ורד דר, פסגות: תחזית הפד עדיין גבוהה מדי; כל עוד מגמת היחלשות הדולר תימשך, הרוח הגבית למניות ולסחורות תימשך - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ורד דר, פסגות: תחזית הפד עדיין גבוהה מדי; כל עוד מגמת היחלשות הדולר תימשך, הרוח הגבית למניות ולסחורות תימשך

התמונה בשלושה שווקים בשבעה משפטים למי שממש ממהר להתחיל את השבוע

התמונה בשווקים בארה"ב בימים האחרונים, בשני משפטים: נתוני מקרו מעט חלשים + נאום ברננקי => החלשות דולר => עלייה במחירי הסחורות והמניות וירידה בתשואות אג"ח. דו"חות טובים (אבל לא יותר מהרגיל), עזרו למניות ולאופטימיות הכללית גם כן.

השווקים בשבועות האחרונים באירופה, בשלושה משפטים: התעלמות כללית מבעית החוב שמאיימת על עתידו של גוש האירו כולו => היורו מתחזק למרות הבעיות ובזכות פער הריביות הצפוי לגדול. היחידים שמרגישים את הבעיות הם הבנקים, שמחזיקים במאזניהם אג"ח ממשלות בעיתיות (וגם בהם הפגיעה לא מאוד משמעותית). התשואה על אג"ח ממשלת יוון לשנתיים כבר נגעה ב-26%.

השווקים בימים האחרונים בישראל, בשני משפטים: טבע + הסתבכות המצב הגאו פוליטי, משפיעים לרעה בצד המניות. ירידת תשואות בארה"ב + ירידת ציפיות אינפלציוניות (לרמה שעדיין גבוהה מגבולו העליון של יעד האינפלציה) + ציפיות להמשך העלאת הריבית = יציבות עם נטייה חיובית מעט באג"ח מדינה.

אינדיקטורים:

נתוני צמיחה ברבעון הראשון בארה"ב

כצפוי, חלש: 1.8% לעומת צפי ל-2%, וצמיחה של 3.1% ברבעון הקודם. הנתון החלש מוסבר בעליית מחירי האנרגיה, מזג אוויר סוער וירידה בהוצאות הממשלה. השניים הראשונים עוד ישתנו, מן הסתם, ולכן אנחנו מעריכים שהצמיחה ברבעונים הבאים תהיה גבוהה יותר. השלישי ישתנה ברמה הרבעונית, אבל לא בכיוון הכללי שלו.

הפד עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה השנתית שלו במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר: מ-3.4-3.9% ל-3.1-3.3%. התחזית המעודכנת של הפד עדיין גבוהה מדי לטעמנו. אנחנו חושבים שצמיחה של 2.5% השנה, ונמוכה עוד יותר ב-2012, אז יוחל בקיצוצי תקציב משמעותיים, סבירה יותר. זו גם הסיבה בגללה אנחנו חושבים שהקונצנזוס מגלם העלאות ריבית מוקדמות ורבות מדי, ולכן פסימי יתר על המידה באשר לאג"ח ממשלת ארה"ב.

צריכה פרטית, הוצאה פרטית וחסכון בארה"ב

הנתונים, לכאורה היו חיוביים: הצריכה הפרטית עלתה ב-0.6% במארס, ההכנסה הפרטית ב-0.5% והחסכון ב-0.1%.
הבעיה היא שהנתונים הללו הם נומינליים. כשמשקללים את האינפלציה לתוכם, מסתבר שההכנסה הפרטית הריאלית עלתה ב-0.1% בלבד. זה אומר שכמעט כל ההשפעה של הטבת המס שאושרה במאמץ רב בקונגרס, נמחקה על ידי העלייה במחירי הבנזין. מסיבה זו, גם העלייה הריאלית בצריכה הפרטית, 0.2%, אינה מאוד גבוהה. בוודאי לא כשבפעמים קודמות בהן נפל המשק לבור של מיתון, הצריכה הפרטית עלתה בשיעור מאוד משמעותי.

שיעור האבטלה בישראל

מדובר בנתון חודשי שנחשב אמין הרבה פחות מהנתון הרבעוני (גם בגלל שהוא מבוסס על שליש מהמדגם עליו מבוסס הנתון הרבעוני, וגם בגלל שהוא נתון לשינויים לאחור).
שיעור האבטלה ירד ל-6%, הרמה הנמוכה ביותר מזה שנתיים וחצי. אלו חדשות מצוינות בשביל המועסקים הוותיקים והחדשים, אבל חדשות פחות טובות לחוששים מאינפלציה. שיעור אבטלה ממוצע של 6% במשק, פירושו שברמות ההשכלה הגבוהות יותר, הוא נמוך עוד יותר וכבר קיים מחסור – תופעה שגוררות עליות בשכר, כפי שאנו אכן רואים (ברמת המשק, לאו דווקא ברמה האישית).

בישראל, יש יותר גמישות בתחום הזה של מאגר עובדים לשוק העבודה, לנוכח העלייה המתמדת בשיעור ההשתתפות. המעסיקים מתחרים על עובדים קיימים, על בלתי מועסקים וגם על אנשים שבעבר לא חיפשו כלל עבודה. מצד שני, שוק העבודה בארץ, בדיוק כמו בשאר העולם, אינו כולל מאגר אחד גדול של עובדים, אלא מפולח לפי רמות השכלה ומשלחי יד. המצטרפים החדשים לא בהכרח מגדילים את מאגר העובדים המשכילים שם שיעור האבטלה מאוד נמוך.

אינדיקטורים חודשיים נוספים בישראל

פדיון, יצוא סחורות, כניסות תיירים, יבוא מוצרי צריכה, יבוא חומרי גלם, ייצור תעשייתי – כולם גבוהים מאוד, על גבול הגבוהים מדי.

הדולר נחלש בעולם

הדולר נחלש מול סל המטבעות כבר חמישה חודשים ברציפות. משהו כמו 10%. בעיקר כתוצאה מפערי הריבית הצפויים רק לגדול. מסיבת העיתונאים של ברננקי, בה הבהיר שהאינפלציה לא מדאיגה אותו בכלל, ושעד שהוא יעלה את הריבית צריך עוד לעצור בשלוש תחנות (סוף 2QE, הפסקת ההחלפה של אג"ח שמגיעות לפדיון בחדשות, שינוי המלל בהודעת הפד), וגם נתון הצמיחה החלש אליו התייחסנו, עזרו להמשיך את תהליך החלשות הדולר.

החלשות הדולר בעולם מצוינת למחירי הסחורות – מכיוון שמחיריהן נקובים בדולרים, החלשות הדולר מובילה לעלייה בביקוש לסחורות הללו במונחים של מטבעות אחרים. עם זאת, מאוד ברור שזה רק חלק אחד מהסיפור.

החלשות הדולר מובילה בשבועות ובחודשים האחרונים לעליית מחירי הסחורות בשיעור משמעותי משמוסבר על ידי החלשות הדולר בלבד. הדברים בולטים במיוחד במחירי הזהב והכסף שממשיכים לזנק. שתי המתכות הללו רושמות בימים אלו שיאים של 31 שנים. בשני המקרים, המחירים הריאליים שלהם רחוקים עדיין עשרות אחוזים מהמחיר הריאלי שנקבע ב-1980.

דרך אגב, את מי שרואה בזינוק במחירי המתכות אינדיקציה לזינוק בציפיות האינפלציוניות, נפנה לתשובה שנתן דיוויד קלי, האסטרטג הראשי של ג'יי.פי.מורגן: "מחירי המתכות עולים, בגלל שאנשים חושבים שהם ימשיכו לעלות. אם אתם רוצים לקבל אינדיקציה על הציפיות האינפלציוניות בארה"ב, תבחנו את הפער בין האג"ח הנומינליות ל-TIPS. אם תעשו זאת, תגלו שאין שינוי".

מחירי המניות נהנים גם כן מהחלשות הדולר, עקב המשקל הגבוה של ההכנסות מחוץ לארה"ב.
כל עוד המגמה תימשך, הרוח הגבית למניות ולסחורות תימשך.

אצלנו מתרגשים, כמובן, מהתחזקות השקל יותר מאשר מהחלשות הדולר. באפריל יוסף השקל ב-2.5% מול הדולר, אבל נותר יציב מול סל המטבעות. לפחות בחודש האחרון, הסיפור היה כולו של הדולר, לא של השקל. עם זאת, זה נכון שהשקל נמצא במגמת התחזקות (תנודתית מאוד) מזה זמן. בשלושת החודשים האחרונים, למשל, הוסיף 4.5% מול הסל (8.5% מול הדולר, חצי אחוז מול היורו).

השקל אמור להמשיך ולהתחזק לאורך שנים מול סל המטבעות, בזכות העודף הקיים בחשבון השוטף ופערי הריבית שאמורים לעבוד לטובתנו גם בעוד שנים. עם זאת, ברור שבמשך תקופות מסוימות יירשמו כאן פיחותים משמעותיים, כפי שהיה גם בעבר.

העלייה במחיר הסחורות, בין השאר כתוצאה מהחלשות הדולר, לא עושה טוב לאג"חים בישראל. כאמור, מחיר הנפט הדולרי עולה בשיעור גבוה מזה המוסבר על ידי החלשות הדולר בעולם, ובכך הוא מעלה את הציפיות האינפלציוניות, כל שאר התנאים שווים. מצד שני, במחירי חלק מסחורות המזון נרשמה רגיעה מסוימת בחודשים האחרונים. שלא לדבר על מצבו המשופר של תקציב המדינה, שמשמעותו גיוסים במשורה.

למרות המצב המשופר של תקציב המדינה בישראל, לעומת מצבו העגמומי-משברי של תקציב ארה"ב, הפער בין התשואה על אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב אמור להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים.

השפעת המצב הגאו פוליטי

זו כותרת שאנחנו לא רוצים לראות. נכון שהיו בעבר תקופות בהן הכותרת גילמה בתוכה דווקא שיפור ורוח גבית חזקה מאוד לצמיחה ולשוק המניות, אבל אילו היוצאים מן הכלל המעידים על הכלל.
הפרשנים לא מאוחדים בדעה שהסכם הפיוס בין החמאס לפתח רע לישראל; השוק – לפחות על פי ההתנהגות ביום חמישי - כן. שלא לדבר על הזרים, שעזבו כבר לפני שלושה חודשים ולא דחוף להם לחזור.

ה-CDS של ישראל ירד חדות בחודשים האחרונים ועומד היום על 135 נקודות לעומת קרוב ל-180 לפני חודשיים. חדשות מצוינות, אבל זו עדיין רמה גבוהה מזו אליה הורגלנו בשנים האחרונות, 110-120.
אל כל זה, צריך להוסיף עכשיו גם את פתיחת מעבר רפיח על ידי המצרים.

הכותבת היא הכלכלנית והאסטרטגית הראשית של פסגות בית השקעות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#