למה לחברות הגז מגיע - ולציבור הנהגים לא? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה לחברות הגז מגיע - ולציבור הנהגים לא?

15תגובות

>> ההתמרמרות נשמעה, המחאה בכבישים לא עזרה, הכלבים נבחו - ומחיר ליטר בנזין יגיע מחרתיים לשיא כל הזמנים כשיזנק בישראל ל-7.62 שקלים. הסיבה העיקרית לעלייה זו נעוצה מן הסתם בתמורות הפוליטיות במזרח התיכון ובפעילות הספקולנטים בשוקי הסחורות, שהזניקו את מחיר הנפט, אך לא רק באלה. מחיר הבנזין האירופי, שעל בסיסו נקבע המחיר בישראל, מהווה למעשה רק 38% מן המחיר הסופי לצרכן. עיקר היתרה (52%) נובע מהמס שגובה המדינה בעבור כל ליטר דלק נמכר.

גבולות המס ברורים וקבועים לכאורה: מס דלק (בלו) שיגיע החודש ל-2.92 שקלים לליטר ומע"מ בשיעור 16% שיגבה 1.05 שקלים מכל ליטר נמכר. אלא שאם נבחן את השינוי שעבר מחיר הבנזין בחצי השנה האחרונה בלבד - בסך שקל אחד בדיוק - נגלה כי גם קופת המדינה נהנתה לרכוב על גל ההתייקרות העולמי. מתוך 100 האגורות שנוספו למחיר הבנזין מאז נובמבר 2010, 77 אגורות נובעות מן העלייה במחיר הבנזין, ושתי אגורות נוספו כתוצאה מעליית מרווח השיווק והוצאות נלוות ליבוא הבנזין. אלא שיתר 21 האגורות מצאו דרכן לקופת המדינה: 7 אגורות נוספו לבלו משום הצמדתו למדד ו-14 אגורות נוספו כתוצאה מגביית המע"מ על כלל רכיבי הבנזין (לרבות על הבלו, ככפל מס).

מכאן, שלמרות טענות משרד האוצר שלפיהן התייקרות הדלק הינה כורח המציאות של ימינו, הרי של-21% מן ההתייקרות אחראית למעשה הממשלה. זאת, מבלי צורך תקציבי - לאחר שסיימה את הרבעון הראשון של 2011 בעודף גבייה של 1.7 מיליארד שקל - ולמרות שהכנסות המדינה ממיסוי דלק קפצו ממילא פי 2.5 בעשור האחרון. לכאורה, יטען האוצר כי מדובר אולי בגביית יתר לא צפויה, אך כזו שנובעת ממנגנוני מיסוי קבועים ומוכרים. אלא שאותו אוצר התקפל רק באחרונה כשהתבקש בידי חברות הגז הטבעי להגביל מצבים שכאלה באמצעות קביעת תקרת מס.

ערב אישור חוק ששינסקי בכנסת, הוכנס לחוק תיקון שלפיו במידה ששיעור מס החברות במשק לא יפחת כמתוכנן עד 2016 (מ-24% ל-18%), יופחת בהתאם שיעור ההיטל המגזרי שבו יחויבו חברות הגז. כלומר, תוענק להן חסינות מפני הגדלת נתח המיסוי של המדינה במקרה של שינויים לא צפויים במדיניותה הפיסקאלית.

"לא היתה לנו כוונה לגבות נתח גבוה יותר מהכנסות הגז, ולכן קבענו מנגנון שישמור עליו", נימק אז את המהלך ראש המועצה הכלכלית, פרופ' יוג'ין קנדל. ואולם האם היתה לממשלה כוונה מוקדמת להגדיל את שיעור המס במחיר הבנזין לצרכן עד ל-55% בשנה שעברה? האם הביאה המדינה בחשבון מראש, כי למרות ירידה של 10% בצריכת הדלק לסוגיו ב-2007-2010 יזנקו הכנסותיה ממיסוי הדלק בתקופה זו ב-38%?

אז נכון שמיסוי רווחי חברות הגז שונה בתכלית, במושאיו ובאופן יישומו ממיסוי הדלק - אך מדובר בסוגיה עקרונית. אם הסכימה המדינה לוותר על הכנסות שמגיעות לה כדין כדי לצאת "פיירית" מול חברות הגז, מדוע לא זכאי גם ציבור הנהגים לתקרת מס אשר תגן עליו בתנאי קיצון? האם שביעות הרצון של חברות גז, עולה בחשיבותה על התועלת הכלכלית שתצמח למשק מבלימת הדהרה למחיר של 10 שקלים לליטר בנזין?

רק לפני שלושה חודשים חזה קנדל כי מחיר חבית נפט עשוי להגיע ל-200 דולר. המשמעות של תרחיש זה היא עליית מחירים כלל משקית משום גלגול התייקרות השינוע הימי, ההובלה היבשתית ויצירת קיטור לתעשייה - למשל לכיסו של צרכן המזון או התרופות. ממשלה שמביטה גם למרחוק, תידרש לפיכך לתוכניות מגירה מהותיות באשר להתגוננות מפני עליית מחירי התזקיקים, גם אם לא עומדת מולה שורת לוביסטים.

באשר לנהגים, אין צורך כרגע בשינוי סדרי עולם. די אם תבטל רשות המסים את כפל המס השרירותי שבגביית המע"מ על הבלו כדי לחסוך לציבור 47 אגורות ממחיר ליטר בנזין. היא תוכל אף להחזיר אותן מיד כשתיחנך בגוש דן רכבת קלה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#