כסף בחינם: הממשלה גייסה 250 מיליון יורו בריבית 0.05% בלבד

הגיוס נעשה מקרן ממשלתית אסיאתית שמשרד האוצר מגדיר "משקיע אסטרטגי" ■ עלות הגיוס היא ככל הנראה הנמוכה ביותר מעולם בגיוס חוב ממשלתי ■ היא התאפשרה בזכות סביבת הריבית הנמוכה באירופה והשימוש בהנפקה פרטית - לראשונה זה יותר מחמש שנים

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו
החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהוצילום: מוטי מילרוד

אגף החשב הכללי במשרד האוצר ישלם ריבית קבועה של 0.05% בלבד על 250 מיליון יורו שגייס לשלוש שנים בהנפקה פרטית – כך הודיע היום משרד האוצר. הריבית האפסית היא ככל הנראה הנמוכה ביותר ששילמה הממשלה מעולם על חוב שגייסה, ונמוכה משמעותית מעלות הגיוס ביורו בהנפקות הציבוריות של המדינה.

ההנפקה בוצעה לבקשת קרן ממשלתית אסיאתית, שבמשרד האוצר מסרבים לנקוב בזהותה, אך מוגדרת בהודעת המשרד "משקיע אסטרטגי". במשרד האוצר אומרים כי ההנפקה בוצעה בעקבות מהלך שיווק באסיה שביצע לאחרונה החשב הכללי, "כחלק מתוכנית העבודה האסטרטגית לגיוס והרחבת בסיס המשקיעים של המדינה".

הריבית הנמוכה מתאפשרת בזכות ביצוע הנפקה פרטית - כלי שמשרד האוצר אינו מרבה להשתמש בו לגיוס חוב, אף שעלויות הגיוס בו נמוכות בדרך כלל - הן מבחינת הריבית המשולמת, הן מבחינת העלויות הנלוות לגיוס עצמו. הגיוס האחרון באופן כזה בוצע לפני יותר מחמש שנים. הנפקות פרטיות מעניקות לממשלה עמדת מיקוח טובה על הריבית, מפני שהן נעשות בעקבות פנייה של המשקיע לממשלה, בעוד שהדרך הרווחת יותר לגיוס חוב היא הפוכה: הממשלה פונה למשקיעים ומציעה להם לרכוש אג"ח ציבוריות שהיא מנפיקה.

הממשלה ביצעה כמה הנפקות פרטיות מאז 1999 - בין השאר בדולרים, ליש"ט וין. ביולי 2011, למשל, הודיע משרד האוצר על הנפקה פרטית של 400 מיליון דולר ל"קרן ממשלתית אסיאתית מהגדולות בעולם". החשבת הכללית דאז, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, אמרה באותו מועד כי "הנפקה זו עומדת בשורה אחת עם תטכנית העבודה של אגף החשב הכללי, לביסוס וחיזוק היחסים הכלכליים של מדינת ישראל עם מדינות המזרח הרחוק. לכלכלת מדינות אלו משקל משמעותי והן תופסות נתח מהותי הולך וגדל מהכלכלה העולמית ומהוות היום גורם מרכזי במימון הבינלאומי".

בדרך להעלאת דירוג?

לריבית הנמוכה בהנפקה תרמה גם סביבת הריבית העולמית הנמוכה - בייחוד בגוש היורו. הריבית על אג"ח ביורו של ממשלת גרמניה לשלוש שנים היא כ-0.57%- (מינוס).

המרווח המצומצם יחסית בין ריבית זו לריבית בהנפקה הפרטית נתמך במצבה הפיננסי של ממשלת ישראל, שאותו תופשים המשקיעים כחיובי. ביום שישי האחרון הודיעה חברת דירוג האשראי מודי'ס כי היא מעלה את תחזית הדירוג של ישראל מיציבה לחיובית. דירוג האשראי של ישראל נשאר בינתיים A1, אבל מודי'ס אותתה כי היא עשויה להעלותו בעתיד לדרגת Aa3 (המקבילה לדרגת AA מינוס בדירוגים של S&P ושל פיץ') - בתנאי שישראל תשמור על החוב הממשלתי שלה מתחת ל-60% מהתמ"ג, תמשיך לצמוח בקצב "בריא" ותשמור על עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.

בקרוב תפרסם S&P עדכון תקופתי לדירוג האשראי שלה לישראל. התחזית של החברה לדירוג של ישראל חיובית מאז אוגוסט האחרון.

הריבית האפסית בהנפקה הפרטית שעליה הכריז משרד האוצר רומזת כי יש משקיעים הסבורים כי מצבה של ישראל טוב יותר מזה של מדינות החולקות עמה דירוג אשראי דומה - וייתכן כי הוא מתאים למדינות המדורגות AA. הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז'ינסקי, אמר ל-TheMarker כי "ישראל היא בין המדינות המעטות שיחס החוב-תוצר שלה ירד בשנים האחרונות לכיוון 60%, ובשנים האחרונות הגירעון הממשלתי היה נמוך מהמתוכנן".

המצב הפיסקלי תרם לירידה בעלויות המימון של הממשלה, אבל זבז'ינסקי אינו משוכנע כי הן ימשיכו לרדת - היות שהגירעון ב-2018 אינו צפוי להיות נמוך מהתחזית, ואולי אף יעלה עליה מעט. קצב הביצוע של הוצאות הממשלה הואץ בחודשים האחרונים, והצמיחה של ההכנסות ממסים הואטה, בין השאר, בגלל היעדרן של הפתעות לטובה בדמות הכנסות חד-פעמיות גדולות - למעט הגבייה הצפויה בעקבות מכירת הסטארט-אפ הישראלי דאטורמה, שעליה הוכרז בשבוע שעבר.

"ביקוש גובר לחוב הישראלי"

החתם בהנפקה הפרטית היה ברקליס קפיטל, שמעניק לממשלה שירותים כעושה שוק ראשי באג"ח ממשלתיות. לדברי החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, "הריבית האפסית בהנפקה מבטאת את הביקוש הגובר של המשקיעים הגדולים בעולם לחוב הישראלי ואת הגישה המיטבית של מדינת ישראל לשווקי ההון הבינלאומיים".

החוב של ממשלת ישראל במט"ח הסתכם ב-98.1 מיליארד שקל, נכון לסוף 2017. מתוכו, 48% היו בהנפקות עצמיות ועוד 2% בהלוואות ממשלות זרות ומלוות שונים, לפי דו"ח החשב הכללי. בחלוקה מטבעית (ללא התייחסות לגידור), 74% מהחוב במט"ח היו בדולרים, 24% ביורו ו-2% במטבעות אחרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker