כך נמנעה חברת החשמל מרישום הפסד של 650 מיליון שקל - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נמנעה חברת החשמל מרישום הפסד של 650 מיליון שקל

תגובות

הרווח הנקי של חברת החשמל ב-2010 הסתכם במיליון שקלים בלבד - סכום סמלי ביחס להיקף הכנסות של 19.4 מיליארד שקל ונכסים של כ-79 מיליארד שקל. רווח זה שיכול להיות תוצאה של "עיגול" מספרי, עלול ליצור אשליה אופטית של חברה שהרוויחה, במיוחד לאור העובדה כי החשבונאות בכלל ובחברה מורכבת כמו חברת החשמל בפרט, מבוססת על אומדנים, הערכות ולא פחות חשוב על האופן שבו ההנהלה מיישמת מדיניות חשבונאית.

סיפור מהותי אחד כזה נוגע לבדיקת ירידת ערך הרכוש הקבוע בחברת החשמל שמהווה את עיקר מאזנה. בעקבות קיומם של סימנים לירידת ערך, נדרשה חברת החשמל בתום 2010 לבדוק את ירידת ערכו של הרכוש הקבוע, מעבר לירידת ערך של נכסים שהקמתם הושלמה לאחרונה.

בדיקת ירידת ערך בהתאם ל-IFRS מתבצעת על פי אומדן הסכום בר ההשבה, שמוגדר כגבוה מבין השווי ההוגן בניכוי עלויות מכירה, לבין שווי השימוש שמייצג את הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים הנובעים מהשימוש המתמשך ברכוש הקבוע. מאחר ובדרך כלל תזרימי המזומנים של פריט רכוש קבוע אחד תלויים באלו של פריט אחר, שווי השימוש נקבע ברמת יחידה מניבה מזומנים (CGU) שמוגדרת כקבוצת הנכסים הקטנה ביותר, המפיקה תזרימי מזומנים שאינם תלויים בעיקרם בתזרימי המזומנים של נכסים אחרים.

TheMarker

זיהוי יחידה מניבה מזומנים שנתון להחלטת ההנהלה הוא עניין רגיש במיוחד לאור האינטרס הדיווחי הברור: ככל שהיחידה המניבה מזומנים רחבה יותר כך הסיכוי לירידת ערך קטן יותר, שהרי האפ-סייד על הנכסים הרווחיים מקזז את הדאון-סייד על הנכסים המפסידים. ההשפעה מוכרת היטב בבדיקת ירידת ערך של מוניטין, שבה גם ה-IFRS מאפשר, לאור האפקט הסינרגטי, לאגד יחידות מניבות מזומנים, גם כאלה השייכות לפעילות הקיימת ערב צירוף העסקים.

כך למשל במקרה של שופרסל שמצדיקה מוניטין של 677 מיליון שקל, שנובע בעיקרו מרכישת קלאבמרקט, בהתאם לשווי השימוש של מגזר הקמעונות בכללותו. בדומה כלל פיננסים מצדיקה מוניטין שיתרתו כ-300 מיליון שקל ונבע מרכישת קרנות אילנות על בסיס שווי השימוש של פעילות ניהול קרנות הנאמנות בכללותה, לרבות זו שהיתה קיימת ערב הרכישה.

סוגיה קריטית זו רלוונטית גם לצורך בחינת ירידת הערך בחברת החשמל שפעילותה כידוע מורכבת משלושה מגזרי פעילות בשרשרת החשמל, וכל אחד מהם מפיק את הכנסותיו בהתאם לחלקו בתעריף החשמל הנקבע על ידי רשות החשמל: מגזר הייצור הכולל את תחנות הכוח המייצרות חשמל, מגזר ההולכה הכולל את מערכת ההולכה וההשנאה של החשמל במתח על עליון ולמרחק רב ומגזר החלוקה הכולל את מערך רשתות החשמל ותחנות הטרנספורמציה המספקות את החשמל לצרכנים הסופיים.

בצעד לא שגרתי בחרה חברת החשמל לראות את שלושת מגזרי הפעילות כיחידה מניבת מזומנים אחת ובהתאם נמצא במסגרת הבדיקה, שצורפה לדו"חות כהערכת שווי מהותית מאוד, כי אין ירידת ערך ברמת המכלול. מנגד, בחינת ירידת הערך לכל מגזר פעילות בנפרד היתה מובילה לירידת ערך של כ-122 מיליון שקל במקטע ההולכה וכ-530 מיליון שקל במקטע החלוקה. במילים אחרות, האפ-סייד בייצור "סיבסד" חשבונאית את הדאון-סייד בהולכה ובחלוקה.

הגישה של חברת החשמל, גם אם אינה סותרת במישרין סעיף כלשהו בתקינה, אינה טריוויאלית כלל ועיקר ויוצרת תקדים שלפיו יחידה מניבה מזומנים יכולה להיות גדולה ממגזר פעילות, שאמור לייצג פעילות משמעותית נפרדת שנסקרת באופן עצמאי לצורך קבלת החלטות, גם אם הכנסותיו נובעות ממכירות למגזרים אחרים ("מגזר אנכי"). נראה כי התפיסה של ה-IFRS היא שיחידה מניבה מזומנים אינה יכולה להיות גדולה ממגזר פעילות. ניתן לראות זאת במשתמע בהגבלה של ה-IFRS לפיה בבדיקת ירידת ערך מוניטין, שם כאמור ניתן לאגד יותר מיחידה מניבה מזומנים אחת, אך לא ניתן לקבץ יחידות מניבות מזומנים מעבר למגזר פעילות אחד.

-

הכותב הוא יועץ IFRS, סגן דקאן (חשבונאות), בית ספר אריסון, המרכז הבינתחומי הרצליה

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#