שלוש שאלות לברננקי מעיתונאי ישראלי - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שלוש שאלות לברננקי מעיתונאי ישראלי

28תגובות

לראשונה אי פעם יקיים בן ברננקי, יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי - ה"פד", בעגה המקצועית - מסיבת עיתונאים. האירוע יוצא הדופן יתקיים ביום רביעי מיד לאחר מפגש המדיניות התקופתי. ברננקי ימסור הצהרה על המדיניות שהתקבלה, ולאחר מכן יענה לשאלות עיתונאים.

זה אינו עניין של מה בכך. רבים טוענים שבאופן מעשי יו"ר הפד הוא האדם המשפיע ביותר בעולם, אפילו יותר מהנשיא האמריקאי.

הנשיא יכול לקבל החלטות כמו יציאה למלחמה, אבל במציאות הוא עסוק במאבקים פוליטיים ארוכים וכפוף למערכת בקרה ואיזונים קשוחה, הכוללת קבלת אישורים מהסנאט והקונגרס וצורך בהסכמה ציבורית רחבה שלא תפגע בסיכויו להיבחר לתפקיד פעם נוספת. לברננקי אין את האילוצים האלה. הוא מקבל החלטות לבד, הוא לא כפוף לאיש, הוא לא צריך אישורים - וההחלטות שלו משפיעות על כמעט כל נפש על פני כדור הארץ.

אם הוא יעלה את הריבית, תהיה לכך השפעה על הדולר וכל המטבעות האחרים, על האינפלציה, על הבורסות ועל הסחורות - ובראשן הזהב והנפט. אם ברננקי יפעל נכון ויביא את ארה"ב, שהיא עדיין הכלכלה הגדולה בעולם, לצמיחה ושגשוג, כל העולם יחגוג. אם הוא ישגה, וארה"ב תשקע למיתון, יהיו לכך השלכות ידועות: מספיק להיזכר איך נראה העולם ב-2009 ואיך הרגיש כל חוסך בישראל כשגילה שקופת הגמל שלו נחתכה בתוך כמה שבועות ב-30%.

עד לפני 20 שנה הבנק הפדרלי אפילו לא הודיע לשווקים על שינויי מדיניות - הוא פשוט ביצע אותם. לאחר מכן הוא הסתפק בהודעה לקונית, תוך שהוא יוצר מקצוע חדש "Fed Watcher" - התמחות בניתוח של הטקסטים שפורסמו על ידי הבנק.

אלן גרניספן, היו"ר הקודם של הפד, העניק ביותר מ-20 שנה שבהן כיהן בתפקיד רק ראיון טלוויזיוני אחד - קצת לפני המפולת של 1987. לעומתו, ברננקי הביא רוח חדשה של פתיחות, על בסיס ההנחה שהמדיניות הכלכלית שלו תהיה יעילה יותר אם השווקים והציבור יבינו מה הוא עושה ומדוע. עכשיו ברננקי עושה צעד נוסף ביישום המדיניות הזו, אולי מתוך ניסיון לשפר את הפופולריות שלו ואת רמת האמון של הציבור בפד, שנפגעו קשות מאז פרוץ המשבר הכלכלי.

בפועל, לא נראה שיהיו שינויים גדולים. ברננקי לא יעלה השבוע את הריבית הדולרית מהרמה האפסית שבה היא נמצאת, והוא צפוי להבהיר שבכוונתו לאפשר לתוכנית רכישת האג"ח של הפד להגיע לסיומה על פי התכנון המקורי, ביוני.

בשלב השאלות של הכתבים האמריקאים ברננקי צפוי להבטיח שימשיך לעקוב אחר השווקים. הוא ידבר על הכלכלה המשתפרת, על האבטלה שמסרבת לרדת באופן משמעותי, ועל שוק הנדל"ן המקרטע. הוא יישאל ולכן יתייחס לאינפלציה ולמועד הצפוי של תחילת עליות הריבית. הוא יישאל על קניית אג"ח באמצעים חלופיים. הוא יתבקש להגיב על המאבקים הפוליטיים סביב הקיצוצים בתקציב ומגבלת תקרת החוב.

ברננקי והסגנים שלו מתכוננים במרץ לאירוע. הם עורכים חזרות, הם מנסים לצפות את השאלות ומתרגלים את התשובות. הרי כל התחלקות וכל ניסוח מסורבל עשויים ליצור גלים של ספקולציות ותנודות בשווקים. כל האירוע צפוי להימשך כ-45 דקות, הוא ישודר בשידור חי בטלוויזיה, ויזכה ללא ספק ברייטינג גבוה במיוחד בקרב שוכני חדרי העסקות ברחבי העולם.

מה הזרים רוצים מישראל?

אנחנו לא נהיה במסיבת העיתונאים. גם לא ברור אם יהיה נציג כלשהו של העיתונות הישראלית, ואם יאפשרו שם לכתבים לשאול שאלות הנוגעות למדינות אחרות. אבל לו היינו שם, אלה הן שלוש מהשאלות שהיינו שואלים את היהודי בן ברננקי, תלמידו המוצלח של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר.

1. אדוני יו"ר הפד, הריבית האפסית שעליה אתה מתעקש לשמור גורמת לספקולנטים של וול סטריט לחפש תשואה בכל מיני חורים ברחבי העולם, וחלק מהם קונים שקלים כמו משוגעים.

אנחנו לא תמיד מבינים את זה: החבר'ה האלה כנראה לא שמעו על הפיגועים, על עשרות אלפי הטילים שכבר בדרך לתל אביב ועל האיום הקיומי שתמיד רובץ על ראשינו. התוצאה היא שהם מקפיצים את השער של השקל וממררים את החיים של היצואנים שלנו, ואלה צריכים עכשיו להתייעל, לחפש שווקים חדשים, להגן על פוזיציות, ולדרוש הטבות מהממשלה. זה כאב ראש, מי צריך את זה? השאלה שלנו היא: האם קיבלת טלפון מסטנלי פישר שהסביר את הבעיה - והאם אתה הולך לעשות משהו בעניין?

2. אדוני יו"ר הפד, ארה"ב היא המדינה המפותחת עם הפער הגדול ביותר בין העשירים (ובעיקר בין הסופר-עשירים) לשאר האוכלוסייה. המאיון העליון גרף לכיסו ב-2007 כ-36% מההכנסות. מה שעוד יותר מדהים הוא שהאלפיון העליון גרף 20% מההכנסות.

ממה שקראנו, מתברר שמערך הכוח, ההשפעה והלובינג הפוליטי של העשירים ובעלי ההון יצר אצלכם מאזן פוליטי שתומך בעשירים על חשבון כל השאר. עכשיו ראה: לנו בישראל זה לא ממש משנה מה אתם עושים, מה גם שחלק לא קטן מהעשירים האלה הם יזמים ואנשי כספים יהודים. הבעיה היא שהמערכת הכלכלית והפוליטית בישראל רואה אתכם כמודל לחיקוי ומאמצת את המנהגים ומערכי הכוח האלה - והופ, גם אצלנו חוסר השוויון עולה בשיעור חד.

זה כבר לא טוב לנו. בניגוד אליכם, ישראל הקטנה ומוקפת האויבים לא יכולה להרשות לעצמה קיטוב כזה בין עשירים לכל השאר. קיטוב כזה ירסק אותנו כלכלית וחברתית, יקרע את הדמוקרטיה השברירית שלנו ויעמיד את כל הקיום שלנו בסכנה.

כן, אנחנו יודעים שזו שאלה קצת ארוכה, אנחנו כבר מגיעים לעניין. השאלה שלנו היא אם לדעתך אמריקה יכולה לשנות את דרכיה ואת המנגנונים הפוליטיים שלה ולהוביל מהלך של הקטנת פערי ההכנסה? מהלך כזה, שגם מדינות אחרות שאוהבות לחקות אתכם, כמו ישראל, יוכלו לאמץ? ויש לי גם שאלת המשך: מכיוון שאנחנו עוד לא הגענו עד לרמת הקיטוב שלכם, ממה אנחנו צריכים להיזהר כדי לא להגיע אליו?

3. אדוני היו"ר, מתברר ש-299 המנהלים הבכירים שלכם כאן באמריקה קיבלו ב-2010 שכר מצטבר של 3.4 מיליארד דולר, כמו השכר של 100 אלף עובדים בחברות שבהן הם מכהנים. זה בהחלט מרשים.

בדקנו בטבלאות השכר של בכירי הבורסה בתל אביב, כמה קיבלו 300 המנהלים הבכירים בישראל, וגילינו שאצלנו הם קיבלו רק 1.6 מיליארד שקל, כמו שכר של 15,000 עובדים על פי השכר הממוצע במשק. עכשיו ראה, מר ברננקי: ה-300 שלכם מרוויחים יותר מפי שבעה מה-300 שלנו - וזו ממש בעיה. השכר הממוצע שלהם הוא רק כ-5.3 מיליון שקל לשנה.

ניהול והנעת עובדים, כפי שאתה ודאי יודע, הם עניין של תמריצים ואינטרסים: איך המנהלים שלנו יקומו בבוקר לעבודה, כשאין להם מוטיבציה? כשהם סובלים מדיכאון, אולי אפילו מיאוש? אתה גם יודע ששביעות רצון מהשכר היא עניין יחסי, ולכן צריך לקרב את המספרים שלכם אל המספרים שלנו.

השאלה שלנו היא איך יהיה נכון לעשות את זה: האם לשלש את השכר של המנהלים שלנו - או להוריד את שכר המנהלים באמריקה? לחלופין, האם ישנה אפשרות שאמריקה תארגן חבילת סיוע מיוחדת לטפל בבעיה הזו, כפי שקיבלנו בעבר? ניתן אפילו להמשיך להזרים אותה דרך מנגנון רכש ועבודות במערכת הביטחון. הרי כולם יודעים שבסוף הכסף הזה מגיע ל-300 מנהלים, וכל שאר המשק מקבל כמה פירורים. עם מי צריך לדבר על זה אצלכם?

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#