השקל שוב מתחזק? עוד סיבה להשקיע בחו"ל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השקל שוב מתחזק? עוד סיבה להשקיע בחו"ל

התחזקותו המרשימה של השקל מול מטבעות רבים בעולם פגעה בשנים האחרונות בתיקי ההשקעות של ישראלים בחו"ל; למרות זאת, הפנייה של חלק משמעותי מתיקי ההשקעות המקומיים לחו"ל היא עדיין צעד נכון ומתבקש - ויש לכך כמה סיבות טובות

5תגובות

>> בכל פעם שאנחנו כותבים כאן על כך שכדאי למשקיעים ישראלים לפזר את השקעותיהם גם לחו"ל, אנחנו מקבלים תגובות צוננות מאנשים שנכוו ממהלך שכזה בשנים האחרונות. "למה אתם לא כותבים יותר על הסיכון של שער המטבע", הם קובלים.

יש צדק בדבריהם. סיכון מטבעי הוא פרמטר חשוב בהשקעה במדינות זרות, והוא מייצג פוטנציאל להפסד או רווח בלי קשר לשאלה מה יקרה להשקעה עצמה.

בלומברג

בשנים האחרונות, עם התמורות הכלכליות המהירות, נראה שגם התנודתיות בשערי המטבעות בעולם עלתה מדרגה. משקיעי העולם אינם כבולים בגבולות. הם מסיטים כמויות גדולות של הון ממדינה אחת לאחרת וגורמים לתנודות חדות בשעריהם של מטבעות רבים.

זה אינו רק סיפור של השקל והדולר. לכל צמד מטבעות בעולם יש מערכת יחסים מורכבת, והשינויים ביחסים אלה יכולים להיות דרמטיים ולהשפיע על מצבן של הכלכלות שקשורות למטבעות האלה.

בתחילת פברואר, עם פרוץ המהומות במדינות ערב, נסחר השקל ברמה של 3.70 שקלים לדולר. בסוף השבוע שעבר הוא כבר נסחר ב-3.45 שקלים לדולר. עבור אדם שחלק ניכר מתיק ההשקעות שלו נקוב בדולרים, ירידה של 7% בשער המטבע משקפת הפסד משמעותי.

TheMarker

בטווח של חמש שנים התמונה נראית כואבת עוד יותר. מאז אפריל 2006 נחלש הדולר מול השקל ב-24%. מדד דאו ג'ונס אמנם נמצא ברמה שגבוהה בכ-10% מהרמה שבה היה לפני חמש שנים, אך זוהי עלייה שעדיין לא מפצה על ההפסד המטבעי. האכזבה שחשים משקיעים ישראלים שהפנו כספים לשוק המניות האמריקאי מובנת בהחלט.

למרות הסיכון המטבעי, אנחנו עדיין חושבים שהשקעה של ישראלים בחו"ל היא מהלך נכון, שבראייה כוללת מקטין את הסיכון בתיק ההשקעות. זה נכון גם לגופים המוסדיים שמנהלים את כספנו באפיקים לטווח ארוך, וגם למי שמנהל את תיק ההשקעות הפרטי שלו בעצמו.

מדוע אנחנו חושבים כך? הנה כמה סיבות שכדאי לקחת בחשבון כשדנים בפיזור השקעות לחו"ל.

1. מבחן הטווח הארוך.

מטבעות יכולים לעלות ולרדת בחדות בטווחי זמן קצרים. לכן חשוב שההשקעה בחו"ל תאפיין רק את החלק של התיק שמיועד לטווחי זמן ארוכים. הכוונה היא בעיקר לכספים שמיועדים להשקעה במניות או לאג"ח לטווח ארוך. איש אינו יכול לדעת כמובן מה יקרה לשערי המטבע בתקופות כאלה, אבל ההנחה היא שלרוב שוקי המניות והאג"ח יצליחו לפחות לפצות בתשואותיהם על תנודה מטבעית שלילית.

TheMarker

בדוגמה שהזכרנו קודם הראינו אמנם שמדד דאו ג'ונס לא הצליח להשיג את הנפילה של שער הדולר בחמש השנים האחרונות, אבל מדובר בחמש שנים נדירות, שבהן נרשם משבר עצום ממדים בארה"ב. בנוסף, החישוב אינו כולל תשואת דיווידנד שנתית של כ-2% שמניב מדד דאו ג'ונס.

כשמוסיפים את הדיווידנדים, ההשקעה בדאו ג'ונס מתאפסת על פני חמש שנים. השקעה שמניבה 0% בחמש שנים אינה משמחת, אבל בהתחשב במשבר הענק שהיה בדרך מדובר באסון נסבל.

שוק המניות הישראלי אכן הניב באותו הזמן תשואות הרבה יותר טובות. אבל זהו הרעיון של פיזור השקעות - בחלק מהמקרים מרוויחים ובחלקם מפסידים. מה שקובע הוא הממוצע. כבר ראינו לא מעט שנים בעבר שבהן שוק המניות האמריקאי הניב תשואות טובות בהרבה מאלה שהניב השוק הישראלי, ושבמקביל התחזק בהן הדולר מול השקל. בהסתכלות קדימה איש לא יכול לדעת אילו שווקים יניבו תשואות גבוהות יותר ואילו מטבעות יפגרו מאחור. מי שמבקש ללמוד מההיסטוריה צריך להסתכל קצת יותר מחמש שנים לאחור כדי לקבל החלטות השקעה לעתיד.

2. חו"ל זה לא רק ארה"ב והדולר.

ההתמקדות של התקשורת הישראלית בשער הדולר עלולה לבלבל מעט. לדולר משקל גבוה במשק הישראלי, והאפקט הפסיכולוגי מושפע גם מההיסטוריה של הצמדת מחירים למטבע האמריקאי. אלא שבכל הקשור ליחסי הסחר של ישראל עם העולם והזדמנויות ההשקעה שפתוחות בפני המשקיעים הישראלים, הדולר אינו המטבע היחיד. כשמדברים על השקעה מפוזרת בחו"ל מדברים על מגוון מדינות ומטבעות - יורו, ליש"ט, פרנק שווייצרי, ין ומטבעות של מדינות מתעוררות.

עוצמת השקל הישראלי בולטת גם מול מטבעות אחרים, אך הפערים אינם דומים. במבט של חמש שנים השקל התחזק מול היורו ב-12% - מחצית מהתחזקותו מול הדולר. מול הליש"ט הקורסת הוא התחזק ב-30%. עם זאת, מול הין היפאני והדולר האוסטרלי הוא דווקא נחלש. מול הריאל הברזילאי השקל שמר על כוחו, ומי שהשקיע במדד בווספה הברזילאי השיג תשואה של כ-70% בחמש שנים לעומת כ-50% בשוק המניות הישראלי.

השקעה במגוון מטבעות ומדינות אמורה להקטין את התנודות הנובעות מהשקעה בנכסים הנקובים במטבע בודד. בכך היא מפחיתה את הסיכון הכולל בתיק.

3. מרחב ההזדמנויות גדל.

מי שמשקיע את כל הונו בישראל מצמצם מאוד את מרחב האפשרויות שלו. ישראל היא משק קטן, וענפים רבים שקיימים בעולם כלל לא קיימים בבורסה הישראלית. כך למשל, בישראל ישנה רק יצרנית אחת מובהקת של סחורות - יצרנית האשלג כיל. בעולם הגדול האפשרויות רבות ומגוונות יותר. ישנן חברות נפט, חברות לכריית מתכות, חברות לגידול מוצרים חקלאיים ומגוון עצום של חברות המספקות שירותים לתעשיית הסחורות. דוגמאות אחרות לחברות שניתן למצוא בעיקר בחו"ל הן יצרני המכוניות, חברות שינוע וספנות או קרנות השקעה בנדל"ן.

גם שוק האג"ח העולמי פתוח ורחב בהרבה. בישראל רק חברת חשמל אחת, בעוד בעולם יש חברות רבות. בישראל מרבית סדרות האג"ח בשוק הונפקו על ידי בנקים, חברות אחזקה וחברות נדל"ן. בעולם ניתן למצוא אג"ח במגוון גדול בהרבה, על הרבה ענפים ותעשיות, בדירוג גבוה, בינוני ונמוך. המבחר הגדול מקשה אמנם על החלטות ההשקעה, אך ניתן לפתור זאת באמצעות קרנות סל על מדדי אג"ח. פעולה כזו מפשטת את תהליך הבחירה ומוזילה את החזקת הנכסים.

4. חשיפה לחברות רב לאומיות.

יציאה לחו"ל מאפשרת גם חשיפה לחברות שעסקיהן פרושים על כל העולם. הפיזור הבינלאומי שלהן מקטין את הסיכון הכולל של פעילותן ומאפשר למשקיע להיחשף לצמיחה בשווקים מתעוררים באמצעות חברות מערביות. בעולם מתחזקת התפישה שגורסת שהשקעה בחברות רב לאומיות עשויות להיות פחות מסוכנות מהשקעה במדינות. "אני לא בטוח שמניה של קוקה קולה יותר מסוכנת מאג"ח ל-30 שנה של ממשלת ארה"ב", אמר לנו פעם מנהל השקעות בישראל. קוקה קולה, הסביר המנהל, מוכרת מוצר שאוהבים בכל העולם. נראה שהיא תוכל להמשיך למכור אותו גם ב-100 השנים הבאות. אם תהיה אינפלציה בעולם, החברה תעלה את המחיר ותשמור על רווחיה.

שוויה של אג"ח של ממשלת ארה"ב, לעומת זאת, עלול להישחק בעקבות אינפלציה בארה"ב או ירידה של הדולר. בישראל, למעט טבע, אין כמעט אפשרות להשקיע בחברות רב לאומיות. החברות הישראליות פשוט קטנות מדי ומרוכזות בשווקים מצומצמים. מי שרוצה להיחשף להזדמנויות של כלכלת העולם חייב לחפש אותן בחו"ל.

5. ישראל היא שכונה מסוכנת והעתיד לא ודאי.

רוב המשקיעים בעולם עדיין מייחסים לישראל סיכון. מדי פעם אנו מקבלים תזכורת לכך דרך פיגוע, מתקפת טילים או זעזוע שמרעיד את המערכת הפוליטית.

למרות ההצלחה הכלכלית של השנים האחרונות, רבים מהחוליים שמהם סבלה כלכלת ישראל בעבר הלא רחוק יכולים לחזור ולתקוף אותה. איש לא יכול לדעת איך תיראה כלכלת ישראל בעשור הקרוב. היא יכולה להצליח מאוד ולהשיג את כלכלות המערב והשווקים המתפתחים, או לספוג מהלומות לא צפויות ולדשדש מאחור. בשני העשורים האחרונים היו לנו מספיק משברים פנימיים כאלה כדי להבין שהשגשוג הכלכלי הנוכחי אינו מובן מאליו.

6. המחירים בחו"ל נוחים.

אם לפני חמש שנים היה נכון להשקיע בחו"ל, כיום זה עוד יותר נכון. אחרי שהשקל התחזק ב-24% מול הדולר, מהו הסיכוי שיעשה זאת שוב בחמש השנים הבאות?

האם הסיכוי ששוקי המניות במערב שוב ייקלעו למצוקה בעקבות פקיעת בועת נדל"ן חדשה גבוה או נמוך משהיה לפני חמש שנים? כשבוחנים את רמות המחירים בשוקי המניות, במיוחד במערב, רואים שבסך הכל הם נמצאים בגבולות הסביר. לפחות במבט שטחי הם לא נראים יותר יקרים מהשוק הישראלי. עולם ההשקעות אינו ודאי, ובכל השקעה יש סיכון. היתרון הוא שכיום ניתן לפזר חלק מהסיכון הזה באמצעות רכישת נכסים פיננסיים בחו"ל. בזכות השקל החזק פעולת הפיזור הזו זולה בהרבה מכפי שהיתה בעבר.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#