למה הנגיד בחר להותיר את הריבית ללא שינוי? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה הנגיד בחר להותיר את הריבית ללא שינוי?

2תגובות

>> "האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים המשיכה לעלות והגיעה במארס ל-4.3%", כך כתב בנק ישראל בהודעה על קביעת הריבית למאי שפירסם בערב החג השני. מה שדחף את האינפלציה כלפי מעלה היו מחירי הדיור. הקצב השנתי של עליית מחירי הדיור ממשיך להיות גבוה, וב-12 החודשים האחרונים הגיע ל-16.1%. מדובר בעלייה נאה ולא ממש מועילה לתוכנית של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לצנן את שוק הדיור.

למרות זאת, את הריבית למאי הותיר הנגיד ללא שינוי. נראה כי הבנק מחפש דרכים אחרות כדי לצנן את שוק הדיור: "על רקע המשך ההתפתחויות האלו בוחן בנק ישראל הפעלת צעדים נוספים בתחום האשראי לדיור כבר בזמן הקרוב".

ואולם בנק ישראל לא נלחם רק בשוק הדיור; היעד העיקרי שלו הוא האינפלציה. יעד האינפלציה השנתי שקבע בנק ישראל הוא 1%-3%. ואולם הנתון שבנק ישראל בוחן הוא מה התחזית ל-12 החודשים הקרובים ולשם הוא מכוון את החלטת הריבית שלו.

על פי תחזיות האנליסטים בשוק ההון, האינפלציה החזויה ל-12 החודשים הקרובים מסתכמת ב-3.1% - קצת מעל ליעד שקבע לעצמו הבנק המרכזי. ואולם חטיבת המחקר של הבנק מעריכה כי "האינפלציה ב-2011 תהיה מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה". אם כך, למה הנגיד בחר להותיר את הריבית ללא שינוי?

הבנק לא נלחם רק באינפלציה, הוא גם פועל לשמר שקל חלש מול הדולר. כרגע נראה כי האינפלציה אינה מטרידה אותו כמו הניסיון לשמור על שקל חלש. זאת אף על פי שאחוזי ההצלחה אינם גבוהים. וכך כתב הבנק על שער החליפין: "מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-27 במארס 2011, ועד 20 באפריל 2011, יוסף השקל לעומת הדולר ב-3.7% ולעומת היורו בכ-1.9%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בכ-2.5%". כלומר, בניגוד למגמה שהבנק מנסה להוביל ולאחר שהבנק התערב כמה פעמים במסחר של השקל-דולר.

הסיבה לחוסר ההצלחה נובעת מפערי הריביות, כפי שהם מתבטאים בשוק האג"ח. פערי הריביות (המרווח) בין האג"ח הלא צמודות ל-10 שנים של ממשלת ישראל לאלה של ממשלת ארה"ב הוא 1.86%. מדובר בפער גבוה במונחים היסטוריים. כלומר, המשקיע הזר נהנה מתשואה גבוהה יותר בהשקעה באג"ח הישראלית מאשר באג"ח האמריקאית. פער זה מצדיק השקעה כאן למרות הסיכון הקיים באזורנו. הפער מביא לזרימת כסף לישראל, והוא זה שימנע מהשקל להיחלש.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#