מה ההבדל בין BCM, TCF ו-BTU? עושים סדר בקידוחי הגז - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה ההבדל בין BCM, TCF ו-BTU? עושים סדר בקידוחי הגז

ענף חיפושי הגז כבר השתלט על חצי מהמסחר בבורסה ועדיין - המשקיעים מתקשים להבין את התחום; מדריך מקוצר ומפת החיפושים המלאה

8תגובות

אינספור מלים נכתבו בשנתיים האחרונות על שוק חיפושי הגז והנפט הישראלי המתפתח, ועדיין נראה כי הענף אינו נהיר למשקיעים. מדובר בתחום מקצועי, סבוך ורווי ביטויים טכניים, כשההתפתחיות התכופות בו מקשות לעקוב אחר מהלך העניינים.

כמה מאגרי גז טבעי התגלו בישראל; האם יפותח מאגר דלית; באילו רישיונות שוכן מבנה לוויתן, ולאילו התרחשויות במגזר הגז עלינו לצפות בקרוב? בשנתיים האחרונות הסתבר כי בים התיכון הישראלי קיים גז טבעי בכמויות גדולות, כשעתה המשקיעים גם חולמים על נפט. האם יש לנו סיכוי? האנליסט ירון זר מכלל פיננסים ריכז עבור קוראי TheMarker את כל רישיונות חיפושי הגז הימיים, מי מחזיק בהם ולמה מצפים המשקיעים.

כלל פיננסים

תגלית או אכזבה

דרכו של קידוח ימי, פרויקט הנמשך שנים רבות, מתחילה במשרד התשתיות. על שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, לממונה על הנפט ד"ר יעקב מימרן. מועצת הנפט, המתכנסת אחת לכמה חודשים, קובעת מי יזכה ברישיון החיפוש.

בשלב ראשון מוגדר שטח גדול המכונה היתר, שבו מתבצעים מבחנים ססמיים ראשונים הקובעים אם קיימים מבנים תת-קרקעיים שעשויים להכיל גז או נפט. אם התוצאות מורות על אינדיקציות חיוביות להימצאות מבנים כאלה במקום, מחלק הממונה את שטח ההיתר לרישיונות קטנים יותר, והשותפות שביצעה את המבחנים בהיתר מקבלת זכות ראשונים עליהם.

בלומברג

בהמשך נערכים בשטחי הרישיונות סקרים ססמיים תלת-ממדיים (3D), באמצעות ספינות הגוררות כבלים עם ציוד, המשדר גלי קול לקרקעית הים וקולט בחזרה את התדרים. הסקרים הססמיים נמשכים כשלושה חודשים, ועיבוד ופענוח תוצאותיהם אורכים כחצי שנה נוספת. בסיומה מקבלים המשקיעים הודעה רשמית: מהם אחוזי ההסתברות להימצאות גז טבעי או נפט במקום, ומהי הכמות המוערכת במאגר.

בשלב זה מקבלים המשקיעים שלושה מספרים לגבי הכמות החזויה: מהי הכמות הנמוכה ביותר שעשויה להיות במאגר (1Low או P1), מהי הכמות שהסבירות הכי גבוהה שתימצא (2Best או P2) ומהי הכמות הגבוהה ביותר שעשויה להימצא במאגר (3High או P3).

אם התוצאות מצדיקות כלכלית הוצאת כסף נוסף על בדיקה, מבצעות השותפות קידוח אקספלורציה או היתכנות, הבודק למעשה אם קיימים משאבים במבנה. לקידוח שני חלקים: מבחני לוגים חשמליים, הקובעים אם יש במקום נפט או גז, ומבני הפקה הבודקים כמה נפט או גז ניתן להפיק ביום, באיזה לחץ הם יכולים לצאת החוצה ומהי איכותם. את קידוח האקספלורציה הימי מבצעות אסדות קידוח, הנחכרות מחברות המתמחות בתחום ומעסיקות צוות וציוד מקצועיים. עלותו של קידוח אקספלורציה במים עמוקים מגיעה לכ-100 מיליון דולר.

גם בשלב זה מקבלים המשקיעים שלושה מספרים לגבי הכמות, וגם הכרזה: האם המאגר מסחרי (משמע, כלכלי להפיק את המשאבים שבו) והוא תגלית - או שמדובר באכזבה, והכספים שהושקעו בו ירדו לטמיון. שלושת האומדנים, בשלב זה, נוגעים לרזרבות המוכחות שנמצאו: מהי הכמות הנמוכה ביותר שעשויה להיות במאגר (הסתברות של 90%-100% להימצאות הכמות הזו - C1), מהי הכמות שהסבירות הכי גבוהה שנמצאת במבנה (C2) ומהי הכמות הגבוהה ביותר שעשויה להימצא במאגר (C3).

הפקה מסחרית

אם נמצאו גז או נפט בכמות ובלחץ טובים, המצדיקים הפקה כלכלית, מתחילות השותפות בבניית תשתית להפקה מסחרית. במקרה של גז, הקיים בישראל, מניחות השותפות צינורות מתכת על קרקעית הים, המובילים את הגז אל תחנת קליטה על החוף. מתחנת הקליטה ניתן למכור את הגז בצורתו הטבעית, באמצעות צינורות המגיעים ישירות אל הלקוחות, בעיקר מפעלים תעשייתיים או תחנות כוח.

במקרה הישראלי, מאגר "תמר" שהתגלה מול חופי חיפה לפני כשנתיים אמור לספק את כל צורכי הגז של ישראל ל-20 שנה מתחילת הפקתו - כך שלגבי המאגרים הבאים, שהראשון בהם הוא לווייתן, צריך לחשוב על אופציית היצוא. מכיוון שעלות ההקמה של צינורות גז תת-קרקעיים עד אירופה היא עצומה, האפשרות הנבחנת היא הקמת מתקן הנזלה - מתקן שמקרר את הגז לטמפרטורה של מינוס 160 מעלות, שבה הוא הופך לנוזל וניתן להעבירו באוניות מיוחדות. עלות ההקמה של מתקן הנזלה מועדכת בכמה מיליארדי דולרים.

לגז טבעי משתמשים בכמה יחידות מידה: כשרוצים לבטא כמות גז גדולה במאגר משתמשים ב-TCF - טריליון רגל מעוקבת, או BCM - מיליארד מטר מעוקב (יחס המרה של כ-28 BCM ל-1 TCF). במאגר לווייתן יש 16 TCF גז טבעי או 450 BCM.

ברחבי העולם, מחיר הגז ללקוח נמדד בדרך כלל ביחידות תרמיות בריטיות (Btu), כאשר המחיר מתייחס למיליון Btu. BCM 1 הוא שווה ערך לכ-36 טריליון Btu.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#