איך לכתוב סוף טוב לטרגדיה היוונית - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך לכתוב סוף טוב לטרגדיה היוונית

"אקונומיסט" מציע שיטה להסדר חובות ביוון: במקום מחיקות ערך שעשויות להפיל את מערכת הבנקאות, מוטב לדחות את מועדי הפירעון של האג"ח ולהעניק ליוון מרחב לנשימה, כפי שעשתה אורוגוואי ב-2003

תגובות

הסדרי חובות ממשלתיים הם סיפור מוכר בעולם המתפתח, אך פחות מוכר בעולם המפותח מאז מלחמת העולם השנייה. מנהיגי אירופה ניסו נואשות למנוע מצב זה וסיפקו מימון חילוץ לחברות בגוש היורו שנקלעו לקשיים. ההגנה על הלוות מפני השווקים מעניקה להן מרווח לתיקון מצבן הפיננסי, כך נטען. אך נראה כי הלך הרוח משתנה. זכייתה של מפלגת הימין הפופוליסטית "הפינים האמיתיים" ב-19% מהקולות בבחירות שנערכו בפינלנד ב-17 באפריל עלולה לשבש את חבילת החילוץ לפורטוגל. אך הבעיה האמיתית טמונה במקום שבו החל המשבר בגוש היורו - יוון.

ממשלת יוון ממשיכה להכחיש כל תוכנית לפריסה מחודשת של חובותיה. הבנק המרכזי של אירופה מתנגד בתוקף להסדר חובות, מתוך חשש כי המהלך יפגע בבנקים האירופיים החשופים לאותן מדינות. אך מנגנוני הסדרי החובות נבחנים כעת בתשומת לב באירופה ובקרן המטבע הבינלאומית. בגרמניה הן וולפגנג שאובל, שר האוצר, והן ורנר הויר, השר לעניינים אירופיים, עוררו בהלה מוקדם יותר החודש כשהעלו את האפשרות של הסדר חובות. השווקים מיהרו להגיב: התשואה על האג"ח הממשלתיות של יוון ל-10 שנים הגיעה לשיא אירופי של 14.6% ב-19 באפריל. עלויות ההלוואה של מדינות אחרות, ספרד ביניהן, עלו גם הן.

מה גרם לשינוי הטון? לפי תוכנית החילוץ שקיבלה יוון במאי 2010, שבמסגרתה קיבלה סיוע של 155 מיליארד דולר ממדינות גוש היורו ומקרן המטבע הבינלאומית, היתה יוון צפויה לגייס כמחצית מדרישות המימון שלה ב-2012 ולחזור לשווקים באופן מלא עד אמצע 2013. בהתחשב בתשואות הגבוהות הנוכחיות, נטל החוב של יוון מתקרב ל-150% מהתמ"ג, ותחזית זאת נראית בלתי סבירה. כתוצאה מכך, מדינות כגון גרמניה ניצבות בפני האפשרות כי יידרשו לספק ליוון סיוע נוסף. מבחינה פוליטית, נראה כי הסבירות לכך קלושה: משלמי המסים הגרמנים לא אוהבים את הרעיון של חילוץ יוון "העצלה". מכאן עולה הצורך בגישה חדשה.

בתיאוריה ישנו מגוון רחב של אפשרויות, החל מדחיית מועדי הפירעון וכלה בהפחתת ערך האג"ח. ליוון עומד יתרון משמעותי - מרחב תמרון משפטי. שלא כמו במקרה של הסדר החובות של ארגנטינה ב-2001, האג"ח של יוון אינן כוללות אמצעי הגנה לנושים בינלאומיים, וכ-80% עד 90% מהן הונפקו תחת החוק המקומי, ללא הגבלות לגבי הסדר חובות.

חשש ממחיקות ערך בבנקים היווניים

בפועל, האפשרויות מוגבלות יותר. יוון עדיין נמצאת בגירעון תקציבי, ותידרש ללוות כסף בכל מקרה, כך שהפתרון יהיה כזה שמקובל על קובעי המדיניות האירופיים. רבים חוששים מפני השפעת מחיקת ערך האג"ח היווניות על מאזני הבנקים: לורנצו ביני סמאגי, חבר במועצת המנהלים של הבנק המרכזי של אירופה, התריע באחרונה כי צעד זה עלול להביא לקריסה של חלק ניכר ממערכת הבנקאות של יוון, שחשופה במידה רבה לאג"ח של ממשלתה. מנהיגי אירופה התחייבו גם כי נושים פרטיים לא יפגעו מהסדר חובות חד-צדדי עד אמצע 2013, אז יתחיל לפעול "מנגנון היציבות האירופי", קרן חילוץ קבועה. שרי גרמניה הבהירו כי כל עסקה שתיקבע תהיה דו-צדדית.

אלא שוותיקים בענף הפיננסים מבטלים את הרעיון כי תוכנית הסדר חובות עשויה להיות דו-צדדית. ככל שלנושים יש השפעה רבה יותר על תנאי ההסדר, יורדת הסבירות כי נטל החוב יופחת במידה ניכרת. אך ישנה אפשרות נוספת על הפרק - "אפיון מחדש" של האג"ח היווניות.

בלומברג

תחת האפיון מחדש תמשיך ממשלת יוון לשלם ריבית על אג"ח ולפרוע אותן, אך מועד הפירעון של האג"ח יידחה. הדבר ידחה את הצורך בכספי משלמי המסים למימון מחדש של האג"ח היווניות. הואיל והן הריבית והן קרן ההלוואות יכובדו, סביר להניח שהנושים יקבלו זאת, בייחוד הבנקים שהמטרה העיקרית שלהם היא להימנע ממחיקות ערך של אג"ח יווניות שנמצאות במאזניהם. זה עבד בעבר. ב-2003 קיבלה אורוגואי את הסכמת מחזיקי האג"ח שלה לדחות את פירעון האג"ח בחמש שנים, מה שהפחית את נטל החוב שלה ב-13%. זמן קצר לאחר שהגיעה להסכם עם נושיה חזרה אורוגואי להנפיק אג"ח בשווקים הבינלאומיים.

גירעון תקציבי גבוה

אך ההשוואה עשויה להטעות. הבעיה של אורוגואי היתה קשורה יותר לנזילות: היא נזקקה למרחב לנשימה. הבעיה של יוון היא בעיה של חדלות פירעון. כשנהגתה תוכנית החילוץ במאי שעבר, הוערך החוב של יוון ב-115% מהתמ"ג נכון לסוף 2009. נתון זה תוקן לאחר מכן ל-127%. מאז עלה היחס ל-145% בסוף 2010. למרות המאמצים להקשיח את המדיניות הפיסקלית ב-2010, הגירעון התקציבי בשנה שעברה עדיין היה גבוה - 10.6% מהתמ"ג.

לאחר 12 חודשים של הכחשות רשמיות, הסדר חובות כבר אינו טאבו. הפוליטיקאים אולי יעדיפו את האפשרות המרוככת של אפיון מחדש של האג"ח, אך השווקים מצביעים לעבר פתרון חריף יותר: מחיקות ערך נרחבות כחלק מחבילת רפורמות מקיפה. את בעיות הבנקים המקומיים ניתן לפתור על ידי פנייה למימון חוזר דרך קרנות בינלאומיות, ואת החשיפה של הבנקים האירופיים ניתן למזער על ידי גיוס השקעות פרטיות. הסדר חובות הולם הוא אפשרי מבחינה חוקית והכרחי מבחינה כלכלית. הדבר היחיד שעומד בדרכו הוא פחדנות פוליטית.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#