400 קידוחים ב-60 שנה: האם יש נפט בישראל? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

400 קידוחים ב-60 שנה: האם יש נפט בישראל?

מאז גילוי שדה הנפט חלץ בשנות ה-50 לא נמצא בישראל נפט בכמויות משמעותיות ■ למרות זאת, שותפויות חיפושי הנפט ניעורו באחרונה לחיים ■ וגייסו הון לחיפושים נוספים ■ הגיאולוגים ספקנים, אך מאוחדים בדעה כי תגלית של נפט תאפיל על כל תגליות הגז החדשות

27תגובות

>> מחנך כיתה י' בתיכון חדש בתל אביב טופף באוקטובר 1955 במהירות במסדרונות בית הספר, בדרכו לכיתה. "תלמידים יקרים...", נשמע קולו אחוז ההתרגשות מפתח הדלת. "מדינת ישראל נהפכה למעצמת נפט!", בישר חגיגית לכיתה ההמומה.

תגלית הנפט הסנסציונית של שדה חלץ הרעידה את המדינה צעירת הימים. "במחול צאו, צאנה מני דן ועד אילת/ ובקול קראו, קראנה: נפט זורם בחוליקאת! (חלץ)", שר שלמה וייספיש אודות התגלית המרעישה. בחוג ללימודי גיאולוגיה באוניברסיטה העברית זינק מספר הסטודנטים בתוך שבועות משישה ל-20.

אלא שלאחר 500 קידוחים ב-55 השנים שחלפו מאז התברר כי מדובר היה בתגלית הנפט המסחרית הראשונה - אך גם האחרונה שידעה אדמת ארץ הקודש. תגליות הגז הטבעי האחרונות עוררו מחדש את התקווה. מעומק הים, תחת מבנה גיאולוגי בשם לווייתן, ממתינים הכל בקוצר רוח לתוצאות קידוח נפט חסר תקדים בעומקו, שאולי יבשר על עידן חדש.

הפוקס של הבריטים

באותה כיתה י' שבתיכון חדש ישב אז הנער יחזקאל דרוקמן. לימים נודע כד"ר צ'רלי דרוקמן, הממונה על חיפושי הנפט והגז במשרד האנרגיה של ישראל ב-1995-2004. "לא ידענו אז שזה יהיה השדה האחרון שנגלה ביבשה", העיר השבוע באירוניה מרירה. אלא שגם את שדה הנפט היחיד שהתגלה כאן חייבת ישראל דווקא לאינטואיציה הבריאה של הבריטים.

"הבריטים היו אלה שהחלו במיפוי הגיאולוגי האינטנסיבי של ישראל בשנות ה-40, והניחו את היסודות המפורטים לקידוחים של השנים הבאות, אם כי יצא להם בפוקס להתחיל דווקא שם", מציין דרוקמן.

הקידוח שהחל ב-1947 ננטש עם פרוץ מלחמת העצמאות. שלוש שנים נדרשו למדינה הצעירה לייסד את חברת חיפושי הנפט הממשלתית הראשונה, לפידות, ושלוש שנים נוספות כדי לחדש את הקידוח באתר הנטוש. את שדה חלץ מכנה דרוקמן "שדה נפט בינוני נחמד" נפח הנפט הכולל שהופק מחלץ עד כה מסתכם ב-17 מיליון חביות - כרבע מצריכת הנפט השנתית של המשק הישראלי כיום. זאת, לאחר שבוצעו בו ובשדות המשנה שסביבו קרוב ל-100 קידוחי הפקה נוספים.

הצלחת הקידוח בחלץ הביאה להקמת חברת ממשלתית נוספת לחיפושי נפט - נפטא שמה. לימים נוספה לשתיים חברת הנפט הלאומית השלישית, חנ"ל, שאף הפעילה חברה בת, חנ"ה, כזרוע קידוחים.

כיאה לענף ישראלי צעיר ותוסס, מיהרו החברות לקדוח היכן שניתן במרדף אחר הנפט המיוחל, אלא שפרט לכמה זרזיפי נפט בקרבת העיר אשדוד העלו מאות הקידוחים חרס.

את המפנה הביא עמו גיאולוג בשם יוסי לנגוצקי, שמוכר כאבי תגליות הגז הטבעי האחרונות שלחופי ישראל, אך את דרכו בענף האקספלורציה החל דווקא כמנכ"ל חנ"ה. ב-1979 החליף לנגוצקי את שלטון הגיאולוגים של פני השטח בעידן של גיאופיסיקאים. לנגוצקי הצביע על שרשרת מבנים קדומים תת-קרקעיים בעומק של 4,500 מטר לפחות, שהשתרעו לאורך רצועה של 150 ק"מ מדרום הר הכרמל ועד לשדרות, שנוצרו בתקופת הטריאס (לפני 200-250 מיליון שנה).

התזה של לנגוצקי נשענה על שלוש רגליים: האחת היא שבבסיס רצועה זו שכבות שמוכרות במזרח התיכון כסלעי מקור מצוינים לנפט; השנייה היא שבשכבות עתיקות ועמוקות יותר קיים סיכוי רב יותר לכליאת נפט וגז טבעי; והשלישית היא שבשכבות אלה גודל הסלעים עצום.

"הגענו למסקנה שאם לא ייעשו עבודות בקנה מידה מדעי רציני, הרי שמיצינו כבר הכל ביבשה, ואם נעשה עבודה רצינית, אולי נמצא עוד חצי חלץ", נזכר ד"ר משה (מוסיק) גולדברג, הממונה על חיפושי הנפט ב-1984-1995. "חשבנו שידענו הכל עד שגילינו את הטריאס".

תחת שלוש הנחות אלה יצאו חברות חיפושים, ממשלתיות ופרטיות, ל-11 קידוחים בעומקים גדולים יחסית. חנ"ה היתה הראשונה שקדחה במבנה פלשת שבאזור שדרות, ולאחריה היו אלה ישראמקו (קידוח בשור), מודיעין (מבנה דוד שברמלה), ציון אויל (מבנה מענית שבוואדי ערה) וגבעות עולם, שקדחה במבנה מגד הסמוך לראש העין. "היתה אז תקווה גדולה מאוד", משחזר לנגוצקי.

אלא שהתזה של לנגוצקי פיספסה נתון קריטי בתכונות הסלעים: המוליכות. כדי להפיק נפט יש להבטיח שהוא בר כושר הפקה ראוי. לשם כך צריכה שכבת המטרה להתאפיין בנקבוביות ורמת חדירות גבוהות.

בתום הקידוחים התברר כי לשכבות הסלע העתיקות והעמוקות האלה משותפת תכונה אחת: דרגת מוליכות נמוכה. קידוחי העומק נמצאו יבשים. כישלון זה הביא את ענף הגיאולוגיה המקומי למסקנה כי ייתכן שיש לגנוז את חזון הנפט היבשתי.

"הייתי אחד המטיפים לרעיון החיפושים הזה, אבל צריך להודות שמיצינו את מרבית המבנים שיכולים להכיל נפט בשטח היבשתי", מודה דרוקמן. לאווירת הנכאים חבר גם לנגוצקי: "אני לא אומר באופן מוחלט שאין סיכוי לנפט ביבשה, אלא שגם אם ימצאו - נפחו לא יהיה משמעותי".

"הקודחים יאכלו חצץ"

תגליות הגז הימיות של תמר ודלית זיכו את הענף כולו בעדנה מחודשת. "הענף נהפך לביזנס. מקימים שותפות, מקבלים משכורת ומדשדשים בקידוחים", יורה לנגוצקי. "אמנם יש מלכודות גדולות עתיקות בעומק, אבל תכונות סלעי המאגר הן כאלה שמי שהולך להתעסק אתם יאכל חצץ".

את עיקר תשומת הלב ממקדת פעילות גבעות עולם במבנה העתיק מגד. גבעות השלימה לפני כשנה את הקידוח החמישי בשטח, ודיווחה על הרכב סלעים בעייתי אמנם, לצד פוטנציאל הפקה של כ-1,000 חביות נפט ביום.

"טוביה לוסקין (הגיאולוג של גבעות - א"ב) הגיע למסקנה שהתזה של חנ"ה היא הדבר המבטיח ביותר, ואמנם מצא נפט", אומר גולדברג. "יש להם נפט מעולה, אבל אין להם מאגר, ולכן הכמויות שהם מדברים עליהן - אין להן בסיס". לשאלה מדוע ממשיכה החברה בקידוחים הוא משיב: "יכול להיות שהם צריכים לשחק את משחקי השוק". הסבר דומה מפיק דרוקמן: "אחרי כל ההון שהשקעת, כל הפקה של חבית נפט היא בגדר רווח". "ככל שיפיקו יותר, יקטנו התפוקות וילכו עד שיבינו שהעסק גמור", אומר לנגוצקי.

אוצרות בים המלח?

ואם אין טעם לחפש ביבשה, אז מן הסתם יש לצאת לים. אך לפני שיוצאים לים התיכון, מציעים הגיאולוגים לפזול קודם לכיוון ים המלח.

ב-1979 העריך חוקר אמריקאי את פוטנציאל הנפט באזור ים המלח בסדר גודל של מיליארד חביות - מהן יותר מ-100 מיליון חביות נפט בנות הפקה. עם זאת, 30 קידו חים שבוצעו באזור בעשורים האחרונים לא העלו עד כה תגלית מסחרית. האחרון שבהם היה קידוח צוק תמרור 4 של זרח ושותפויות החיפושים של דלק, שהעלה לפני שנה פוטנציאל הפקה של 50 חביות בלבד.

"היה לנו קידוח בשם אמונה 1, דרומית לעין גדי, שם זרם אמנם נפט בכמויות יפות, אך לכמה חודשים בלבד. קידוח צוק תמרור 4 לא היה משמעותי", מזכיר דרוקמן. "התגליות הלא מסחריות בים המלח הפיקו כ-130 אלף חביות נפט קל, כלומר הנפט שם קיים, והבעיה היא לאתר מאגרים בעלי כמויות נפט שמצדיקות את הפקתן מבחינה כלכלית", אומר לנגוצקי.

גילוי רזרבות הנפט בים המלח, מסכם לנגוצקי, תלוי בגופים גדולים שישקיעו עשרות מיליוני דולרים בתוכנית חיפושים סבלנית, מקיפה ושיטתית, שבה ישולבו מיטב הטכנולוגיות החדישות בענף.

בסוף שנות ה-90 הגיע לישראל הגיאולוג האמריקאי ג'ים פק, שנמנה עם קבוצת הגיאולוגים שאיתרה את מאגר הגז הטבעי מארי-B מול חופי אשקלון. בעקבות התגלית החל להתעניין באגן המזרחי של הים התיכון, ובתום עבודת מחקר שערך יצא בפומבי בהכרזה כי במבנה תמר, 90 ק"מ מערבית לחיפה, ממוקם מאגר נפט גדול בנפח מאות מיליוני חביות.

פק מיהר לקבל לידיו נתח מן הזכויות ברישיונות פלאג'יק שבגבול המים הכלכליים של ישראל וקפריסין, והפנה את מבט תעשיית האקספלורציה הישראלית מן היבשה לים.

פק, אגב, לא היה הראשון. הקדים אותו הגיאולוג ד"ר דוד (ביבי) ניב, שכבר ב-1981 ערך עבור חנ"ה עבודה מחקרית גדולה, שמסקנתה הסופית היתה חד-משמעית: יש להפסיק את כל המאמצים לקדוח ביבשה - ולעבור לים.

"כולם יודעים כיום שיש בים כמויות גז גדולות", אומר דרוקמן, "אך בעבר היו גם סימני נפט בעומקים של 5 ק"מ, שלא היו מספיק גדולים כדי להצדיק את עלויות החיפוש והקידוח הימי".

דברי דרוקמן מכוונים בעיקר לניסיונה של ישראמקו ב-1992 לקדוח מול חופי אשדוד את קידוח ים 2 לעומק 5,300 מטר. במבחני ההפקה שבוצעו בסיום הקידוח זרם הנפט בקצב של 800 חביות ביום, שביבשה היה מביא מיד להכרזת הבאר כתגלית מסחרית. ואולם בקידוח ימי, שעלות הפקתו מוערכת ב-100 מיליון דולר, קצב הפקה שכזה אינו מוכיח כדאיות כלכלית.

בעקבות תגליות הגז של מארי-B ונועה ב-2000 הגיעו לישראל שתי חברות סקרים זרות, שקיבלו זיכיון לעריכת סקרים ססמיים נרחבים בשטח האגן המזרחי של הים תיכון, כדי שיוכלו למכור את חבילות המידע לחברות חיפושים בינלאומיות. בסקרים שערכו החברות הוצג ב-2006 וב-2008 פוטנציאל לכ-30 מבנים תת-ימיים שעשויים לכלוא גז טבעי או נפט במים הכלכליים של ישראל.

לפני שנתיים ערך המכון הגיאולוגי האמריקאי סקר עולמי חדש של הפוטנציאל לתגליות גז טבעי ונפט. חוקרי המכון פירסמו דו"ח שהתמקד בסבירות הגבוהה לתגליות גז טבעי לחופי ישראל, שהוערכה ב-122.4 TCF (טריליון רגל מעוקבת). להשוואה, בלווייתן דיווחו התחזיות על 16 TCF.

לצד תחזיות אלה לגבי תגליות גז ציינו החוקרים כי קיימת אי ודאות באשר לחלוקת התגליות בין גז טבעי לנפט, והדו"ח נקב בסבירות ממוצעת לאיתור תגליות נפט בנפח כולל של 1.7 מיליארד חביות באזור הים שבין ישראל לקפריסין. "ההערכה מעט מוגזמת, אבל יש פוטנציאל", מעיר דרוקמן.

בינתיים העניק הדו"ח רוח גבית לחיפושי הנפט בים - וגם לחזרה לקידוח הנטוש באתר ים 2 של ישראמקו, על בסיס הערכות (לא מבוססות עדיין) שלפיהן בשטח הרישיון קיימות עתודות נפט של 270 מיליון חביות נפט ו-4.5 TCF גז טבעי.

"בים 2 נמצא נפט, אבל לא נפט בר-הפקה בכמות מספיקה כדי להצדיק קידוחי הפקה", אומר דרוקמן. "הסבירות שזה ישתלם מוטלת בספק". "באר ימית שתפיק פחות מ-10,000 חביות ביום לא תהיה כדאית כלכלית", מחדד גולדברג את המסר.

עיני כולם נשואות כיום לקידוחי העומק של נובל אנרג'י, דלק ורציו במאגר לווייתן. תגלית נפט מסחרית בקידוחים אלה תאפיל בוודאות גם על תגלית הגז הענקית שבאתר.

"קידוח לווייתן הוא אסטרטגי לכל הים התיכון המזרחי", מסביר לנגוצקי. "אם ימצאו שם נפט, יתחילו לקדוח פה עד הצד השני של כדור הארץ".אך מה אם יתברר הקידוח כאכזב? "לא יקרה משהו מיוחד, פרט לכמה מניות שייפלו", מפטיר דרוקמן.

"כל חבית תעלה כמו יהלומים"

"חבל על הזמן, בישראל אין נפט", אמר בראיון עיתונאי ב-2004 צבי אלכסנדר ז"ל, דמות מיתולוגית בענף חיפושי הנפט והגז בישראל. "הלוואי שיהיו יותר גנבים בישראל ממחפשי נפט, כי זה יהיה יותר טוב למדינה", אמר אז, והוסיף: "הנפט בישראל הוא רק מיתוס".

"פוטנציאל לנפט בישראל? פוטנציאל יש בסעודיה", יורה דרוקמן. חרף דברים אלה, לא הפסיקו המשקיעים לפנטז על תגליות נפט. בניגוד לגז טבעי מבטיחה תגלית נפט החזר מהיר ונדיר על ההון, ללא צורך בהשקעה בתשתית הולכה, תלות בלקוחות מהסביבה המיידית או כאב הראש שביצירת שוק צרכנים חדש.

אבל האם יש סיכוי ולו ל-200 חביות ביום ביבשה? האם יש סיכוי לתגלית של 10,000 חביות ביום בעומק הים? "הדרך היחידה היא להמשיך לקדוח", משיב גולדברג. "עד כה לא מצאנו שכבות חול בטריאס, ואם נמצא - השמים הם הגבול. בים המלח לא נסתם הגולל. באשר לים, הוא נעלם גדול. אם ימשיכו לחפש ברצינות ימצאו נפט, אלא שכל חבית תעלה כמו יהלומים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#