האם אנו מגהצים את עצמנו לדעת? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם אנו מגהצים את עצמנו לדעת?

2תגובות

בשנת 1300 החלו מסעי הצלב. קבוצת אבירים קטנה בשם הטמפלרים נשבעו להגן על המצטרפים למסע עד להגעתם לארץ ישראל. מי שהצטרף כצליין מהמניין למסע היה צריך לממן את עצמו לאורך כל המסע. מימון לא זול בהתחשב בכך כי המסע לארץ ישראל ערך מספר חודשים.

מלבד שרותי הגנה פיזיים הציעו הטמפלרים גם שרותי הגנה פיננסיים. הם עבדו בצורה פשוטה, כל צליין היה נכנס לאחד ממנזרי הטמפלרים באירופה, מפקיד את כספו ובתמורה הוא היה מקבל מכתב אשראי מוצפן. עם הגעתו לישראל הוא היה מתייצב במפקדת הטמפלרים, מפקיד את המכתב ומקבל בתמורה מזומן. כמובן פחות עמלה של כ-20% - עסקות שהפכו את הטמפלרים למסדר עשיר מאד. כך החלה למעשה שיטת האשראי הנפוצה כיום.

מוסדות אשראי רבים, וביניהם חברות כרטיסי האשראי, עשו כברת דרך ארוכה מאז ימי הצלבנים, וכיום מסתמנת מגמה ברורה: חל גידול בשימוש בכרטיסים מגנטיים כאמצעי תשלום המתגבר בהשפעת הפיתוחים הטכנולוגיים בעולם. לייזי ינאי, נשיא חברת וריפון, ספקית פתרונות התשלום המובילה בעולם, מציין: "שימוש במזומנים עדיין נרחב מאוד אבל בסך הכל שימוש בכרטיסי אשראי הולך ועולה. כולנו בלי יוצא מן הכלל, התרגלנו להשתמש בקרדיט - כסף שאין בידינו". בשנים 2009-2006 בלבד חל גידול של כ-175% ביתרת האשראי שנותנות חברות כרטיסי האשראי, רובו למגזר הקמעוני - תוצאה של התרחבות השימוש בכרטיסי אשראי מתגלגל (הלקוח מקבל מסגרת אשראי נפרדת ללא תלות בחשבון הבנק).

הביקוש הגובר לאשראי הוליד תופעה הצוברת תאוצה - אשראי חוץ בנקאי

הביקוש הגובר לאשראי הוליד תופעה נוספת הצוברת תאוצה - הנפקת כרטיסים חוץ בנקאיים. למשל, חברת לאומיקרד, דיווחה על גידול במספר כרטיסי האשראי שהונפקו ב-9% ל-1.9 מיליון יחידות במהלך 2010, כאשר מספר כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים - גדל בכ-19% והסתכם בכ-623 אלף יחידות. גם מחזור העסקות בכרטיסים חוץ בנקאים גדל בשנת 2010 ב-27% בהשוואה לשנת 2009. בתחילת 2010 כרטיסים חוץ בנקאיים היוו כ-25% מסך כל הכרטיסים לעומת כ-12% בלבד בתחילת 2006.

האשראי החוץ בנקאי נחשב כפחות איכותי מהאשראי הבנקאי ולא מופיע במסגרת האשראי של חשבון העו"ש. סיכון האשראי במקרה זה הוא על חברת כרטיסי האשראי ולא על הבנק עצמו. כלומר מי שנזקק לאשראי שכזה הם הצרכנים שלא יכולים לקבל אשראי בבנק. ומן הסתם הלקוחות הפחות עשירים.

כרטיסים אלו מקושרים בדרך כלל למועדון לקוחות או לגופים צרכניים ומזכים את בעליהם בהטבות שונות הקשורות לאותה מסגרת. חברות כרטיסי האשראי מדרגות את רמת סיכון של הלקוח הפוטנציאלי, הליך ציון האשראי, על סמך שאלון בו הלקוח מצהיר על מצבו הכספי בכלל והכנסות בפרט ועל סמך מאגרי מידע היסטוריים, לכן כרטיס אשראי חיצוני זה משווק, בין היתר, לפלח הצרכנים אשר הבנק סירב להנפיק להם כרטיס הקשור לחשבון.

חברת כרטיסי אשראי מכירה את הלקוח בצורה נחותה בהשוואה לבנק לכן גם סיכונה עולה והריבית הנגבית בגין שימוש בכרטיס חיצוני בדרך כלל גבוהה יותר. הריבית האפקטיבית הממוצעת הנגבית על עסקות קרדיט בכרטיסי אשראי חוץ בנקאים של לאומי קארד עמדה בשנת 2010 על כ-12.4%, לעומת 11.6% בשנת 2009. חברת כרטיסי האשראי מסוימת משרתת לקוחות של כל הבנקים, לעומת זאת, בכרטיסים הבנקאים גובה הריבית נקבעת ללקוח בהתאם לתמונת מצבו הכספי בבנק.

חינוך ותרבות האשראי

למרות שגידול בשימוש בכרטיסים מגנטיים הינה תופעה גלובלית, עדיין קיימים פערים והבדלים ניכרים בין אזורים גאוגראפיים שונים הנובעים בעיקר משוני בתרבות ובחינוך האשראי. ינאי מסביר כי בישראל כשליש ההוצאה מהתל"ג מגיע משימוש בכרטיסים מה שניתן לתרגם לכ-9,500 דולר המוצעים בממוצע בשנה לכרטיס אשראי אחד. ברוסיה, ההוצאה השנתית לכרטיס מסתכמת בפחות מ-300 דולר בלבד. האמריקאי הממוצע משלם יותר מהישראלי - 11,000 דולר לכרטיס אחד בשנה. איטלקי וגרמני מוציאים כ-3,100 דולר בשנה כל אחד. מבחינת פריסת תשלומים, התופעה נפוצה יותר בישראל, טורקיה, מדינות דרום אמריקה, בריטניה, בה כ-30% מתל"ג עובר בעסקות כרטיסי אשראי, וספרד.

נכון לסוף שנת 2009, בבריטניה היו כ-1.2 כרטיסי קרדיט לנפש, בישראל כ-1.05 ובגרמניה 0.35 כרטיסי קרדיט לנפש בלבד, מה שמצביע כי תרבות האשראי הגרמנית מאוד חזקה והצרכנים פחות נוטים ליטול אשראים. כמו כן, בניגוד לשאר המדינות המפותחות בעולם, אין כמעט בישראל כרטיסי דביט (debit) - שיטה בה ברגע העברת כרטיס בחנות יורד התשלום ישירות מהחשבון חיוב, כלומר מדובר בשימוש בכסף נזיל ולא באשראי. שיטה זו נפוצה גם במדינות המתפתחות כמו סין והודו ונועדה למנוע בעיות ביטחוניות בעת שינוע מזומן בכיסים.

"לבנק מרכזי יש אינטרס מובהק בגידול השימוש בכרטיסי אשראי מאחר ועלות השימוש בכסף מזומן, או עלות מזומן במחזור, גבוהה משמעותית ונובעת משינוע שטרות, אובדן, החזקה, הדפסה וכדומה", מציין ינאי.

עלייה ברמת החיים או התייקרות המחירים?

בנוסף, מנתוני הלמ"ס בעניין רכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים בחודשים ינואר - מארס 2011, עולה כי נרשמה עלייה של 6.3% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי ובהמשך לגידול של 4.6% בחישוב שנתי ב-3 חודשים לפני כן. יתרה מזאת, באפריל נרשם שינוי במגמת שחיקת ערכו של סך המוצרים והשירותים הנרכשים הרכישות בכרטיסי אשראי עקב התייקרות. מדד סך הרכישות באפריל עלה בכ-16.1%, לאחר ירידה של 6.2% בפברואר וירידה של 8.8% בחודש ינואר 2011. כלומר, הציבור רכש יותר באמצעות כרטיסי אשראי וגם בפועל קיבל יותר מוצרים לידיו זאת לאחר תקופה ממושכת של שחיקת הסל הנרכש, כל זאת על רקע עלייה מינורית של 0.2% במדד המחירים לצרכן לחודש מארס.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#