האם הורדת תחזית הדירוג לארה"ב היא ההזדמנות לקנות אג"ח? - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הורדת תחזית הדירוג לארה"ב היא ההזדמנות לקנות אג"ח?

אמיר כהנוביץ מכלל פיננסים על הורדת דירוג החוב של ארה"ב ע"י S&P והבנקים הישראלים ע"י מודי'ס

תגובות

חברת דירוג האשראי S&P הפחיתה שלשום את תחזית דירוג חוב המושלם של ארה"ב מ"יציב" ל-"שלילי", שמשמעותו כי בתוך שנתיים יש סיכוי של 1 ל-3 להפחתת דירוג ה-AAA.

ההסבר להפחתה הוא כי קיים "סיכון ממשי" שמנהיגי ארה"ב לא יצליחו להגיע להסכם לגבי צמצום הגירעון בתקציב החוב של ארה"ב. הפחתת התחזית איננה עניין טריוויאלי, למעשה, מתוך 17 מדינות שמדורגות על ידי S&P ב-AAA ארה"ב היא היחידה הנושאת תחזית שלילית שכזו.

מה היה סביר שיקרה בעקבות הורדת תחזית דירוג:

1. החלשות של המטבע

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

2. עליית תשואות האג"ח האמריקאי

3. עליית הציפיות האינפלציוניות בארה"ב

4. לגבי המניות הן עליות והן ירידות אפשריות באותה מידה. מניות אומנם עלולות לספוג פגיעה אם לצורך מימון החוב יועלו המסים אך הן משמשות גם כמקום מבטחים מפני אינפלציה ולכן במקרים רבים דווקא עולות לאחר הפחתות דירוג.

לאחר הפחתת תחזית הדירוג שלשלום קרה משהו הפוך, הדולר התחזק, המניות נפלו והריבית הנומינאלית בארה"ב נותרה ללא שינוי.

האם S&P לא רלוונטית?

השוק כמעט ולא התייחס להורדת תחזית הדירוג של ארה"ב על ידי S&P. ודווקא לא חסך ביקורת מ-S&P:

· מי בכלל נותן בהם אמון היום לאחר שנתנה דירוג AAA לאג"ח מגובות משכנתאות רעילות ב-2007.

· S&P ביססה את הפחתת הדירוג על הערכה כי מנהיגי ארה"ב לא יצליחו להגיע להסכם לגבי צמצום הגרעון. אין להם דרך להעריך זאת טוב יותר ממני או ממך. לכן, אם הם רוצים לתת הערכות לא מבוססות שיפתחו בלוג ויכתבו שם את התחושות שלהם.

· לקח ל-S&P "רק" 40 שנה לשים לב שארה"ב בדרך לחדלות פירעון, וואללה באמת כל הכבוד להם.

· פול קרוגמן: השוק די התעלם מהפחתת דירוג ה-AAA של יפן על ידי S&P בשנת 2002.

· חברת הדירוג מודיס': למרות שההבדלים בין ההצעות של אובאמה ושל רייאן גדולים מאד.. אנו רואים את הפרמטרים השונים של הדיון בעלי מטרות דומות כגון רמת החוב, מה שמבחינתו הוא סימן לנקודת מפנה בעמדה הפיסקלית ארוכת הטווח של הממשל הפדראלי. כלומר, מודיס' מוצאים יותר טוב מרע בויכוח על העתיד הגירעוני.

· AAA זה רק לאלוהים.

אי אפשר להסביר את תגובת השוק בכך שמדובר בתרחיש שהיה מגולם, כי אז היינו מצפים לא לראות שינוי כלל. ומאותה סיבה גם אי אפשר לטעון כי השוק אינו מתייחסת לדעה של S&P. הסברים לתגובה המוזרה של השוק אפשר למצוא ב:

זה הזמן לקנות אג"ח אמריקאיות?

להפחתת תחזית הדירוג יש השפעה חיובית מאד, היא "קריאת השכמה" לקובעי המדיניות בארה"ב להתייחס יותר ברצינות לגירעון. כלומר, אם לפני הפחתת תחזית הדירוג הערכות היו כי קיים סיכוי של 30% להפחתת דירוג לארה"ב בשנתיים הקרובות (מה שטענה למעשה S&P בהפחתת התחזית) לאחר הפחתת התחזית הסיכוי הזה ירד, נניח ל-20%, מה שבהחלט תומך בהשקעה באג"ח ממשלתי.

מהספר מלכוד 22: "אור היה משוגע כשטס ושפוי כשלא טס, אבל אם הוא היה שפוי הוא היה צריך לטוס. אם הוא טס הוא היה משוגע ולא היה צריך לטוס. אבל אם הוא לא רצה לטוס הוא היה שפוי והיה חייב לטוס".

רבים אף מעריכים כי לחשש מהפחתת דירוג תהיה השפעה גם על מדיניות הפד. יתכן כי כעת הפד יאריך את תוכנית רכישות האג"ח (QE2) ואולי ידחה את העלאות הריבית, פעולות שעשויות גם לתמוך בשוק האג"ח. מאז הפחתת הדירוג אכן מראים החוזים העתידיים על ריבית הפד כי השוק צופה דחייה במועד העלאה מאפריל למאי 2012.

דבר דומה היה עם בריטניה. לפני כשנתיים קבלה בריטניה תחזית שלילית על החוב ובעקבותיו היא נבהלה וקיצצה את הגרעון ואחרי זמן מה התחזית השלילית נמחקה לה.

פול קרוגמן – "זה לא ביג דיל"

פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה ובעל טור בניו-יורק טיימס מסביר כי אין משמעות למה שיקרה בתקציב האמריקאי בשנה או בשנתיים הקרובות. לביינתיים הנקודה החשובה היא שלארה"ב יש דירוג AAA, כלומר אין לה שום בעיה לשרת כעת את הגרעון שלה ובשנים שלאחר מכן לסדר את החובות. ולסיכום: "לא ביג-דיל".

כמה זמן לוקח לקבל כסף וכמה לשלם

גם אם הפחתת תחזית הדירוג אכן תהיה קריאת השקמה לקובעי המדיניות בארה"ב עדיין לא צריך למהר לשמוח, היינו בסרט כזה: בשנת 2009, עדיין חשש ממשבר, קובעי המדיניות דנו בצורך בהרחבה פיסקלית כדי לתמוך בכלכלה. בתוך מספר שבועות בודדים הסכימו על בזבוז של כמעט 800 מיליארד דולר. לעומת זאת בסוף 2010, כשסימני הצמיחה כבר היו ברורים, הגיע הזמן לקיצוצים. לאחר חודשים של דיונים, ריבים, איומים הסכימו על קיצוץ צנוע 38 של מיליארד דולר בלבד.

קיינס אשם בחוב האמריקאי!

ישנם כלכלנים שמאשימים את קיינס: "הוא זה שנתן את הלגיטימציה להיכנס לחובות". נכון שהתיאורטיקן הכלכלי הסביר כי בזמני פריחה יש לחסוך ובזמני שפל לבזבז, אך הוא התעלם מכך שלבני האדם נראה תמיד שהמשבר מעבר לפינה ושקובעי המדיניות תמיד יעדיפו שאת הקיצוצים יעשה מישהו אחר וכך התיאוריה של קיינס הפכה בעיקר לכלי המכשיר גירעונות.

"שארה"ב תדפיס כסף להחזיר את החוב"

זה שנראה לכם שלהדפיס כסף כדי להיפתר מהחוב זה פתרון קסמים ואתם היחידים שחשבתם עליו זאת עניינכם. הדפסת כסף תיצור אינפלציה מטורפת ובמיוחד שאנשים לא ידעו מתי ההדפסה תיגמר וייבהלו. הנזקים של אינפלציה חזקה עשויים להיות הרבה יותר גדולים מפתרון של השתמטות מחלק מהחובות. כמו כן, הדפסת כסף היא צעד מלחמתי כיום בעולם, אם תדפיס ידפיסו מולך כפול (מלחמת המטבעות). אובדן אמון עולמי בדולר בטח לא יעזור לארה"ב לקנות נפט או שום דבר מיובא וכן הלאה, נושא גדול.

מט"ח - לבחור מטבע היום זה כמו לבחור תרנגולת מתוך כאלה שניצלו מרכב בוער שבו היו דחוסות קודם לכן והתהפך ארבע פעמים- זאת שהכי פחות כחולה היא הכי טובה.

העניין הזה של חובות, אינפלציה ומלחמת מטבעות מפחיד משקיעים בעיקר מאובדן ערך הכסף, מה שממשיך לדחוף את מחרי הזהב לעלייה והוא חצה לראשונה את רמת ה- 1,500 דולר לאונקייה. הדולר ממשיך לצנוח מול סל המטבעות.

עוד בכותרות בעולם

נמשכו ההפגנות בסוריה ובניגריה והסלמה בלוב, סעודיה הודיעה על צמצום תפוקת הנפט והנ"ל הגיב בעלייה אל מעל 109 דולר לחבית. המשך פרסומי דו"חות החברות בארה"ב לרבעון הראשון, בניהם הבוקר דו"ח טוב של אינטל שמושך לעליות של כאחוז וחצי בבורסות אסיה ואירופה.

מקרו ישראל - אמפייר סטייט אוף ישראל

שטף של פרסומי מקרו חזקים בישראל, בניהם: נתוני פדיון במשק שהתרחבו ב-6.3% בפברואר בחישוב שנתי, התעשייה החלה להראות סימני התחזקות וביניהם עליה של 1.5% בשעות העבודה בפועל ועלייה של 0.7% במשרות, כשברקע צמיחה של 5.6% בייצור התעשייתי בין דצמבר 2010 ל-פברואר 2011.

סחר החוץ מתחיל לספוג את השפעות שער הדולר כאשר הגירעון המסחרי זינק מ-1.7 מיליארד דולר בינואר ל-4.3 מיליארד דולר בפברואר. המדד המשולב של בנק ישראל, המסכם את מצב המשק, עלה בחודש האחרון ב-0.5% ומסמן את המשך הצמיחה. סך הנתונים החיוביים תומכים בהמשך העלאות הריבית אך אנו מעריכים כי בנק ישראל לא יעלה ביום ראשון את הריבית ויותירה על 3%, בעיקר בשל דחיית העלאת הריבית הצפויה בארה"ב והתחזקות השקל.

גם לבנקים מגיע לחגוג את פסח

בשונה מהתחושה, סוכנות הדירוג מודי'ס לא מתרשמת מרמת הרווחיות של הבנקים הישראלים והורידה את דירוג החוב שלהם ברמה אחת. במודי'ס חוששים מהתלות הגדולה של הבנקים בהלוואות ומהתפתחויות בשוק הנדל"ן.

כל החששות מתבטאים בפסימיות לגבי הצמיחה ברווחי הבנקים. הפרדוקס בדיווח של מודי'ס הוא בכך שהתלות הגבוהה של הבנקאות הישראלית באפיקים ה"סולידיים" יותר כמו הלוואות, שמייצרות פחות רווחיות, שומרת על יציבות הבנקים ומחזקת את יכולת החזר החוב שלהם. כדי לעזור לבנקים אנחנו נצא מחר ליום התרמה מיוחד לבנקים. תפתחו את היד, כל אחד כמיטב יכולתו. גם לבנקים מגיע לחגוג את פסח.

הכותב הוא אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, אגף נכסים ומחקר בכלל-פיננסים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#