מיכאל שראל: "הגבלת שיעור הלוואות הפריים - גישה לא ברוח השוק החופשי" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיכאל שראל: "הגבלת שיעור הלוואות הפריים - גישה לא ברוח השוק החופשי"

שלמה מעוז: "אם יורידו יותר מדי את מחירי הדירות, הבנקים יהיו חשופים לבנייה הקיימת לה כבר נתנו מימון"

14תגובות

"אני לא בטוח שהבעיה היום היא ריבית הפריים, אלא יותר סך הביקוש למשכנתאות" - כך אמר היום ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל בעניין כוונתו של בנק ישראל להודיע השבוע על הגבלתו של גובה המשכנתאות בריבית פריים ל-40% משווי הדירה הנרכשת במקום 60% כיום. "הגבלת הלוואות צמודות פריים משמעה הגנה על הלווים והמלווים. זו גישה שלא ברוח השוק החופשי: הבנקים והלווים לא מבינים את הסכנות, ולכן בנק ישראל מסביר להם".

במידה שבנק ישראל יחליט להגביל את שיעור ההלוואה במסלול פריים מתוך כלל המשכנתא, מדובר יהיה על צעד חדש לגמרי. שראל סבור שמבחינת העיתוי, הדבר אינו סביר. "יש לווים שלא מבינים ונכנסים למלכודת. הם רואים ריבית נמוכה מול העיניים ולא ערוכים לכך שהריבית תעלה ואיתה גם תשלומי המשכנתא שלהם", מסביר שראל. "עכשיו, אחרי שהריבית כבר עלתה וברור לכולם שהיא תמשיך לעלות, קשה לי להאמין שיש מישהו שלא מבין את המשמעות של משכנתא בריבית פריים".

"אם בנק ישראל אכן יבחר באפשרות זו, המשמעות היא שהדגש הוא על יציבות פיננסית והגנה על הלווים, אבל לא בהכרח קירור שוק הדיור", אומר שראל. "אם רוצים באמת להקטין את הביקוש לדירות ולהפחית את הסיכוי לבועה, יכול להיות שיהיה יותר אפקטיבי להגביל את סך המשכנתא ולא את שיעור המשכנתא  בריבית  פריים דווקא".

במאי 2010 נקט בנק ישראל בצעדים להגבלת סך המשכנתא, ובאפשרותו להרחיב את ההוראה הקיימת: כיום יכולים הבנקים לתת משכנתאות בשיעור של עד 60% מערך הנכס, כאשר עבור כל מימון מעבר לשיעור זה הם מחויבים להפריש כספים לביטחונות, מה שמייקר בפועל את המשכנתא באופן משמעותי. לדברי שראל, צעד כזה מייקר את המשכנתאות, בלי קשר למסלול, ומקטין את סך הביקוש.

בבנק ישראל בחנו בעבר הן את האפשרות להרחיב את המגבלות הקיימות והן את האפשרות לנקוט בצעדים חדשים וממוקדים יותר. אחת השאלות המרכזיות שתכריע בין האפשרויות היא ההערכה של בנק ישראל בנוגע לאופן בו מסבירים בבנקים למשכנתאות ללווים את הסיכונים הכרוכים בהלוואות מסוג פריים.

"הבנק המרכזי לא צריך להיות להיות אחראי על הסיכונים שהציבור לוקח"

"צריך להבין שכיום הבנק המרכזי רוצה למנוע מהבנקים להגיע לחשיפת יתר למשכנתאות בריבית משתנה", אומר שלמה מעוז, כלכלן ראשי באקסלנס נשואה. "מצד אחד, חייב הבנק המרכזי לדאוג ליציבות הבנקים והחשיפה שלהם לשוק המשכנתאות. מצד שני, הנגיד מפחד מסיטואציה בה לוקחי המשכנתאות לא יוכלו לשלם את המשכנתא שלקחו וישפיעו על המערכת הבנקאית בישראל.

"אין זה תפקידו של הבנק המרכזי להיות אחראי על הסיכונים שהציבור לוקח. הבנק המרכזי  לא אמור להגדיר לציבור באיזה ריבית ראוי לקחת משכנתא אלא אם כן הוא רואה סיכון מאוד חד, לדוגמא כאשר המצב הקיים יגרום לקריסה של הבנקים בישראל".

אייל טואג

לדברי מעוז, "אם חשק הבנק למנוע את שיעור החשיפה של המערכת הבנקאית בישראל לציבור הלווים, צריך היה הנגיד לחייב את הבנקים בישראל להגדיל את שיעור הנזילות, כך שיהיה בידם פחות מקורות לתת משכנתא. מדובר באופציה טובה לנהל את חשיפתם של הבנקים לשוק המשכנתאות בישראל . הבנק חורג מתפקידו באמצעות הצעדים העתידיים שפרסמת ונכנס לשיקולים של האדם הפרטי איך לקחת את המשכנתא. הבנק לוקח את  כאן האחריות של משקי הבית שלא יודעים איך להתנהג.

באשר להשפעת הצעדים על מחירי הנדל"ן, טוען מעוז כי "הבנק המרכזי לבדו לא יכול להביא להאטה במחירי הנדל"ן. בד בבד עם צעדיו המוניטרים של הבנק, חייבת הממשלה לשחרר קרקעות מתוכננות לבנייה. התמקדות של הנגיד בפעילות מוניטארית בלבד היא לא טובה לכלכלה בישראל מכיוון שהיא עלולה  לגרום בהמשך לעיוותים בשוק שיגיעו עד לידי נזקים. מתחילה להיות כאן כלכלה יותר מדי מנוהלת.

"מצד הלווים,  תהיה תחושה שזה בסדר לקחת משכנתא לפי ההסדר החדש ללא שיקול של התאמת ההלוואה ללווה הספציפי. הלווה הפועל בתחום הנדל"ן לא יטמיע את הסיכון כי הוא אחראי על החשיפה של עצמו בשל מחשבה מוטעת שהבנק המרכזי מנהל את הסיכונים בשבילו. כל עוד הריבית נמוכה על הפיקדונות בבנקים, אנשים רואים את ההשקעה בדיור כחלופה אטרקטיבית גם עד עתה ראינו כי שוק הנדל"ן לא הושפע מכל הצעדים האחרונים שביצע פישר. גם עתה מדובר על צעד של מינון שכן אם פישר היה מגביל לגמרי את לקיחת המשכנתאות, כפי שעשו ב-1992, הוא היה יכול להרוס את השוק. אם יורידו יותר מדי את מחירי הדירות, הבנקים יהיו חשופים יותר מדי לבנייה הקיימת לה כבר נתנו מימון".

"פישר רוצה להוריד את הסיכון במערכת הפיננסית בישראל"

אמיר כהנוביץ' , כלכלן ראשי בכלל פיננסים, אומר כי "לא נראה שההגבלות הצפויות ישפיעו על מחירי הנדל"ן. בנק ישראל אינו מתעסק בעליית המחירים או באינפלציה - המטרה אינה להשפיע על מחירי הנדל"ן אלא להוריד את הסיכון במערכת הפיננסית בישראל.  בהקשר זה ניתן לראות אף את הורדת הדירוג שניתנה לבנקים בישראל לפני החג. בבנק המרכזי פוחדים שישראל תחווה משבר משכנתאות דומה למשבר המשכנתאות שחוותה ארה"ב ב-2008, בו לקחו הלווים משכנתא בריבית נמוכה וכאשר עלתה הריבית, לא היה ביכולתם להחזירה.

"נראה כי פישר אינו מעוניין לעצור את שוק לקיחת המשכנתאות בכללותו אלא רק להגביל את אפשרות לקיחת המשכנתא בריבית משתנה. ההגבלה יכולה לאפשר לבנק ישראל להאט את קצב העלאת הריבית. אחת הסיבות להעלאת הריבית עד כה היתה בכדי להרחיק את לוקחי המשכנתאות מלקיחת משכנתא בריבית נמוכה מבלי לקלוט את המשמעות ארוכת הטווח של העניין. ההגבלות החדשות היה ויינתנו, יוכלו לשנות את תמהיל רוכשי הדירות. יכול להיות שיהיו פחות עסקות כי לפחות אנשים יתאפשר לקנות דירה אך אין זה אומר שבמחזורי מסחר נמוך המחירים אכן ירדו".

"השימוש של לווים באפיק הפריים הצטמצם ל-50% מההלוואות"

לדברי דודי מייזליק, מנהל אגף המשכנתאות בבנק מרכנתיל, "כעת אין אנו יכולים להתייחס להשערות לגבי פעולותיו העתידיות של פישר. בפעמים הקודמות הנגיד נתן בתחילה מגבלה של הפרשה, ובפעם השנייה קבע שצריך לסווג את זה כהלוואה עסקית. ההוראות אינן דומות אחת לשנייה ולא ניתן לדעת באיזה אופן תקבע המגבלה הנוכחית".

בעניין השפעת העלייה המצטברת של הריבית ב-1% מתחילת השנה, מציין מייזליק: "מאז תחילת השנה, השימוש של לווים באפיק הפריים הצטמצם ל-50% מהלוואות. השימוש באפיקים סולידיים יותר גבר, כגון הריבית הקבועה הצמודה למדד, הריבית הקבועה שאינה צמודה למדד ולצידם מסלולי הלוואה הניתנים בריבית משתנה בתדירות מצומצמת אחת ל-5 שנים או 10 שנים בלבד. על אף כל הצעדים של פישר, טרם ראינו שינוי מגמה בולט: לא נראתה ירידה במספר לוקחי המשכנתאות ומחירי הנדל"ן המשיכו לעלות".


 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#