שרי אריסון נחקרה בחשד למעורבות בשוחד בפרשת שיכון ובינוי - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שרי אריסון נחקרה בחשד למעורבות בשוחד בפרשת שיכון ובינוי

בנוסף נחקרה יו"ר אריסון השקעות אפרת פלד ■ על פי החשד הועברו תשלומי שוחד משיכון ובינוי, אז בשליטת אריסון, לנציגי ממשל זרים, באפריקה וביבשת נוספת, במקביל לביצוע עבירות נוספות ■ אריסון: "בטוחה כי לא דבק כל רבב בהתנהלות"

43תגובות
אפרת פלד )מימין( ושרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים,
בחתונת בתו של משה תאומים
מוטי קמחי

שרי אריסון היא אשת העסקים שנחקרה היום (ראשון) בתיק החקירה המתנהל סביב שיכון ובינוי – כך הותר כעת לפרסום. בנוסף לאריסון, נחקרה גם אפרת פלד, יו"ר ומנכ"ל אריסון השקעות, דירקטורית בשיכון ובינוי ומי שנחשבת למקורבת ביותר לאריסון. השתיים נחקרו בחשד למעורבות בפרשת השוחד בשיכון ובינוי בזמן שאריסון היתה בעלת השליטה בחברה. החקירה נוהלה על ידי המשטרה ורשות ניירות ערך (ני"ע). 

השתיים לא נעצרו לשם החקירה, והגעתן למתן עדות תואמה מראש. עם זאת, מהודעת המשטרה עולה מפורשות כי חקירתן נערכה תחת אזהרה, כך שככל הנראה הוחלט להזהירן במהלך העדות. לפני כשבוע, בעלת השליטה לשעבר בשיכון ובינוי, שרי אריסון, מכרה את השליטה בחברה לאיש העסקים נתי סיידוף, תמורת 1.1 מיליארד שקל.

מקבוצת אריסון נמסר: "שרי אריסון ואפרת פלד זומנו מבעוד מועד למשרדי להב 433. הן שיתפו פעולה באופן מלא וסמוכות ובטוחות כי לא דבק כל רבב בהתנהלותן - וכי זו גם תהא מסקנת גורמי האכיפה.

"לקבוצת אריסון אפס סובלנות לכל התנהלות בלתי תקינה. הקבוצה פעלה, פועלת ותפעל להטמעת סטנדרטים ערכיים גבוהים בכל עשייתה ותחומי השקעותיה בישראל ובעולם - ותמשיך בעשייה עם ערך מוסף לטובת הכלכלה, החברה והסביבה".

ממשטרת ישראל ורשות ניירות ערך נמסר: "במסגרת החקירה נחקרו באזהרה בלהב 433 שני בכירים לשעבר בשיכון ובינוי. החקירה מתנהלת במשטרת ישראל בשיתוף עם רשות ניירות ערך, גורמי אכיפה בינלאומיים, ובליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה".

שרי אריסון
ניר קידר

החשד: שוחד שיטתי לנציגי ממשל זרים

בלב פרשת שיכון ובינוי עומד חשד לשוחד שיטתי ששילמה החברה, הבונה פרויקטים בישראל וברחבי העולם, בתמורה לזכייה בפרויקטים. לפי החשדות, הועברו תשלומי שוחד לנציגי ממשל זרים בעולם, בעיקר במדינות באפריקה, במקביל לביצוע עבירות נוספות. תשלומי השוחד לכאורה, הבטיחו על פי החשד זכייה במיזמי בנייה בעולם בסך מאות מיליוני דולרים.

הפרשה, העוסקת בחשדות לשוחד לעובד ציבור זר (עבירה שאכיפתה בישראל החלה רק בשנתיים האחרונות), נהפכה גלויה בפברואר האחרון עם שורה של מעצרים ועם חקירתם של שורת בכירים בחברה. ביולי החל השלב השני של החקירה, שלווה בגל מעצרים נוסף. עד כה, בפרשה נחקרו באזהרה בכירים בהווה ובעבר בזרוע התשתיות הבינלאומית של הקבוצה, חברת שיכון ובינוי אינטרנשיונל (SBI), לצד שורה של נושאי משרה בכירים בעבר ובהווה בקבוצה (חלקם נחקרו יותר מפעם אחת), ובהם מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, עופר קוטלר; מחליפו בתפקיד, המנכ"ל לשעבר ירון קריסי; היו"ר לשעבר רוית ברניב; רואה החשבון המבקר של החברה, רובי לזרוב; היו"ר הנוכחי, משה לחמני; וסמנכ"ל הכספים, טל רז.

החשדות נתגלו בעקבות תביעה שהגיש שי סקף, לשעבר מנהל הכספים של שיכון ובינוי בקניה. לטענת סקף, שיכון ובינוי נמנעת מתשלום שכרו, ואף מפעילה כלפיו לחץ ואיומים, כדי למנוע ממנו לעמוד על זכויותיו. בתביעה הסביר סקף כי זהו המשך ישיר להתעמרות של שיכון ובינוי כלפיו, לאחר שחשף מעשי שחיתות חמורים שביצעו לכאורה מנהלי חברות בקבוצה במשך שנים רבות ובהיקף נרחב.

בתביעתו של סקף נחשף קיומה של מחברת שניהל בנימין (בנו) ארביט, מנהל אזור מזרח אפריקה בחברה, שנחקר אף הוא בפרשה. במחברת תועדו לכאורה תשלומי שוחד לבכירים שונים במדינות אפריקה.

סקף טוען בתביעה כי בפברואר 2016 נקרא לחדרו של דן שחם, מנהל סניף קניה בחברה. לדבריו, החלונות והתריסים היו מוגפים, ועל השולחן היתה אותה מחברת שהיתה שייכת לארביט, וכן מסמכים, ניירות עבודה, חוזים ותרשומות של מנכ"ל SBI רוני פאלוך (אף הוא בין החשודים).

לטענת סקף, שחם אמר לסקף שהוחלט בהמלצת ארביט לייעד לו משימה חשובה — לקחת את המחברת יחד עם המסמכים הנוספים, ולהסתיר אותם בביתו באופן דיסקרטי. בתביעה נכתב כי לטענת סקף, כשעיין במסמכים, התברר לו כי "שחם וארביט הכינו תיעוד ורישום מפורטים של תשלומים במזומן שהעביר מנהל הסניף בעצמו למוטבים שונים, לאורך שנים, בלי לדווח כלל לסקף בדרך המקובלת".

לטענת סקף, כשהתעמת עם שחם על תוכן המסמך, שחם כינה אותו "סיסי" והוסיף: "באפריקה תתנהג כאפריקאי". סקף הוסיף כי באותו מעמד הובהר לו כי נתח הרווחים של עשרות אחוזים בפעילות של שיכון ובינוי באפריקה, נובע ממתן שוחד: "רק זו הדרך להרוויח, למה אתה חושב ששיעור הרווחים פה מגיע ל–40% ובניגריה ל–65% ואילו בישראל בלחץ מגיעים ל–4%? כי נותנים שוחד, ככה העולם עובד", צוטט שחם בתצהיר שהגיש סקף.

סקף הוסיף כי בעקבות הגילוי הוא פנה לרואה החשבון המבקר של החברה, רובי לזרוב. לפי התביעה, רו"ח לזרוב לא הופתע מהפרטים, והסביר לסקף כי שיטת השוחד מושרשת היטב בפעילותה של SBI גם במדינות כמו ניגריה, אוגנדה, גוואטמלה, ובעבר גם בחוף השנהב. רו"ח לזרוב הדגיש — כך נטען — כי הפרקטיקה הזו ידועה היטב לא רק לעורכי הביקורת הפנימית של החברה, אלא גם לוועדת הביקורת של הדירקטוריון והמחלקה המשפטית של החברה בראשות עו"ד חזי קטן. לזרוב, כך נטען בתביעה, המליץ לסקף לעצום עיניים נוכח המעשים.

אך בכך לא תם מסעו של סקף. לטענתו, הוא פנה למנכ"ל SBI, רוני פאלוך, וסיפר לו כי נודע לו על השוחד השיטתי ששיכון ובינוי משלמת לכאורה בכל העולם. לדברי סקף, פאלוך הסביר לו כי זהו "צעד נדרש" על רקע התחרות הגוברת מול קבלנים סינים, שאינם בוחלים באמצעים להשגת חוזים באפריקה. עוד אמר פאלוך, לדברי סקף, כי תשלומים במזומן לעובדי ציבור הם עניין ברור מאליו באפריקה, וכשם ש"כושי לא יהפוך עורו", כך SBI לא תשנה את דרך הפעולה שלה.

"אני עובד בחברה שנים רבות, וזאת דרך העבודה מאז ומעולם, וכולם יודעים זאת גם בישראל. רוב רווחיה והכנסותיה של קבוצת שיכון ובינוי מקורם באפריקה. ביבשת אפריקה ככה עובדים. אם אתה רוצה או לא רוצה, אם נאה לך או לא נאה לך, אמרת שאתה לא רוצה לשתף פעולה? אין בעיה. נמצא לך מחליף", צוטט פאלוך בתביעה.

תרבות של שוחד

טענותיהם של בכירי שיכון ובינוי, שלפיהן במדינות מסוימות אין ברירה אלא לשלם שוחד, אכן מתארות מציאות. אנשי עסקים רבים הפעילים במדינות עולם שלישי יעידו כי זהו המצב, ובפרט בתחום התשתיות והבנייה, הכרוך בהסכמים עם הממשלות עצמן.

עד 2008, חברות ישראליות שיחדו במדינות העולם השלישי בגלוי. לא רק שיחדו, אלא אפילו ביקשו קבלה ממקבל השוחד, שאותה הציגו לרשות המסים בישראל, כדי לנכות את ההוצאה בגין שוחד כנגד הכנסה.

כל זה הסתיים ב–2008, עם חקיקת תיקון לחוק העונשין, שאסר על תשלום שוחד לעובד ציבור זר, ועם פסק דין של בית המשפט העליון, שאישר את השינוי במדיניות רשות המסים, שהחלה לדחות בקשות לקיזוז הוצאות בגין שוחד בחו"ל שהגישו חברות ישראליות.

ואולם שנים רבות חלפו בין כניסת אותו תיקון לחוק העונשין לתוקף ועד לאכיפה בפועל של האיסור. החברה הישראלית הראשונה שהועמדה לדין בגין שוחד לפקיד ציבור זר היתה ניקוב פרויקטים בינלאומיים. החברה הורשעה ב–2016 בשוחד למנכ"ל משרד הפנים בלסוטו, בתמורה לזכייה במכרז לאספקת תוכנה למרשם אוכלוסין.

בתקופה שחלפה מאז אותה הרשעה, המשטרה ורשות ני"ע פצחו בשורת חקירות. בין היתר נחקר איש העסקים בני שטיינמץ בחשד למתן שוחד בגינאה בתמורה לזיכיון לכריית משאבים; בכירים בחברת שפיר הנדסה נחקרו בחשד לשוחד ברומניה בתמורה לקידום פרויקטי בנייה; וחקירה נוספת עוסקת בחברת מספנות ישראל, שלפי החשד שיחדה נציגי ממשל במדינות באפריקה כדי לקדם מכירת כלי שיט.

חברת טבע חתמה על הסדר עם פרקליטות מיסוי וכלכלה, שבמסגרתו שילמה קנס של 75 מיליון שקל, והודתה כי שילמה שוחד לעובדי ציבור זרים במקסיקו, רוסיה ואוקראינה כדי לקדם בהן את מכירות תרופת הקופקסון. ההסדר לא העניק חסינות לבכירי החברה שהיו מעורבים במעשים, שייתכן כי עוד ייחקרו בהמשך.

בתביעתו של סקף נחשפה מחברת שניהל בנימין (בנו) ארביט, מנהל אזור מזרח אפריקה בחברה, שנחקר אף הוא בפרשה. במחברת תועדו לכאורה תשלומי שוחד לבכירים שונים במדינות מזרח אפריקה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#