שטייניץ: "יש לנו בעיה של ריכוזיות - החברות הקטנות לא עומדות בתחרות" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטייניץ: "יש לנו בעיה של ריכוזיות - החברות הקטנות לא עומדות בתחרות"

לאחר שנתיים של קדנציה סוערת, שר האוצר כבר לא מפחד לתקוף את בג"ץ ואת כוחו של האיש החזק בליכוד חיים כץ; הראיון המלא

89תגובות

 יובל שטייניץ משלים שנתיים כשר אוצר, והוא בהחלט מרוצה. ארבע המשימות הראשונות שהציב לעצמו הושלמו, לדידו, בהצלחה: ייצוב מצבה הכלכלי של ישראל לאחר המשבר, צירופה של ישראל לארגון המדינות המפותחות (OECD), מעבר לתקציב דו-שנתי והחזרת הגז והנפט לידי הציבור.

נו, אז השלמת הכל. עכשיו אתה יכול לפרוש מהתפקיד?

"אני שר אוצר שעובד לטווח ארוך".

לשטייניץ אין, כמובן, כל תוכניות לפרוש בקרוב. כדוגמה להיותו איש הטווח הארוך הוא נותן את גולת הכותרת של הישגי הקדנציה שלו כשר אוצר עד כה - המאבק על הגדלת תמלוגי הגז והנפט. "ועדת ששינסקי תכניס למדינה כ-200 מיליארד שקל, אבל זה לא יקרה עכשיו. הכסף הגדול יתחיל להגיע רק בעוד 8-9 שנים, ועל אף זאת ראיתי את המאבק על העלאת התמלוגים כדגל. אני מאמין שתפקידי לעשות דברים שישפיעו על עתיד ישראל, גם אם זה לא יקרה בקדנציה שלי".

שטייניץ גאה מאוד באישור מסקנות ועדת ששינסקי - וללא ספק מדובר בהצלחה פוליטית וציבורית. עם זאת, יש מי שטוענים כי מרוב ששטייניץ הפנה את כל תשומת לבו בשנה האחרונה לנושא הגז, הוא הזניח כמעט כל תחום אחר. "מה האג'נדה של שר האוצר, אחרי שששינסקי אושר?" שואלים בכירים בציניות.

TheMarker

זאת אינה השאלה היחידה שמופנית לשר האוצר. שאלה נוספת נוגעת לעד כמה הוא חלש ולחיץ, ובעיקר עד כמה הוא מתקשה לקבל גיבוי מראש הממשלה בנימין נתניהו לעמידה בלחצים. זאת על רקע גל השביתות במשק והקושי של הממשלה לעמוד מולן.

הממשלה חלשה ומזמינה גל של מאבקי שכר.

"הממשלה לא חלשה. הסכם השכר במגזר הציבורי, עם תוספת של 7.25% לכמעט ארבע שנים, הוא הסכם סביר מאוד - בוודאי לנוכח רמת האינפלציה הצפויה".

זה נכון, אבל רגע לאחר שהסכם השכר נחתם, הוא כבר נפרץ: הפרקליטים קיבלו 19%, העובדים הסוציאליים קיבלו 22%, עובדי המינהל קיבלו 15%, והרופאים תובעים 50% לפחות.

"מה שקרה עם הפרקליטים לא צריך היה לקרות. המעורבות של בית המשפט העליון היתה לא נכונה. עם כל הכבוד לבג"ץ, זאת היתה התערבות לא ראויה".

אז מדוע ראש הממשלה נתן גיבוי להתערבות בג"ץ בכך ששלח את מנכ"ל משרדו להסכים לפשרה שהציע בג"ץ בסכסוך, תוך עקיפת הממונה על השכר באוצר?

"בעיקרון, העליון לא צריך להתערב בסכסוכי עבודה, גם לא כשמדובר בפרקליטים".

זאת לא תהיה הפעם היחידה במהלך הראיון שבה שטייניץ פשוט מתעלם כאשר שואלים אותו שאלות נוקבות לגבי הפטרון הפוליטי שלו - ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כל ניסיון להוציא ממנו הודאה כי נתניהו טועה, נתניהו מתעקש סתם, או נתניהו לחיץ - נדון לכישלון. שטייניץ לא עונה - ובכך מעורר את התהייה אם דינה של שתיקתו כהודאה. יתרה מכן, הוא אף מחמיא לנתניהו בכך שגיבה אותו בכל המאבקים החשובים שניהל עד עכשיו.

"ההסכם שנתנו לעובדים הסוציאליים היה נכון", טוען שטייניץ. "לא נתנו להם את כל מה שהם ביקשו, אבל נתנו להם תיקון סביר. היופי בהסכם עם העובדים הסוציאליים הוא שנתנו תוספת שכר כספית זהה לכולם - מה שעוזר הרבה יותר לבעלי השכר הנמוך. זה היה הסכם פורץ דרך בדיפרנציאליות שבו.

"לגבי הרופאים - השביתה והעיצומים שלהם לא מוסריים. אני יכול להבין שביתות על גב החלשים, כמו שעשו העובדים הסוציאליים, כאשר מדובר בעובדים שבאמת מקופחים. עובדים סוציאליים, בעלי תואר אקדמי, שמשתכרים בעמותות 4,500 שקל - זה מעורר אצלי סימפטיה. זה אינו המצב אצל הרופאים - מגזר חזק ששכרם הוא בין הגבוהים בשירות הציבורי, והשביתה שלהם היא שביתה של חזקים על גב חלשים".

האם ראש הממשלה, שנכנע בשביתת הפרקליטים, יצליח לעמוד מול שביתה ארוכה וכואבת של הרופאים?

"אני חייב לומר שאם רופא מתחיל משתכר 15 אלף שקל בחודש, כולל תורנויות, הרי שמצבם של הרופאים הצעירים לא נורא. זה נכון שהם עובדים המון שעות, אבל בל נשכח כי ד"ר צעיר באוניברסיטה - אני יודע זאת על בשרי, בתור ד"ר לפילוסופיה - מרוויח מחצית מהם. מנהל של אחד מבתי החולים אמר לי שרופאים בגילי, בני 50 פלוס, משתכרים ברובם 70-100 אלף שקל בחודש בסך כל העיסוקים שלהם. זה שכר גבוה שאינו דורש התערבות".

כן, אבל אני שאלתי אותך אם ראש הממשלה, על אף כל הנתונים היפים שאתה מציג, יעמוד בלחץ של שביתת רופאים ממושכת?

"תשאלי את ראש הממשלה".

מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה: "לצערנו שר האוצר ממשיך בהתקפות חסרות רסן על הרופאים ומפגין היעדר רצון להיכנס לעובי הקורה - מערכת הבריאות הציבורית הקורסת. תמוה שלאור 'הצלחת' האוצר בהפרטה, מטיף שר האוצר מוסר לרופאים המפגינים מוסריות יוצאת דופן. הגשנו חבילת פתרונות להצלת מערכת הבריאות הציבורית. יש ליישם אותה באופן מיידי, אחרת כל תושבי ישראל ישלמו מחיר כבד לאורך השנים - גם כששטייניץ כבר לא ישמש שר אוצר".

אתה לא חושב שהחולשה שנתניהו גילה בשביתות הקודמות, במיוחד אצל הפרקליטים, היא שהזינה את שביתת הרופאים?

"ממש לא. אנחנו חזינו את שביתת הרופאים כבר באוגוסט. סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר לנו כבר אז שהרופאים מתכוונים לשבות, ולא משנה מה יקרה. אפילו את התאריך של השביתה נתנו לנו מראש. חוץ מזה, זה לא נכון שהממשלה לחיצה - ראי את העמידה שלנו מול לחצי אילי ההון".

תומר אפלבאום

עומדים בלחץ

לחצי אילי ההון הוא הנושא החביב על שטייניץ, ובצדק. ההישגים הבולטים שלו ושל ממשלת נתניהו עד כה, היו בעיקר בעמידה מול לחצים עסקיים בכמה פרשיות מפתח. למעשה, נתניהו משוכנע כי חלק מהפרסומים הלא אוהדים שהוא מקבל בחלק מאמצעי התקשורת נובעים בדיוק מכך - העובדה שהוא סירב להיכנע לאילי ההון, ושעתה הם מתנקמים בו.

"הממשלה מצטיינת בעמידה בלחצים של הגורמים החשובים במשק. מיד עם הקמת הממשלה הודעתי שהממשלה לא תיתן גרוש כדי לסייע לחדלות הפירעון באג"ח של הטייקונים. היתה מסכת לחצים כבדה עלינו להזרים כספים לשוק האג"ח, וסירבנו. הנה, רק אמרנו, וחודשיים לאחר מכן הגיעה שעת המבחן כששתי חברות ענק נקלעו למצוקה: אפריקה ישראל של לב לבייב וצים של משפחת עופר. היו לחצים כבדים, ולא נשברנו".

מי לחץ?

"אני לא אחשוף שמות".

ובכל זאת, תאר לנו איך מתנהלת מסכת לחצים כזו?

"מתקשרים כל מיני אנשים, כאילו בפאניקה בגלל מצבה של צים - תעשיינים, יצואנים. כולם חוששים שאם לא נסייע לצים, היצוא הישראלי יהיה בסכנה. אין לי ספק שחלק מהאנשים הללו הופעלו בידי אחרים. אחר כך היו מבחנים נוספים - עמידה מול הגורמים החשובים בענף התקשורת, לאחר שמשרד התקשורת, בתמיכה שלנו, הוריד את דמי הקישוריות והטיל עליהם תמלוגים של 500 מיליון שקל בשנה. אחר כך הגיע מבחן כיל - שהוחרגה מחוק עידוד השקעות הון, ואנחנו תובעים אותה עכשיו במיליארד שקל על החזר תמלוגים מהעבר. היה גם את בנק הפועלים עם ישראכרט".

היכן היתה מסכת הלחצים הכי קשה?

"ללא ספק בגז".

היו שמועות על רשימות חיסול במרכז הליכוד נגד כל מי שהוביל את מהלך ששינסקי. ח"כ כרמל שאמה הכהן אמר באופן ישיר שהוא מאוים בידי גורמים מרכזיים בליכוד. זה יכול לעלות גם לך בקדנציה הבאה?

"אני לא יכול לדבר במונחים של רשימות חיסול, אבל זה נכון שאנשים בליכוד חששו. חששו מכך שהם ייפגעו מחוסר תמיכה בהם במרכז, או ייתקלו בבעיה באיסוף תרומות".

נו, זה בדיוק רשימות חיסול.

"אני יודע שהיו חששות גם במפלגות אחרות. דיברו עם כל מיני ח"כים על פגיעה בתרומות למוסדות תרבות או דת. ח"כים חרדים סיפרו לי שרבנים התקשרו אליהם ואמרו כי גורמים בענף האנרגיה הם תורמים גדולים לכל מיני ישיבות, או שהם הציעו ברמיזה להתחיל ולתרום. בנוסף, היה צורך להתמודד עם לובי מארה"ב, כולל נשיא לשעבר".

ביל קלינטון.

"נכון, וגם מהממשל האמריקאי נשאלו שאלות".

ממי?

"גורמים מקצועיים בממשל. בשיחות שהיו לי בבית הלבן עם גורמים בכירים מאוד, הבהרתי שאני עומד על זכותנו להעלות את התמלוגים, ושבעיני זוהי שערורייה לא מוסרית למנוע מאתנו את מה שארה"ב עשתה בעצמה. הרי גם ארה"ב העלתה את התמלוגים שהיא גובה. ואכן, חודשיים מאוחר יותר קיבלתי מסר מגורם בכיר בממשל שהם הבינו והם לא מתכוונים להתערב".

אחד השמות הבולטים בין חברי הכנסת של הליכוד הוא ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ויו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית בו-זמנית. כץ, שנחשב לאחד האנשים החזקים ביותר במרכז הליכוד כיום בשל יכולתו לגייס את אלפי עובדי התעשייה האווירית למרכז, הזדהה כמחזיק מניות בישראמקו וכחבר אישי של בעלי ישראמקו, קובי מימון. בהתאם, כץ פסל את עצמו מהשתתפות בהצבעות של ועדת ששינסקי. הוא גם הכחיש בתוקף כי היה מעורב בדרך כלשהי בהצבעות על מסקנות הוועדה.

כץ הכחיש כי פעל לטובת אילי הגז. אבל האם אין בעייתיות בכוחו הרב של כץ במרכז הליכוד בגלל שהוא מכהן במקביל כיו"ר ועד העובדים בתעשייה האווירית?

"אני לא רוצה לדבר על אף אחד באופן אישי, אבל אין ספק שכפל תפקידים הוא תמיד בעייתי. כאשר שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, הביא ראשון את ההצעה לאפשר כפל תפקידים ליו"ר של ארגון עובדים, אני הייתי בין היחידים בליכוד שהצביע נגד. סירבתי אפילו להימנע מההצבעה או להיעדר ממנה".

אתה חושב שנתניהו צריך לפעול להגבלת כוחו של כץ, כפי שפעל בזמנו נגד משה פייגלין?

"אני לא חושב שצריך לפעול נגד אף אחד".

סלמן אמיל

"הריכוזיות פוגעת בצרכן ובמשק"

על אף ששטייניץ מהלל את עמידתה של ממשלת נתניהו מול לחצי אילי ההון, יש לפחות עוד שני מבחנים בהקשר זה שהממשלה צריכה לעמוד בהם: ועדת הריכוזיות וועדת שכר הבכירים.

ועדת הריכוזיות הוקמה על ידי ראש הממשלה כדי לבחון אם יש ריכוזיות גבוהה מדי במשק הישראלי, בעיקר בנוגע לחברות האחזקה הגדולות (פירמידות). ועדת השכר הובלה על ידי שר המשפטים, יעקב נאמן, כדי לבחון את השכר הגבוה של מנהלים בכירים בחברות בורסאיות. הוועדה הגישה את המלצותיה, שזכו לביקורת ציבורית כמרוככות מדי. לפיכך, ראש הממשלה הקפיא בינתיים את אישור ההמלצות בממשלה.

"עמדתי היא שיש לנו בעיה של ריכוזיות. הריכוזיות פוגעת פחות בצרכן ויותר במשק עצמו - הפגיעה של הגופים הגדולים בחברות הבינוניות והקטנות, המתקשות לעמוד בתחרות. זו פגיעה במשחק ההוגן במשק. אבל בריכוזיות אין פתרונות קסם. כל פתרון שנציע עלול להזיק בשל עודף רגולציה. יש כמה צעדים מתונים שניתן לנקוט בהם. האחד הוא מס מסוים על דיווידנדים בין חברות בנות לחברות האם שלהן. צריך מס שלא יהיה גבוה מדי, כי יש מצבים שזה הגיוני עסקית להקים חברה בת - ולא צריך לפגוע בכל חברה שיש לה חברות בנות. אבל צריך מיסוי כלשהו, כדי להפחית את הכדאיות של חברות אחזקה.

"אני גם חושב שצריך לבחון את ההצעה של פרופ' חיים לוי, לפיה דירקטורים חיצוניים ייבחרו על ידי ועדה חיצונית ולא על ידי בעלי השליטה, ושתינתן להם הגנה מפני פיטורים על ידי בעל השליטה".

ומה לגבי השאלות הכבדות יותר, כמו הדרישה לאסור על תאגידים עסקיים גדולים להחזיק בעסקים מהתחום הפיננסי?

"אין לי דעה מגובשת, אבל ברור לי שצריך לשקול בזהירות את הנזק שעלול להיגרם מכך. למשל, שאם נגביל את ההתרחבות של תאגידים ריאליים לתחומים הפיננסיים, אז הם יתרחבו יותר בתחום הריאלי ורק יחריפו את בעיית הריכוזיות, או שגרוע יותר - הם יפסיקו להשקיע בישראל, דבר שיפגע בהשקעות במשק".

ומה לגבי ההצעה של דרור שטרום לאסור על בעלים של חברות החזקה להחזיק בגופים מתחום התקשורת, כמו עיתונים או ערוצי טלוויזיה?

"גם את זה צריך לבחון, אבל בל נשכח שאנחנו שומעים גם על חולשת התקשורת, ואנו כן רוצים לשמר את התקשורת. להצלת עיתון יש צד חיובי וצד שלילי של ריכוזיות הכוח. צריך לשקול את הדברים היטב, כדי שלא נביא לשפיכת התינוק עם המים".

מה עמדתך לגבי הצעת שר המשפטים לגבי שכר הבכירים?

"לא התעמקתי בהמלצות".

איך זה ייתכן? זה הרי אמור היה לעלות כבר להצבעה בממשלה.

"ברור לי שאתמוך בדו"ח, כי הרי הביקורת היא רק אם הדו"ח אינו מספיק חמור וצריך לעשות יותר. כך שבכל מקרה ההמלצות בדו"ח ראויות לאישור. אין ספק שהשכר הגבוה של חלק מהמנהלים הוא צורם ופערי השכר בעייתיים. אני גם לא רואה דרך לתקן זאת מבלי לגרום נזק לכלכלה".

תשקול להטיל מיסוי מיוחד על המאיון העליון?

"יש לשקול עוד צעדים, אבל אני לא רוצה לפרט".

כלומר, אתה לא מכחיש שמיסוי מאיון עליון עומד על הפרק?

"אני לא מכחיש ולא מתייחס".

"סומך על הנגיד"

על אף ששטייניץ מרבה להתגאות בדרך שבה נחלצה ישראל מהמשבר הכלכלי, לא מעט בזכות המדיניות שלו כמובן, לא ניתן להכחיש כי ישראל עדיין מתמודדת עם השלכות המשבר ההוא - אם כי בכיוונים הפוכים משאר העולם. חוסר האיזון שבין ריבית בנק ישראל, האינפלציה, השקל המתחזק ומחירי הדיור הגואים - מאיימים על ההישג הכלכלי של ישראל בשלוש השנים האחרונות.

שטייניץ, בכל הקשור למדיניות בנק ישראל, נזהר בכבודו של הנגיד הדומיננטי סטנלי פישר. זאת, על אף שפישר נהפך בשנים האחרונות בפועל לשר-על כלכלי, ולמי שמכוון את המדיניות בתחומים רבים, כמו הנדל"ן.

"אני יכול להבין את העלאת הריבית האחרונה. ריסון האינפלציה הוא המטרה העיקרית של בנק ישראל, ולנוכח חגיגת הצריכה הנגיד היה חייב להעלות את הריבית, על אף שיש לכך השלכה שלילית על התחזקות השקל", אומר שטייניץ.

מה עושים לגבי הייסוף הנמשך של השקל?

"אנחנו בדיונים אינטנסיביים על כך. יש מהלך אחד שייצא בקרוב לפועל - של ביטול הפטור ממס על השקעה במק"מים למשקיעים זרים. אנחנו שוקלים גם צעדים נוספים. מלבד זאת, אנחנו נותנים רוח גבית למדיניות קניית הדולרים של בנק ישראל".

רוח גבית? כלומר אינכם מתכוונים להתנגד להמשך הגידול ברזרבות, למרות העלויות הפיננסיות שזה יוצר?

"מה שנעשה עד כה הוא נכון, ואני סומך על שיקול הדעת של הנגיד לגבי המשך רכישות הדולרים. עובדה שזה מצליח - אחרי צניחה חדה שהיתה ביצוא הישראלי עם פרוץ המשבר, היצוא התאושש לחלוטין. צריך לתת על כך צל"ש ליצואנים, שלא נבהלו, לא סגרו מפעלים וידעו להתייעל ולפרוץ לשווקים חדשים.

"צריך לתת לכך קרדיט גם לרוח הגבית מצדה של הממשלה: בנינו תוכנית עצומה לתמיכה ביצואנים. על זה צריך להוסיף את המאמצים שאנחנו עושים בזירה הבינלאומית - ההצטרפות ל-OECD, מגעים להקמת קרנות השקעה משותפות עם סין ומגעים מתקדמים להסכם סחר חופשי עם הודו. יצרנו כאן מערכת כוללת של תמיכה ביצוא. בשבועות האחרונים אנחנו מרגישים התעניינות עצומה של חברות היי-טק בינלאומיות בכניסה להשקעה בישראל".

זה נשמע מרשים, אבל האם זה לא חד-צדדי רק לטובת היצואנים והחברות הגדולות במשק? האם איננו מזניחים בדרך את העסקים הקטנים והבינוניים, שמעסיקים הרבה יותר אנשים מאשר התעשייה?

"בראייה משקית, תמיד יהיה מקום לסופרמרקט בתל אביב או בבאר שבע. כך גם לגבי חנויות רהיטים או משרדי עורכי דין. הם עסקים לוקליים, הם לא הולכים לברוח מחר להודו - כמו שחברות ההיי-טק יכולות לברוח".

אז בגלל שהם לא חזקים ולא מאיימים לברוח, לא צריך לסייע להם?

"סייענו לעסקים הקטנים באמצעות מעבר לתשלום מע"מ על בסיס מזומן - או בחודשיים איחור. בנוסף, אנחנו פועלים להקלת הביורוקרטיה ולהקטנת משך הזמן הנדרש לרישוי עסק. לעסקים קטנים קיצור משך ההליכים הוא קריטי".

תסייעו להם גם בהפחתת מחירי הדיור?

"אני מעריך שיש סיכוי טוב שבמחצית השנייה של 2011 נראה התמתנות של עליות מחירי הדיור, אולי אפילו מעבר לירידות מחירים. הגידול בהיצע הקרקעות, כמו הצעדים שנקטנו בתחום המיסוי להוצאת המשקיעים משוק הנדל"ן, עוזרים. אם נראה שהתחזית שלנו מתבדה והמחירים לא יורדים - נשקול צעדים נוספים".

ביטול הפטור ממס שבח למשקיעים ייבחן על ידכם?

"זה לא".

סלמן אמיל

"יש סיכוי טוב שהבלו לא ייוקר"

מאחר שהקדנציה של שר האוצר נגמרה מהר מדי, כלומר המטרות שהציב לעצמו הושגו מהר מדי, שטייניץ ממהר לנפנף במטרות חדשות. על אף שהוא מציג אותן כמטרות חדשות, שלוש מתוך הארבע הן מטרות שהושגו כבר בפועל - עריכת רפורמה בהשכלה הגבוהה, תוכנית לעידוד ההיי-טק ושמירה על תוואי הגירעון הממשלתי. רק המטרה הרביעית היא כזו שעדיין דורשת הוכחה - שילוב החרדים והערבים במעגל העבודה.

שתי תהיות עולות מרשימת המטרות שהוא מציב. הראשונה היא שלמרות הביטחון העצמי שהוא מגלה בהפחתת תוואי הגירעון, אחרי ההצלחה שהיתה בתחום זה ב-2010, כלל לא ברור כי תוואי הגירעון אכן עומד להמשיך לרדת.

בנק ישראל טוען שהפחתת הגירעון לא תושג אם הממשלה תדבק בתוכניתה להפחתת מס חברות ומס הכנסה עד ל-2016.

"בנק ישראל חזה ב-2009 שנגיע לגירעון של 8%, והתבדה".

במקרה הזה, גם הגורמים המקצועיים במשרד האוצר חושבים כמו בנק ישראל.

"כרגע יש לנו תוואי גירעון יורד לשנתיים הקרובות, ואני משוכנע שנעמוד בו. צמרת האוצר ואני חלוקים בנושא זה, אבל בסוף השר הוא זה שקובע".

יפה ששטייניץ משוכנע בכך, אבל הוא ונתניהו הם כנראה המשוכנעים היחידים. הם גם היחידים המתעקשים לדבוק בתוכנית הפחתת המסים - מס חברות ירד ל-18%, מס הכנסה ירד ל-39% - למרות התנגדות עזה של בנק ישראל ושל משרד האוצר לכך. נתונים של מינהל הכנסות המדינה, אגף במשרד האוצר, מלמדים כי המיסוי הישיר בישראל הוא נמוך כבר כיום, והמשך הפחתתו יביא את ישראל לתחתית העולמית. זאת בשעה שבתחום המיסוי העקיף ישראל דווקא יקרה מאוד.

אנשי מקצוע משוכנעים בצורך לאזן בין מסים עקיפים לישירים, לעצור את המשך הפחתת המסים הישירים ולעבור להפחתות של מסים עקיפים.

"מערכת המיסוי שלנו ככלל היא נכונה, במיוחד כשאנחנו צריכים להתחרות עם מדינות אחרות באטרקטיביות המיסוי שלנו כדי למנוע בריחה של חברות ומנהלים לחו"ל. אני לא חושב שנשקול שינוי דרמטי באיזונים שבין המסים הישירים והעקיפים".

הסערה שפרצה סביב הבלו על הדלק לא שימשה לכם אות אזהרה שלא ניתן לייקר את המסים העקיפים יותר?

"מה שקרה עם הבלו נבע מהתייקרות מחיר הדלק העולמי".

מה תעשו עם המנה הבאה של ייקור הבלו בשנה הבאה?

"אני עדיין לא יודע. כרגע יש סיכוי טוב שהבלו לא ייוקר, גם בשנה הבאה".

ואיך תשלים את החוסר בתקציב?

"אנחנו מאוזנים מאוד כרגע. אני מניח שנוכל להסתדר בלי זה בתקציב".

התהייה השנייה לגבי המטרות שמציב לעצמו שטייניץ היא עד כמה הוא באמת מתקרב להשגת המטרה הרביעית - הגברת ההשתתפות בשוק העבודה של ערבים וחרדים.

תזכיר לי מה האוצר עשה באחרונה כדי לסייע ל-20% מהאוכלוסייה - ערביי ישראל?

"יש תפנית בהשתתפות בשוק העבודה של ערבים וחרדים, אם כי עדיין לא מספקת. מהניתוח שלנו זה נובע מבלימת העלייה במספר העובדים הזרים - שהם המתחרים על מקומות העבודה עם החרדים והערבים. אחד הצעדים הכי אפקטיביים שנקטנו בהם היה ההכרזה של מס הכנסה שהעסקת עובדים זרים לא חוקיים לא תוכר עוד כהוצאה לצורכי מס. בנוסף, פתחנו קרנות שמשקיעות בעסקים בשני המגזרים ויצרנו תוכנית ממשלתית להשקעה ב-13 יישובים ערביים בניסיון לשפר את מצבם. אפילו ברפורמה בהשכלה גבוהה כללנו תמריצים ספציפיים לאוניברסיטאות לקלוט סטודנטים חרדים וערבים. בנוסף, אנחנו נותנים לכך רוח גבית בעשרות ראיונות שאני נותן לעיתונות החרדית".

ואחרי כל זה, כמה ערבים מועסקים במשרד האוצר?

"מעט מדי. אבל אנו מנסים לאתר באופן אקטיבי סטודנטים ערבים מצטיינים לכלכלה, ולשכנעם לבוא לעבוד באוצר".

במה עוד לא הצלחת? מה הם הכישלונות שלך?

"לא הצלחנו לקדם רפורמה בחשמל, ואני גם חושש מאוד לרפורמה בממשלה. בשביל זה אנחנו צריכים, בדחיפות, נציב שירות מדינה חדש ובעל עוצמה".

בעוד שנה - איך תימדד הצלחה שלך בתפקיד?

"אם נצליח לשמור על קצב צמיחה גבוה, נתחיל לראות סימנים לצמצום פערים, וגם נצליח להגיע להסכמים עם הודו וסין. בנוסף, אני מצפה להתמתנות מחירים בשוק הדיור".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#