"לפרסם את התשואות של קרנות ההשקעה הפרטיות"

כ-3% מהחיסכון הפנסיוני מושקעים בקרנות השקעה פרטיות ■ הבעיה: התשואה אינה שקופה לעמיתים ■ משה קאשי, הסדנא לידע ציבורי: "הממונה על הביטוח התירה לגבות 0.25% דמי ניהול חיצוניים, אבל זה לא לווה בדרישה לשקיפות"

אסא ששון
דורית סלינגר
דורית סלינגרצילום: אייל טואג
אסא ששון

במסגרת ההשקעות המבוצעות בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה, כ-2.8% מהיקף הנכסים באפיקי החיסכון של הציבור לטווח הבינוני-ארוך מושקעים בקרנות השקעה פרטיות. מכיוון שבכל שנה החיסכון הפנסיוני גדל ב-20 מיליארד שקל נטו, המשמעות היא כי לקרנות ההשקעה הפרטיות מוזרמים בכל שנה כ-560 מיליון שקל.

קרנות השקעה פרטיות מאוגדות לרוב כשותפויות מוגבלות, כשהשותף הפעיל בהן הוא מנהל ההשקעות של הקרן, בעוד המשקיעים הם שותפים מוגבלים המשלמים את דמי הניהול לשותף הפעיל בתמורה לחלקם היחסי בתשואת הקרן.

המוסדיים הצליחו לשכנע את המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, ואת חברי הכנסת כי דמי הניהול שגובות קרנות ההשקעה הפרטיות (לרוב דמי ניהול של כ 2% ועוד 20% דמי הצלחה) יושתו על ציבור החוסכים מעבר לדמי הניהול השוטפים שהם משלמים - כלומר כפל דמי ניהול.בנוסף הוחלט על תקרה לגביית דמי ניהול שעומדת על 0.25% מהנכסים של כל גוף. תקרה אגב שלא מונעת מהקרנות לגבות את דמי הניהול הגבוהים שלהם.

במכתב ששלח לסלינגר האנליסט משה קאשי מהסדנא לידע ציבורי, הפועלת לקידום שקיפות ומעורבות אזרחית, נכתב :"התרת גביית דמי הניהול החיצוניים (בשיעור של עד 0.25% מנכסי קופת הגמל) על ידי הממונה על שוק ההון לא לוותה בדרישות השקיפות המתבקשות. שקיפות שתכליתה לבחון האם גביית דמי הניהול החיצוניים אכן משיאים את תשואת החוסכים באופן שמצדיק את גבייתם על פני השקעות חלופיות המתבצעות ישירות על ידי מערך ניהול ההשקעות של הגוף המוסדי".

קאשי מוסיף כי "בכל הנוגע לקרנות השקעה פרטיות, הגופים המוסדיים מפרסמים את התשואות המושגות על ידן ברמת אפיק (בסל אחד כולל) בדו"ח מרכיבי תשואה המפורסם מדי חודש. זאת, על אף שלעתים אפיק קרנות ההשקעה עשוי לכלול עשרות רבות של קרנות. מטבע הדברים, הצגת התשואות ברמת אפיק אינה מאפשרת ניתוח מעמיק של ביצועי הקרנות, מעקב אחר קרנות ספציפיות ובחינת ההצדקה לביצוע ההשקעה".

קאשי מסביר כי על אף שהגוף המוסדי הוא מנהל הכספים, בעלי הכסף הם העמיתים והם זכאים לקבל דין וחשבון מפורט על אופן ההשקעה והתשואה שהושגה בכל אפיק באופן ברור ושקוף.

"מבנה זה יוצר מצב קלאסי של בעיית הנציג (Agency Problem) שבו הגוף המוסדי מייצג את העמיתים, ואולם בינו לבין העמיתים מתקיימת א-סימטריות במידע וניגוד אינטרסים (הנובע, מטבע הדברים, מהחצנת פעילות ההשקעות של הגוף המוסדי על גופים חיצוניים תוך השתת דמי הניהול על העמיתים, בנוסף לדמי הניהול הנגבים על ידו)", מציין קאשי.

קאשי מסכם וכותב: "התרת גביית דמי ניהול חיצוניים מהחוסכים, בנוסף על דמי הניהול שסוכמו בינם לבין הגוף המוסדי, יוצרת מערך זכויות ייחודי, שבמהותו מקנה לחוסכים זכות קניינית וחוזית להיות חשופים למידע המדווח לכל יתר השותפים בקרן, או לכל הפחות לתשואות. בנוסף, התרת גביית דמי ניהול כפולים כאמור יוצרת ניגוד אינטרסים מובנה בין הגוף המוסדי לבין החוסכים, מה שמחייב את הרגולטור להרחיב את דרישות הגילוי והדיווח ככל האפשר. זאת, על מנת לצמצם את חוסר הסימטריות במצב בו קבלת ההחלטות מצויה בידי הגוף המוסדי ואילו מי שנושאים בעלויות ובסיכון, אם בדמי הניהול הכפולים ואם בתשואות, הם החוסכים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ