אין מקום לעוד בורסה בישראל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אין מקום לעוד בורסה בישראל

לאחרונה הוצע לשרי האוצר והמשפטים להקים בורסה חדשה וייעודית עבור עסקים קטנים יחסית, בעלי שווי של עד 300 מיליון שקל ■ למרות שעל פניו זה נשמע אטקרטיבי, הנפקה היא לא הדרך הטובה ביותר עבור העסקים הללו, ויש אלטרנטיבות יותר נכונות

3תגובות
הבורסה בת"א
מוטי מילרוד

תחרותיות במשק הישראלי נשענת על יכולתם של יזמים להקים פירמה חדשה שתתחרה עם השחקנים הקיימים. לשם כך, יזם נדרש לארגן ולגייס משאבים כדי להקים פירמה, ובראשם מימון. ואולם קשה להשיג מימון עבור עסק חדש. כפי שקיימת תחרות בשוק המוצרים והשירותים - שהיזם שוחר למנף לטובתו - כך קיימת תחרות בשוק המימון, שכן הרבה יזמים מעוניינים לקבל מימון עבור רעיונות חדשים.

לקושי להשיג מימון לעסק חדש יש סיבות מהותיות: הסיכון גבוה והעובדה שאין נתוני עבר לבחון. בנוסף, ייתכן גם קושי מוסדי: קיימים משקיעים מעוניינים, אך חסרה מסגרת מארגנת מתאימה לשדך בין משקיע ליזם.

לאור קשיי המימון, הוצע באחרונה לשרי האוצר והמשפטים להקים בורסה חדשה וייעודית עבור עסקים קטנים יחסית, בעלי שווי של עד 300 מיליון שקל. ההצעה הזאת מבוססת על הנחה כפולה: הקושי של עסקים חדשים להשיג מימון הוא במידה ניכרת בעיה מוסדית, ומוסד של בורסה חדשה מסוגל לתקן ליקוי מוסדי זה. שתי ההנחות כנראה מוטעות.

אמנם לרוב לא ניתן לגייס מאות מיליוני שקלים ממכרים ומשפחה, ובארץ מימון בנקאי גם כן אינו מצוי בממדים אלה, אבל זה לא אומר שנדרשת הנפקה בבורסה. היום מסלולים לגיוס הון פרטי לחברות גדולות עובדים טוב מאי פעם. יש מגמה עולמית של כיווץ חד במספר החברות שמחפשות רישום בבורסה; מאות חברות ענק משכו את ידיהן מן הבורסה בוול סטריט ובחרו בבעלות פרטית סגורה, וחברות ענק דוגמת AirBNB נשארות פרטיות ואינן ממהרות כמו פעם להנפיק מניות. מספר החברות הנסחרות בבורסת ניו יורק היום הוא רק כמחצית המספר שנסחרו לפני 20 שנה. התשואות בשוק ההון היום הן בשפל, והמשקיעים רודפים אחר כל אפיק מימון שייראה מבטיח.

לגבי המרכיב השני: מודל של בורסה מתאים לפירמה ציבורית שמעוררת עניין ציבורי מתמיד והערכות משתנות ומגוונות כלפי הערך שלה, כך שקיימות עסקות רבות וממילא נזילות רבה. המשקיע מובטח שבכל רגע נתון הוא יכול לצאת מן המניה ולקבל תמורה הולמת ממשקיע אחר. לחברות קטנות קשה לשמר רמת עניין כזאת. יש ירידה חדה בעניין הציבורי בחברות שנמצאות כבר בבורסת תל אביב; מחזורי המסחר נמוכים בהרבה ממה שהיו לפני עשור ובכל יום נתון יש עשרות מניות שלא מתקיים בהן מסחר. בעיות אלה הן מובנות, לא מוסדיות, והקמה של בורסה נוספת לא תפתור אותן.

הבורסה המוצעת תעמוד גם בסיכון גבוה למניפולציות של מניות וסוגים נוספים של רמאות. בורסה מוגנת יותר ממניפולציות ככל שהמסחר בה פעיל יותר והרגולציה בה הדוקה יותר. אך לצד הסחירות הדלה הצפויה בבורסה הייעודית, מוצע גם דווקא להקל מאוד ברגולציה שלה לעומת הבורסה הקיימת, לצד פנייה מוצהרת למשקיעים פחות מנוסים, מה שההצעה מכנה "הגדלת חשיפת הציבור בישראל למגזרי השקעה נוספים".

דווקא בתקופה של מגמה עולמית של ירידה מתמשכת באטרקטיביות המימון הבורסאי לחברות קטנות יחסית ואפילו לחברות ענק, וקריסה של מחזורי המסחר בבורסה המפותחת הקיימת, עולה ההצעה התמוהה להקים בורסת שעשועים. אם היא תהיה בכלל בת קיימא, היא עלולה לשמש כר פורה למניפולציות. עדיף להתמקד בהסרת חסמים לעשיית עסקים ובהפחתת הביורוקרטיה.

הכותב ראש המחלקה הכלכלית בפורום קהלת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#