הדולר צנח בשישי ל-3.365 שקלים; מה עושים? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדולר צנח בשישי ל-3.365 שקלים; מה עושים?

15תגובות

והרי החדשות: בערב שבת, בעוד כל הפעילות הכלכלית בישראל מושבתת, זינק השקל מול הדולר במדרגה נוספת: במהלך המסחר עלה השקל עד לרמה של 3.365 שקלים, זינוק של שלוש אגורות או מעט פחות מ-1%. רק לקראת סיום המסחר בניו יורק התייצב השקל ברמה של 3.38 שקלים, כמעט חצי אחוז מעל השער היציג שנקבע בשישי בצהריים.

מה קרה? נגיד בנק ישראל סטנלי פישר התראיין שלשום טלפונית ל"וול סטריט ג'ורנל" - אבל זו לא היתה הסיבה לתנודה החדה. פישר אמר שהוא מעוניין לפעול כמה שפחות בשוק, אך לא יהסס לעצור את התחזקות השקל. אלא שבכך אין כל חדש - הוא אמר את הדברים הללו פעמים רבות בעבר. מה שכן קרה הוא שבנק אמריקאי בשם סטייט סטריט, המבצע בעיקר עסקות המרה אמיתיות, כאלו שאינן בעלות אופי ספקולטיבי, מכר כמה עשרות מיליוני דולרים עבור תאגידים ישראליים וזרים.

בדרך כלל היקף כזה של רכישת שקלים אינו משפיע על השוק: המחזור בשוק המט"ח מסתכם במיליארדי דולרים ליום. ואולם ביום שישי בערב הפעילות בשוק השקל-דולר דלה במיוחד עקב היעדרות הבנקים הישראליים, וההמרות הצנועות הללו הספיקו כדי להוריד את הדולר. ירידת הדולר בשישי לא היתה חד-פעמית: זוהי תופעה שנצפית אחת לכמה שבועות, וכבר קרה שהדולר ירד ביום שישי בלא פחות מ-6 אגורות.

העובדה שיום שישי האחרון חל בדיוק בסוף החודש הקלנדרי כנראה קשורה לעניין: חברות ישראליות רבות ממירות ביום המסחר האחרון של החודש דולרים כדי לשלם משכורות לעובדים בישראל - וייתכן שהצטברות של המרות אלה דווקא ביום שישי גרמה להתחזקות השקל. היום לא יתקיים מסחר במט"ח, אך סביר להניח שהתנודה של יום שישי תבוא לידי ביטוי, גם אם לא במלואה, בירידה נוספת של השער היציג.

זהו סיפור קטן אחד, שולי למדי, מתוך אירועי המסחר בזירת השקל-דולר, אבל הוא חלק ממגמה חזקה יותר. כיום, יותר מבכל תקופה אחרת בשנה האחרונה, ישנו קונסנזוס ברור בקרב סוחרי המטבעות בעולם ובישראל: הדולר ימשיך לרדת.

הסיבה העיקרית היא הריבית הדולרית האפסית, מול הריבית בישראל שכבר הגיעה ל-3% ונמצאת במגמת עלייה - פער שגורם למשקיעים להזרים כספים לישראל ולמדינות אחרות שנהנות משילוב של צמיחה וריבית גבוהה. את פעולת המנגנון הזה ראינו במלוא העוצמה ביום רביעי, במסיבת העיתונאים ההיסטורית של יו"ר הפדרל ריזרב בן ברננקי: האחרון הודיע שוב כי ישמור על ריבית נמוכה עוד תקופה ארוכה - ובתגובה צנח הדולר האמריקאי מול שאר המטבעות.

גם אנחנו אשמים

המקור לרוב ההתחזקות של השקל בחודשים האחרונים נמצא בהיחלשות הגלובלית של הדולר. אבל גם אנחנו בישראל "אשמים": חוץ מהיותה יעד למכירת דולרים ספקולטיבית המבוססת על פערי ריבית, ישראל נהנית באחרונה גם מכניסה חזקה של דולרים מפעילות ריאלית.

סטארט-אפים טכנולוגיים, למשל, מגייסים השקעות או נמכרים בקצב מרשים, כפי שניתן להיווכח מנתוני הגיוסים לרבעון הראשון שאסף ארגון IVC: לא פחות מ-140 חברות טכנולוגיה גייסו סכום מצטבר של 479 מיליון דולר, עלייה של 39% ביחס לרבעון המקביל. גם התיירות הנכנסת נמצאת בפריחה, עם עלייה של 14.2% בלינות התיירים ברבעון הראשון ו-70% בחישוב שנתי. אפילו יצוא הסחורות המסורתי עלה ברבעון הראשון ב-6.2%, למרות הדולר החלש. תחזיות בנק ישראל אמנם קובעות שהעודף בחשבון השוטף של ישראל ב-2011 יהיה דומה לזה של 2010 או נמוך ממנו במעט, אך כפי שזה נראה כיום, גם הנתון הכלכלי הזה עוד יפתיע.

מול השילוב של חולשת הדולר בעולם והחוזק של הכלכלה הישראלית, לא פלא שכולם חושבים שכיוון השקל הוא כלפי מעלה. אבל מה צריך לעשות משקיע שקונה את הניתוח הכלכלי הזה? הנה התשובות המקובלות:

1. לקנות סחורות. זהו עניין כמעט חשבונאי: הסחורות - נפט, כסף, סחורות חקלאיות - נקובות ונסחרות בדולרים. אם הדולר יורד, ואין מנגד תחזית חדשה להאטה בקצב הצמיחה העולמית שתפגע בביקוש, אזי מחיר הסחורות יעלה.

2. לקנות מניות. בארה"ב המניות נקובות בדולרים, אך ירידת הדולר לא צריכה לפגוע בערך החברות הגדולות, כי חלק גדל והולך מהכנסותיהן - כ-50% כיום - מגיע ממכירות ליצוא, במטבעות שאינם דולר. שוויה של חברה לא צריך להיות קשור למטבע שבו בוחרים לנקוב את מחירה, ולכן ירידה של הדולר גורמת לעלייה במחירה הדולרי. ואם השוק בארה"ב יעלה, רוב הבורסות האחרות בעולם, כולל הישראלית, יעלו גם הן.

3. להיזהר מאיגרות חוב. ישראל, שבה האג"ח נקובות בשקלים, אמנם עשויה ליהנות מרכישות אג"ח על ידי זרים, אלא שבמדינה שבה הריבית במגמת עלייה איגרות חוב - ובעיקר אג"ח ממשלתיות - נושאות עמן סיכון משמעותי לירידות.

4. מטבעות? אין צורך. אנחנו ממילא חיים בעולם של שקלים, מטבע שרק מתחזק והולך. יהיו בוודאי מטבעות שיתחזקו יותר מהשקל, אולי באחדות ממדינות אסיה או דרום אמריקה, אבל כמעט בלתי אפשרי לזהות את המנצחת מראש.

אלו המלצות שנגזרות מעמדת הקונסנזוס, הצופה המשך ירידה של הדולר - אבל בתנאי שהיא מתונה והדרגתית. כל תסריט אחר הופך את הקערה על פיה: התמוטטות מהירה של הדולר, משבר כלכלי חדש, האטה חריפה, אסונות טבע או משבר ביטחוני - כל אלה יגרמו לספקולנטים לרוץ בחזרה אל הדולר, ולכל השווקים להתהפך. אלו גם המלצות לזמן קצר: בסופו של דבר, במוקדם או במאוחר, גם הריבית הדולרית תתחיל לעלות - ואז כל השיקולים, הניתוחים וההמלצות ישתנו שוב.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#