מוכנים לתרחיש האימים - 200 דולר לחבית נפט? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מוכנים לתרחיש האימים - 200 דולר לחבית נפט?

מדוע הכלכלה עדיין תלויה בנוזל השחור, במה נבדלת ההתייקרות הנוכחית מזו של שנות ה-70 - ומהו הסיכוי שחבית נפט תעלה 200 דולר?

12תגובות

אוקטובר 1973. בשעה שישראל מלקקת את פצעי מלחמת יום הכיפורים מחליט קרטל מפיקות הנפט אופ"ק (OPEC) להחרים מדינות שתמכו בה במלחמה. בעקבות זאת מזנק מחיר הדלק בארה"ב בכ-50% בתוך חודשים ספורים.

תחנות הדלק בארה"ב מסמנות את עצמן בשלושה דגלים: דגל ירוק פירושו "יש דלק"; דגל צהוב אומר "נותר דלק רק לכלי רכב מסחריים ומשאיות"; ודגל אדום מכריז "הדלק אזל". כ-20% מהתחנות מעוטרות בכל רגע נתון בדגל אדום.

TheMarker

נשיא ארה"ב, ריצ'רד ניקסון, מורה לתחנות לא למכור דלק בימי שבת וראשון. ההוראה יוצרת פקקי ענק בתחנות בימי שישי, ואז מונהג כלל חדש: כלי רכב שמספר הרישוי שלהם מסתיים בספרה אי-זוגית יוכלו למלא דלק בימים האי-זוגיים בחודש; אלה המסתיימים במספר זוגי ימלאו דלק בימים זוגיים. במקביל נחקק חוק המגביל את הנסיעה למהירות החסכונית של 55 מייל לשעה (88 קמ"ש).

משברי הנפט של שנות ה-70, שגרמו למיתון חריף במדינות המערב, שתלו בזיכרון הקולקטיבי של אזרחיהן את הטראומה של מחסור אפשרי באנרגיה. כיום, כאשר מחירי הנפט נמצאים בסביבות 110 דולר לחבית, פצעי הטראומה ההיא שבים ועולים. האם החשש הזה מוצדק? האם הכלכלה העולמית תוכל להשלים עם מחירי נפט ברמה שכזו במשך תקופה ארוכה?

הנפט הוא כיום משאב כלכלי בסיסי, אולם מחירו אינו נקבע רק לפי ביקוש והיצע אלא תלוי גם בציפיות בנוגע לאספקתו הסדירה. כתוצאה מכך מושפע המחיר לא פעם ממלחמות ומאירועים גיאופוליטיים - במיוחד במזרח התיכון, שבו נמצאות כמה מהמפיקות הגדולות.

TheMarker

הזינוק האחרון במחיר נבע מהזעזועים בצפון אפריקה, בעיקר במצרים ובלוב. לוב אחראית ל-2% בלבד מתפוקת הנפט העולמית, אך ההתקוממות נגד שלטונו של מועמר קדאפי עוררה חששות מתגובת שרשרת שתוביל לערעור יציבותו של בית המלוכה הסעודי. סעודיה מספקת כ-9.2 מיליון חביות ביום, כ-11% מהתפוקה העולמית - ובעקבות החששות השלים מחיר הנפט עלייה של כ-33% מאז יוני 2010.

נפט נוצר מתהליכים כימיים בגוויותיהם של בעלי חיים ימיים שהצטברו בקרקעית האוקיאנוס במשך מאות מיליוני שנים. את הנפט הגולמי מזקקים באמצעות חימום, ומייצרים ממנו בנזין וסולר למכוניות, מזוט לתעשייה, פראפין, זפת, אספלט וגז לבישול וחימום. כ-80% מצריכת האנרגיה בעולם מתבססים על שריפת מקורות מאובנים כמו פחם, נפט וגז טבעי. כ-33% משיעור זה מבוססים על נפט. 11% מהאנרגיה העולמית מופקת ממקורות גרעיניים. יתרת האנרגיה (9%) מופקת ממקורות אלטרנטיביים - מים, רוח, שמש ודלקים ביולוגיים.

העולם צורך יותר מ-87 מיליון חביות נפט ביום. הצרכנית הגדולה ביותר היא ארה"ב, שאחראית לכרבע מהצריכה העולמית. התלות העולמית בנפט נובעת בעיקר מצורכי התחבורה. כ-60% מהצריכה העולמית מיועדים לכלי רכב, רכבות ומטוסים. 9% מיועדים לתעשייה ו-17% לצרכים שאינם אנרגיה - כמו תעשיות הפטרוכימיה, הכימיה, התרופות והמזון.

TheMarker

מונופול תחבורתי

נפט נמצא בשימוש האדם כבר יותר מ-4,000 שנה. בעבר הרחוק הוא שימש לבנייה ולאיטום ספינות. בארות נפט היו בסין כבר במאה הרביעית לספירה.

תעשיית הנפט במזרח התיכון נולדה במאה השמינית, אז נסללו רחובות בגדאד בזפת. זיקוק הנפט החל ב-1850, אז סיפק הנפט אלטרנטיבה זולה לשומן לווייתנים בחימום ובהבערת עששיות. הביקוש לנפט כחומר בעירה גדל עם השפעות המהפכה התעשייתית.

תעשיית הנפט בארה"ב התפתחה בתחילת המאה ה-20, עם פיתוחו של מנוע הבעירה הפנימי. הקמתה של תעשיית המכוניות בארה"ב הזניקה את הביקוש לנפט. הנפט במזרח התיכון החל להיות מופק שיטתית בעיראק ב-1914. מאוחר יותר התגלו מאגרי נפט גדולים באיראן ובסעודיה.

"לנפט יש מונופול בתחום התחבורה", אומר ד"ר גל לופט, מומחה לאנרגיה ומנהל מכון המחקר IAGS בוושינגטון, שעוסק בייעוץ אסטרטגי לממשלות בעניין אספקת אנרגיה. "ענף התחבורה צורך כשני שלישים מתפוקת הנפט העולמית. ענף החשמל דווקא נגמל כמעט כולו מנפט. "בתעשיית הפטרוכימיה יהיה קשה להחליף את הנפט. גם לתחבורה האווירית אין תחליף הולם. בהנעת מכוניות דווקא יש סיכוי טוב למצוא תחליפים - אבל הפיתוח שלהם לרמה כלכלית ייקח זמן רב".

אי–פי

בין משבר למשבר

עד משבר האנרגיה של 1973 מחירי הנפט היו 17-19 דולר לחבית (בדולרים של 2008). המשבר הזניק את המחיר לכ-40 דולר. עליית המחיר עודדה את היצרניות לייעל את צריכת הדלק במכוניות. שיפורים אלה סייעו לבלימת הביקוש, ובשנות ה-80 צנח מחיר הנפט עד לכ-10 דולרים לחבית. המחירים הנמוכים נותרו גם בשנות ה-90.

בשני עשורים אלה עלה המחיר ליותר מ-25 דולר רק בעתות מלחמה. העלייה ההדרגתית המשמעותית במחיר החלה ב-2002, בעקבות הביקושים המתגברים בכלכלות המתעוררות.

"יש מתאם חזק בין מחיר הנפט למיתון", אומר לופט. "דלק הוא מרכיב עיקרי בסל הצריכה המשפחתי במערב. אם מחירי הנפט יעלו ל-130 דולר לחבית ויישארו שם, נצטרך לצפות לירידה של כ-1% בתמ"ג של ארה"ב. אם המחיר יישאר מעל 100 דולר לחבית, ארה"ב עלולה ליפול שוב למיתון.

"קרן המטבע הבינלאומית אמרה שאנחנו נכנסים לאזור מסוכן לצמיחה העולמית בעקבות העלייה במחיר הנפט. אי אפשר לדעת באיזו נקודה הסוס שמושך את עגלת הצמיחה יקרוס".

לפי בנק ההשקעות מריל לינץ', עלות האנרגיה ב-2010 הגיעה ל-7.9% מסך התוצר העולמי - 1.2% יותר מב-2009. בשווקים המתעוררים העלות היא גבוהה יותר, ומגיעה ל-13%, לעומת 6% במדינות OECD.

אם מחירי הנפט יחצו את רמת ה-115 דולר ויישארו שם, צריכת האנרגיה תגיע ל-9% מהתוצר העולמי. זה פחות או יותר היה המצב לפני המשבר של 1980, וגם לפני המשבר של 2008. ועדיין, מחיר הנפט כיום הוא ברמה של יותר מ-100 דולר - ונראה שהעולם ממשיך להסתובב.

האמנם המאגרים מידלדלים?

לפי נתוני חברת האנרגיה BP, כ-60% מרזרבות הנפט בעולם מצויות במזרח התיכון. המאגרים מרוכזים בעיקר בסעודיה, איחוד האמירויות, עיראק, קטאר וכוויית. הנפט במזרח התיכון נמצא קרוב לפני הקרקע, כך שעלויות ההפקה הן נמוכות. מפיקת הנפט הגדולה בעולם היא רוסיה, אך היא משתמשת בחלק ניכר מהנפט לצרכיה. גם ארה"ב היא מפיקת נפט גדולה, אך היא צורכת יותר משהיא מפיקה. יצואנית הנפט הגדולה ביותר היא סעודיה.

כמחצית מהתפוקה העולמית מגיעה מ-100 מאגרי נפט גדולים, שהתפוקה בחלקם פוחתת והולכת. מנכ"ל חברת הנפט הברזילאית פטרובראס, חוסה סרג'יו גבריאלי, אמר לא מכבר שהעולם צריך לגלות סעודיה אחת מדי שנתיים כדי לשמור על ההיצע העולמי ברמה קבועה. גבריאלי מניח שהתפוקה במקורות הנפט הקיימים תרד בכל שנה בכ-5%, ושכבר ב-2012-2013 ירגיש העולם במחסור.

לופט ממאן להתרגש מהתחזיות הקודרות. "אף אחד לא יודע בדיוק כמה עתודות יש. ייתכן שסעודיה לא מדווחת אמת על המאגרים שברשותה", הוא אומר. "אבל השאלה היא לא כמה יש, אלא מה המחיר. כשהמחיר יהיה 150-200 דולר לחבית, יתחילו להפיק אותו גם במקומות שכיום אין בהם כדאיות כלכלית".

"גם כשהמחיר הוא 100 דולר לחבית להרבה חברות יש אינטרס לחפש", אומר חיים ישראל, מנהל מחלקת המחקר של מריל לינץ' בישראל. "יש מאגרי גז רבים שייתכן שמתחתיהם מצוי גם נפט. כיום מדברים על מרבצים גדולים באלסקה. בקטבים יש מרבצי גז שיכולים להספיק לעולם ליותר מ-20 שנה. אפילו מתחת למנהטן יש מצבורים גדולים של גז. אני מניח שככל שהטכנולוגיה תשתפר, נוכל לדעת ולהפיק יותר נפט גם מהמאגרים הקיימים".

ביקושים מתעוררים - וספקולציות

לגבי צד הביקוש אין כלל ויכוח. ברבע המאה האחרונה עלתה צריכת האנרגיה ב-64%, השימוש בנפט עלה ב-31% והשימוש בגז טבעי הוכפל. רוב הביקוש החדש מגיע מהמדינות המתפתחות - בעיקר מהודו וסין.

בעשור האחרון עלה מחיר הנפט פי חמישה. האם ההתייקרות משקפת רק את הגידול בביקוש? לא בטוח. "סין והודו צומחות בקצב של 10% בשנה ושינו את המשוואה. אבל זה לא רק הן", אומר לופט. קרטל אופ"ק, "שמחזיק ב-70% מעתודות הנפט, מייצר רק שליש מהתפוקה העולמית. הם מייצרים הרבה פחות מהיכולת כדי לשמור על מחירים גבוהים. תפוקת אופ"ק כמעט שלא השתנתה משנות ה-70".

לופט סבור שחלק ניכר מהעלייה במחיר נובעת משינוי בהעדפות של משקיעים - שהחליטו כי הם רוצים להכניס לתיק ההשקעות שלהם סחורות וחומרי גלם. ההשקעה הפיננסית בסחורות אכן התפתחה מאוד בשנים האחרונות, וכיום היא מסתכמת בכ-300 מיליארד דולר - בעיקר בנפט וזהב.

"המסחר הספקולטיבי לא קובע את הכיוון של המחירים, אלא בעיקר את התנודתיות", אומר אורן קפלן, סמנכ"ל בבית ההשקעות מיטב ומומחה לסחורות. ישראל מעריך שכ-20% מהמסחר בנפט מונע על ידי ספקולנטים.

גם המשבר הכלכלי השפיע. ב-2009 קיצצו חברות הנפט הגדולות כ-90 מיליארד דולר מתקציבי הפיתוח של המאגרים, אך הביקוש העולמי המשיך וצמח בכ-3.3%. "מחיר הנפט לא יחזור ל-30 דולר לחבית, משום שגם עלויות ההפקה כבר גבוהות יותר", אומר קפלן. "במאגרים החדשים, כמו זה שהתגלה מול חופי ברזיל, עלויות ההפקה מגיעות ל-70-80 דולר לחבית. מהחולות בקנדה ניתן להפיק נפט רב, אך העלויות קרובות ל-100 דולר לחבית".

סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה שהביקוש לאנרגיה יצמח ב-40% ב-20 השנה הקרובות. סין והודו יכפילו את צריכת האנרגיה שלהן עד 2030. מספר המכוניות על הכבישים יגדל ב-50% עד 2030 וב-80% עד 2050. הפעילות האווירית תגדל פי ארבעה.

"בטווח הרחוק המחיר עדיין עשוי לטפס", אומר קפלן. "אני לא רואה פתרונות חלופיים. בצד הביקוש רואים עוד ועוד מכוניות על הכבישים, ואילו בצד ההיצע עלויות ההפקה רק גדלות".

מי מרוויח ומי מפסיד ממחירי הנפט הגבוהים

במריל לינץ' בדקו עשר תקופות שבהן התרחשו זינוקים חדים במחיר הנפט מאז 1973. זינוק חד הוגדר כעלייה שנתית ממוצעת של לפחות 30%. המגזר שהניב את התשואות הגרועות ביותר באותן תקופות הוא מגזר המכוניות (-14%). המשקיעים סברו שצרכנים יעדיפו להשתמש יותר בתחבורה ציבורית.

נפגעים נוספים היו מגזרי הקמעונות, שכן מחירי נפט גבוהים פוגעים בהכנסה הפנויה. פגיעה נרשמה בענף הביגוד והאופנה (9%-), במוצרי נסיעות ופנאי (6%-), במוצרים לבית (6%-) ובבנקאות (5%-).

המדינות הפגיעות ביותר למחירי נפט גבוהים הן יבואניות נפט גדולות, בעיקר בשווקים המתעוררים - בהן סין, הודו, דרום קוריאה ואינדונזיה.

המרוויחות הגדולות הן כמובן מפיקות הנפט הגדולות בעולם: רוסיה ונסיכויות הנפט במפרץ הפרסי. לפי מריל לינץ', ארה"ב דווקא פחות פגיעה, מכיוון שעלות האנרגיה אצלה הצטמצמה בעשורים האחרונים.

-

אופ"ק

ארגון המדינות יצואניות הנפט - בהן ונצואלה, סעודיה ואיראן - שמשתמשות בכוחן כספקיות של כ-40% מתצרוכת הנפט העולמית. הארגון מנסה לווסת את ההיצע כדי לספק לחברותיו רווחים מקסימליים

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#