמר ל-TheMarker רונן גרובר, מנהל פרויקטים בינלאומיים במכון היצוא. "גם היצואנים שלנו יצטרכו לעמוד בדרישות בחו"ל. זה יחייב בסימון את כל המוצרים ברשתות הגדולות".

גרובר משוכנע כי החקיקה לא צפויה להסתיים בצרפת: "כשהחוק הצרפתי ייכנס לתוקף, מדינות אחרות באירופה יאמצו חקיקה דומה. אנחנו יודעים, שהאיחוד האירופי עוקב אחר ההתפתחות בצרפת ושהוא ייקח חלק בדיונים בעקבות הניסוי. לכן, כל היצואנים שמייצאים לאיחוד האירופי צריכים להיערך לכך". להערכתו, ההשפעה הגדולה והמיידית ביותר תהיה על מוצרי מזון ומשקאות, אריזות, טקסטיל, פלסטיקה וגומי וכן על מכונות וציוד.

"חברות שייכנסו לתהליך מוקדם ככל שאפשר, ירויחו בסופו", אמר גרובר. "אתה יושב היום ובודק כמה אנרגיה נפלטת בתהליך הייצור של המוצר, וזה לא רק זיהום, אלא גם כסף. אם תדע לייעל תוכל לחסוך אנרגיה וכסף, לא רק תוריד את טביעת הרגל הפחמנית שלך".

סימון טביעת הרגל הפחמנית אינו חדש, אולם עד כה היה בעיקר עניין של בחירה מצד החברות. התהליך נובע מאמנת קיוטו, שבמסגרתה התחייבו מדינות מפותחות להפחתת פליטת גזי החממה בתחומן - הגזים הגורמים לזיהום אוויר ולהתחממות כדור הארץ דוגמת דו תחמוצת הפחמן (CO2). לשם הפחתת הזיהום ברמה הלאומית נדרשות חברות להפחית זיהום בתהליך עבודתן. רישום טביעת הרגל הפחמנית הוא תהליך הנדרש לצורך תיעוד הזיהום ובחינת הפחתתו.

כתוצאה מעליית המודעות באירופה החלו חברות ישראליות לקבל דרישות מצד לקוחותיהן לסמן את טביעת הרגל הפחמנית של חומרי הגלם והמוצרים המיוצאים אליהם. כך, לדוגמה, לפני כארבע שנים החלה כיל, הנושאת על מצחה אות קין בגין חלקה בפגיעה בסביבה באזור ים המלח, בתכנית לרישום טביעת הרגל הפחמנית של מוצריה, כתוצאה משינוי הגישה של לקוחותיה בחו"ל.

אחת החברות הבינלאומיות שפועלות ביוזמתן לסימון טביעת הרגל הפחמנית של מוצרים היא דנונה העולמית. לפני כשנה, באמצע 2010, פנתה דנונה לחברת תדביק הישראלית המספקת שרוולי תוויות לגביעי היוגורט שלה. תדביק מייצאת לדנונה בכמה מיליוני דולרים בשנה מתוך מכירות של יותר מ-100 מיליון שקל בשנה.

"אם נשתתף נגדיל את המכירות"

תדביק מתמחה בפתרונות אריזה ועם לקוחותיה נמנים שטראוס יוניליוור, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל), תנובה, טרה, סנו, יוניליוור העולמית, דנונה, וולמרט וטסקו.

"אחת החברות של דנונה העולמית ביקשה מאתנו שנוביל מהלך של חישוב טביעת הרגל הפחמנית של שרוולי התוויות המולבשים על אריזות היוגורט שלה", אמר רני קדוש, סמנכ"ל מכירות חו"ל של חברת תדביק פק, מקבוצת תדביק.

"היינו צריכים לעשות חישוב מא' עד ת' ולתת נתון של מדידת פליטת גזי חממה לאורך חיי המוצר - החל מייצור חומרי הגלם על ידי הספקים, שינועם למפעל בישראל, הייצור בישראל כולל דפוס וגימור ומשלוח לחו"ל, כולל הטמנת המוצר בסוף התהליך. זה חלק מראייה ארגונית של דנונה העולמית, ללכת לכיוון חישוב טביעת הרגל הפחמנית של המוצרים שלהם", הוסיף.

הפנייה הוצגה כאופציה, או כתנאי להמשך עבודה משותפת?

"שמענו שהם פנו לכמה חברות וביקשו לעשות עמן פרויקט כזה. ככל הידוע לי, אנחנו היחידים שנענינו. עשינו עם חברת אקוטריידר את תהליך הרישום, והם היו מרוצים מהתוצאה".

נכנסתם לתהליך מתוך חשש שתאבדו את דנונה כלקוח?

"הרגשנו שאם כן נעשה המהלך, נוכל לפתח את המכירות. הבנו שהם מחפשים שותף שירים את הכפפה. ראינו בזה הזדמנות".

האם חברות אחרות - ישראליות או זרות - ביקשו את טביעת הרגל הפחמנית שלכם?

"לא קיבלנו דרישה מיצרנים בישראל, אבל אין ספק שהמודעות לנושא איכות הסביבה נמצאת בעלייה בתעשייה".

חוסר העניין של התעשיה הישראלית בסימון טביעת הרגל הפחמנית אינו מפתיע את ניר קנטור, מנהל אגף הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים. "טביעת הרגל הפחמנית היא לא נושא שהתעשייה נדרשה לו בעבר", אמר. "זה חדש יחסית ונשען על מה שמתחיל להתחולל בעולם, בעיקר באירופה, מצד מדינות ולקוחות. אני לא בטוח שיצואנים לצרפת יודעים, שמיוני 2012 יהיו להם קשיים להכניס מוצרים שהם מייצאים שנים לצרפת. זה לא דבר פשוט, כל חברה צרפתית תדרוש דברים אחרים". לצורך הגברת המודעות עורכים מכון היצוא, התאחדות התעשיינים וחברת אקוטריידרס, המתמחה בסימון טביעת רגל פחמנית, כנס בנושא, שייערך בסוף החודש.

חברת אקוטריידרס היתה מהראשונות בישראל שזיהתה את הפוטנציאל העסקי הגלום באמנת קיוטו, והחלה כבר לפני כמה שנים לעבוד עם חברות ישראליות על הפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלהן ועל הסחר בהפחתת זיהום עם חברות בחו"ל, שמחויבות לצמצם את הזיהום שלהן מכוח חוק. אקוטריידרס גם עשתה עבוד תדביק טק את הבדיקות שביקשה ממנה דנונה.

"טביעת הרגל הפחמנית ומדידת פליטות גזי חממה נמצאים בהתעוררות בעולם", אמר רוני קומר, מנכ"ל אקוטריידרס. "נפגשתי עם מנהל הרכש של דנונה לתחום האריזות. הוא סיפר לי, שליעדי הבונוסים שלו נוספו הפחתת גזי חממה במוצרים שהוא קונה".

המהלך נובע מדאגה לסביבה, או מדרישות צרכנים?

"זה משלב את הטוב עם המועיל. אלה תאגידים המחויבים לסביבה וזה לדעתי מקדם אותם גם מול הצרכנים. חלק גדול מהתאגידים הגדולים עושה את זה כמהלך פנימי, ובאחרונה עולה נושא הסימון על המוצרים מצד הרשתות".

הנושא מתרחב למוצרים מורכבים יותר?

"אנחנו מקבלים פניות מחברות היי טק, שם זה מסובך יותר, כי צריך לערוך בדיקה למאות רכיבים במוצר".

קומר מזהה כבר את ההזדמנויות העסקיות הבאות בתחום. "היום התחום מתפתח לפי דיווח יצרן על טביעת הרגל הפחמנית של מוצריו. אבל, בקרוב יקומו חברות בינלאומיות שיתמחו באימות הנתונים שעליהם מדווחים היצרנים", אמר.

איך אתה רואה את המשק הישראלי מול העולמי?

"במשק הישראלי יש מודעות נמוכה לנושא ועיקר העבודה נובעת מדרישה מחו"ל. ההערכה שלי היא, שזה יהיה מאזן פחד. כשרשת אחת תתחיל לדרוש סימון של טביעת הרגל הפחמנית, השנייה תצטרף".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#