איך השתנו בתוך חצי שנה פני שוק האג"ח - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך השתנו בתוך חצי שנה פני שוק האג"ח

תגובות

>> השינוי בטעמי המשקיעים בששת החודשים האחרונים יחד עם העלאת הריבית האחרונה בסוף מארס, יצרו סיטואציה חדשה בשוק האג"ח. החדשות הטובות הן שמי שירכיב כיום תיק אג"ח עם מרכיב ממשלתי (60%), מרכיב קונצרני (30%) ומרכיב נזילות מסוים (10%), יכול לקבל בשנה הקרובה תשואה גבוהה הרבה יותר מכפי שהיה יכול לקבל מתיק כזה לפני ארבעה חודשים.

התאוששות הכלכלה העולמית, נתוני הצמיחה החזקים במשק המקומי, המשך העלייה במחירי הנדל"ן ובאינפלציה ורמת התשואות הממשלתיות הנמוכות גרמו בחודשים החולפים לשינוי מהותי בהעדפות ההשקעה של הציבור, כפי שניתן למדוד מפעילות תעשיית קרנות הנאמנות. מנתוני רשות ניירות ערך עולה כי מתחילת 2011 פדה הציבור השקעות באג"ח ממשלתיות בהיקף 3.2 מיליארד שקל, ומנגד נהר בהמוניו לקטגוריה המכונה "אג"ח כלליות אחרות" (קטגוריה עם משקל מהותי של אג"ח קונצרניות) שבה גייסה התעשייה כמעט 5 מיליארד שקל.

זו לא היתה מגמה מקומית בלבד. בכל העולם יצאו משקיעים מאג"ח ממשלתיות ופנו לאפיקים מסוכנים יותר (אג"ח קונצרניות בדירוגים נמוכים) או לכאלה הנחשבים מסוכנים פחות (אג"ח קצרות). העלייה ברמת הסיכון היא במידה רבה פועל יוצא של רמת התשואות לפדיון הנמוכה באפיק הממשלתי בתחילת 2011. השנה הנוכחית נפתחה ברמת תשואות פנימיות נמוכה מקודמתה, ומשקיעים שחיפשו לחזור על התשואות של 2010 (6%-10% בתיקים סולידיים יחסית), נאלצו לעלות ברמת הסיכון - בין אם במודע ובין שלא במודע.

הציבור החליט להעלות את הסיכון ואת היכולת לקבל תשואה עתידית גבוהה יותר בעיקר באמצעות השקעה באג"ח קונצרניות ולא באמצעות השקעה במניות. המעבר הדרמטי הזה החל לייצר עיוותים בשוק. נוצר מצב שלאורך רוב הרבעון הראשון של השנה האפיק הקונצרני לא הפסיק לעלות, ולצדו שוק המניות קירטע ושוק האג"ח הממשלתיות נפגע. העלאת הריבית של נגיד בנק ישראל החלה לתקן את העיוותים, וכיום כמעט כל האפיקים האג"חיים מופסדים.

האפיק השקלי הממשלתי הבינוני ירד השנה ב-1.6%, בעוד הצמוד הממשלתי במח"מ זה ירד ב-1.2%. באפיקים הארוכים יותר הירידות היו חדות יותר, 4.5%.

ומה קרה באפיקים שאליהם נהר הכסף? קטגוריית האג"ח הממשלתיות הצמודות הקצרות עלתה ב-1.3% וקטגוריית האג"ח הקונצרניות הצמודות הכלליות, הכוללת גם אג"ח בדירוגים נמוכים שאינן מהתל בונדים, עלתה ב-1.7% מתחילת השנה. בקטגוריית High Yield היו עליות חדות יותר של 4%-6%.

במידה רבה נראה כי העלאת הריבית האחרונה בסוף מארס טרפה את הקלפים בשוק. ציפיות האינפלציה ירדו (אם כי מאז שבו לעלות במתינות), האג"ח הצמודות הבינוניות ירד, התל בונדים ירדו, תשואות האג"ח השקליות הממשלתיות עלו בציפייה לעליית ריבית אגרסיבית והאג"ח בריבית משתנה תיפקדו לא רע.

אחרי השינויים האלה, נראה כי עכשיו המשקיעים יחשבו פעמיים לפני המשך העברת הכספים בין האפיקים. קשה לראות היום מצב של נתק בין האפיק הממשלתי לקונצרני מכיוון שהתשואות האבסולוטיות של הממשלתי נהפכו למעניינות. כשניתן לרכוש אג"ח ממשלתיות שקליות במח"מ של כמעט שנתיים בתשואה של 4% (ממשלתיות שקליות 313), כבר לא ניתן לומר שזו השקעה לא מעניינת. כך גם לגבי אג"ח ממשלתיות שקליות לפדיון בעוד קצת פחות מארבע שנים הנסחרות בתשואה של 4.6% (ממשלתיות שקליות 115). אחרי המימוש של השבועיים האחרונים, התשואה הגלומה בתל בונד 20, לדוגמה, קרובה ל-3% ריאלית וכאן מדובר במח"מ ממוצע של כמעט חמש שנים.

כמובן שנשארת האפשרות של מעבר לאג"ח בדירוגים נמוכים יותר. במקרים רבים זו השקעה מעניינת ולהערכתנו מומלץ מאוד להגדיל חשיפה גם לאג"ח בדירוגי A ומעלה, במיוחד במח"מ קצר, אך מילת המפתח כאן היא "תיבול". האג"ח האלה מגוונות את תיק ההשקעות ומעלות את התשואה הפנימית שלו, אך הן לא יוכלו לשמש כעוגן של התיק.

-

הכותבים הם מנהלי קרנות בהראל פיא. אין לראות במאמר שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#