חשיבות ניהול הסיכונים ויחס הלימות ההון במערכת הבנקאית - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חשיבות ניהול הסיכונים ויחס הלימות ההון במערכת הבנקאית

יחס הלימות הון מגדיר מהו היקף ההון שאותו הבנקים יכולים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שמצוי ברשותם

תגובות

יחס הלימות הון מגדיר מהו היקף ההון שאותו הבנקים יכולים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שמצוי ברשותם: אם לדוגמא הבנק מעניק אשראי בהיקף של 100 שקלים, עליו להותיר כרזרבה ברשותו, הון של לפחות 12 שקלים.

להון העצמי יש חשיבות של ממש, עליו לשמש לא רק למימון ההשקעות הקבועות של המוסדות הבנקאיים אלא גם ככרית ביטחון לפיקדונות הציבור שצריכה לספוג זעזועים במקרים של הפסדים.

יציבותה של המערכת הבנקאית תלויה במידה רבה גם באמון שרוחש לה הציבור ,כי אם יתעוררו בבת אחת ביקושים גדולים של המשקיעים לפדות את כספם, יש חשש גדול שהמערכת הבנקאית לא תוכל לעמוד בכך ללא סיוע חיצוני ולבסוף תקרוס.

אמון הציבור במערכת באה לידי ביטוי במידת הביטחון שיש למפקידים ביכולת הבנק לעמוד בהתחייבויותיו גם במקרה של הפסדים. יכולת זו מותנית בבסיס איתן של ההון העצמי המורכב ,חלקו מהון המגויס בשוק המניות, וחלקו מרווחים שהבנק צובר ואינו מחלק לבעלי מניותיו. חלק גדול מהכספים שברשות הבנקים מושקע בנכסים שלא ניתנים למימוש מיידי- בעיקר אשראי על סוגיו השונים.

לכן כדי שהבנקים יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם למפקידים, עליהם להחזיק כבטוחות בנכסים נזילים (רק חלק קטן מהנכסים הם מזומנים). רוב הפיקדונות של הבנקים בבנק ישראל הם במטבע חוץ ,בשל משקלם בבנקים עצמם ובשל שיעורי הנזילות הגבוהים שבנק ישראל מטיל עליהם.

כששיעורי הנזילות גבוהים, מכפיל הפיקדונות נמוך, שיעור נזילות של 100% פירושו שאין כלל הרחבת בסיס הפיקדונות על ידי מתן אשראי.

סעיף נכסים גדול נוסף הוא ההשקעות בני"ע כשחלק גדול מאלו הן אגרות החוב שהבנקים מחזיקים ככיסוי לפיקדונות בתוכניות חיסכון. אגרות חוב שאינן סחירות, לא ניתנות למימוש על פי רצון הבנק והן דומות באופיין לאשראי ארוך מועד. האחזקות כוללות גם מניות של תאגידים אחרים וכן מניות של חברות בת במבנה הארגוני.

תקנות באזל 2 (ע"ש מקור הוועדה בעיר באזל שבשוויץ, וכהמשך לתקנות באזל 1 שיצאו בשנת 1988) באו לשפר את תהליך ניהול הסיכונים הפיננסיים הגלומים באי יכולת החזרת הלוואות.

חוץ מגורם שיעור ההפרשה של רזרבה כספית מתוך נפח הפעילות העסקית, הרגולציה מרחיבה את ניהול הסיכונים מסיכוני הון בלבד (Capital Risks), גם לסיכונים המצויים בשוק עצמו כמו תנודות מחירים, ומצבים קיצוניים וגם לסיכונים תפעוליים כמו גורמים בכח האדם או כשלים במערכות הפנימיות בארגון) הבנקים בישראל התחילו לדווח על פי תקנות באזל 2 בתחילת 2010.

על פי ציטוטים מפרסומי בנק ישראל ממחקרים שנערכו ביחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, עריכת מבחני תרחישים של אירועים קיצוניים הפכו לכלי חשוב בניהול סיכונים, ומשמשים להערכת יציבות המערכת הבנקאית ולזיהוי מוקדי סיכון.

הללו יכולים להתריע על תוצאות חמורות בלתי צפויות שעלולות לנבוע מהתממשותם של מגוון סיכונים, ומספקים אינדיקציה באשר להון שיידרש לספיגת הפסדים במקרה של זעזועים גדולים. מבחני הקיצון הם כלי משלים וחשוב לגישות ולמדדים אחרים לניהול סיכונים, כמו מודל VaR - Value at Risk
בעוד שמודל זה משקף את ההתנהגות היומיומית של השוק, מבחני הקיצון בוחנים את ביצועי התיק במהלך תקופות לא שגרתיות ולפיכך הם מספקים מידע על סיכונים שמחוץ לתחום הידוע .

אלו מסווגים לפי 3 גורמים עיקריים: הקצאת הון מינימלית - אחוזים המופרשים מהרווחים הכוללים. בקרת שליטה על כלל הסיכונים שמעבר לדרישות, וגילוי ציבורי בדוחות החשבונאים ,של גישת ניהול הסיכונים של הארגון הפיננסי.

על פי ממצאי הנתונים שערך בנק ישראל, נמצא שיחס הלימות ההון הממוצע במערכת הבנקאית, לאחר השפעתם של הזעזועים השונים שנבחנו, נותר מעל המינימום הנדרש.

נכתב על ידי אריה וולף, בית השקעות תטא 1.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#