רוחות עזות נגד רווחי החברות - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוחות עזות נגד רווחי החברות

3תגובות

>> ישנן תקופות שבהן פעילי שוק ההון והמשקיעים נהפכים לפרשנים ומומחים לגבי עניינים שאינם קשורים במישרין לרווחי החברות, לתמחור מניות או לכלכלה. באחרונה התרחשו כמה אירועים או תהליכים כאלה.

האירועים ביפאן, למשל, שהחלו ברעידת אדמה ובגל צונאמי והמשיכו בדליפה רדיואקטיבית, הפכו אותנו, אנשי שוק ההון (לפחות לפרק זמן מסוים), לגיאו-פיסיקאים ולמהנדסי כורים גרעיניים. במקביל, הזעזועים הפוליטיים והחברתיים בארצות ערב הפכו אותנו, לפחות בעיני עצמנו, למזרחנים מדופלמים ולקוראי מחשבותיו של "הרחוב הערבי".

הדיונים בעניינים כאלה הם כמובן מרתקים ומרחיבי דעת. אני האחרון שיטען נגד השקעה בהרחבת ידע, בעיקר כשהאלטרנטיבה היא לא פעם צפייה בתוכניות ריאליטי המאיצות את התהליך של הרס תאי המוח. אלא שמבחינת שיפור תהליכי קבלת ההחלטות בתחום ההשקעות, לעיסוק בדרמות הגרעיניות והפוליטיות יש במקרה הטוב תרומה אפסית - ובמקרה הגרוע השפעה שלילית.

TheMarker

לקחנו על עצמנו במקרה הזה שתי משימות חסרות סיכוי. אין לנו שום אפשרות להעריך כיצד יתפתחו העניינים ומה יילד יום, ואין לנו מושג כיצד יגיבו השווקים להתפתחויות האלה, שכן גם הם ידועים לשמצה כבעלי יכולת תעתוע לא קטנה, ולא פעם מגיבים באופן הפוך מכפי שהיינו מצפים.

השפעותיהן של דרמות כמו אלה שהוזכרו כאן נוטות ברוב המקרים להיות קצרות טווח. המשקיעים הישראלים מכירים זאת היטב. אחת לתקופה יש לנו דרמה משלנו, שנרגעת בסופו של דבר.

במקביל לאירועים הדרמטיים מתרחשים תהליכים כלכליים פשוטים, שאינם מושכים את תשומת הלב של המשקיעים כל עוד אינם צפים אל פני השטח - ואולם שכזה קורה, במקרים רבים כבר מאוחר מדי לגבש אסטרטגיה מתאימה.

לעומת אירועים חיצוניים, דרמטיים ככל שיהיו, שהשפעתם ארוכת הטווח היא בדרך כלל קטנה, דווקא לתהליכים כלכליים שקטים לכאורה יכולה להיות השפעה משמעותית רבה יותר וארוכת טווח על תיק ההשקעות שלנו.

וול סטריט תמיד אופטימית

שאלה שצריכה להטריד כיום את המשקיעים במניות יותר מכל שאלה גיאו-פוליטית או רדיואקטיבית כזו או אחרת היא אם רווחי החברות ימשיכו לצמוח בשנים הבאות (כפי שחוזים רוב האנליסטים בוול סטריט, וכפי שמשתקף גם ממחירי המניות) - או לפחות ישמרו על רמתם הנוכחית - או שמא תהיה הפתעה לרעה בחזית הזאת.

בשנתיים האחרונות, מאז השפל של סוף 2008 ומחצית 2009, ראינו התאוששות חזקה ברווחי החברות, לאחר הנפילה החזקה ברווחיות בימי המשבר. המשקיעים והאנליסטים עושים כיום את מה שהם כמעט תמיד עושים בתחזיותיהם לעתיד: הם ממשיכים את קו המגמה.

לתחזיות הרווח של וול סטריט יש מאפיין חשוב שכדאי להכיר - הן אינן מצביעות על שינויי מגמה. אני לא זוכר מקרה אחד שבו חזאי וול סטריט ופרשניה או מנהלי המגזר העסקי העזו לטעון שהם צופים שינוי לרעה בעסקיהם בתוך שנה או שנתיים. הם תמיד ידעו זאת רק בדיעבד. הציפיות שאותן הם פיזרו היו תמיד אופטימיות.

אלא שכמה גורמים חברו יחדיו באחרונה, והם מאיימים על רווחיהן העתידיים של החברות. התעלמות מהם היא טעות.

הביקושים בסכנה

נתחיל בצד הביקושים. בסופו של דבר, רוב המוצרים או השירותים שהחברות מספקות מגיעים לצרכן הסופי. כוח הקנייה של הצרכן הזה - אמריקאי, אירופאי, סיני או ישראלי - נשחק כיום נוכח העלייה המהירה במחירי המזון והאנרגיה, שהם שני מרכיבים חיוניים בסל הצריכה שלו. זהו מעין מס המוטל על הצרכן העולמי, המקטין את ההכנסה הפנויה שלו. במוקדם או במאוחר המס הזה יפגע בביקוש למוצרים ולשירותים חיוניים פחות ממזון ואנרגיה.

בנוסף לביקוש מצדם של צרכנים פרטיים, יש גוף נוסף שהוא קניין רציני של שירותים ומוצרים: הסקטור הציבורי על שלל רבדיו. גם כאן, בחלק גדול ממדינות העולם, בעיקר במערב, זרועות השלטון השונות נמצאות בגירעונות גדולים - בין אם מדובר בפנטגון, שייאלץ לקנות פחות מטוסי קרב, או במחלקת החינוך של עירייה קטנה שתקצץ בתקציב לחידוש הריהוט בבתי הספר.

גם עלויות הייצור ואספקת השירותים, מדלק לשינוע ועד מחיר חומרי הגלם, עלו בחדות בשנתיים שחלפו. בסביבה של ירידה בביקושים קשה לחברות לגלגל את העלייה הזאת בתשומות לצרכן, ולכן רווחי החברות עלולים להישחק בין ירידה בביקוש מצד אחד לעלייה בתשומות מצד שני.

תשומה משמעותית נוספת, שעד היום דווקא נשחקה וסייעה לשיפור ברווחים, היא השכר. בחלק גדול ממדינות העולם השכר הריאלי נשחק בשנים האחרונות, מה שמעורר חוסר נוחות ותסיסה לא מבוטלת בקרב העובדים, שרמת חייהם יורדת והולכת.

לתהליכים כאלה יש לא פעם נטייה להפוך כיוון, והלחצים הנבנים להעלאת שכר יכולים בחלק מהמקרים להביא לעלייה בצד ההוצאות של חברות. יש גבול למידה שבה ניתן לשחוק את השכר מבלי ליצור אי-שקט בתחום יחסי העבודה.

פחות רזרבות חשבונאיות

סעיף אחר שעלול להביא לירידה ברווחים נוטה להפתיע בכל פעם מחדש. הוא אינו כלכלי במהותו אלא חשבונאי - אבל לא פעם השפעתו גדולה מאוד. ניתן לכנות אותו "תום ההתייעלות החשבונאית".

בתקופות משבר, כשהכלכלה נמצאת במצב רע ושוק המניות צונח, כפי שקרה ב-2008-2009, חברות נוטות לנקות את המאזנים שלהן מכל מיני רעות חולות שהצטברו בהם בשנות הגאות. הרעיון פשוט: אם הרווחיות נפלה ומצב המניה גרוע, אפשר לנצל את ההזדמנות ולבצע ניקוי אורוות - למחוק רכוש קבוע, להפחית מלאים, לרשום הפרשות גדולות לירידת ערך של השקעות, לבנות עתודות גדולות לפרישת עובדים ולמחוק הוצאות מו"פ. הרבה מאוד חברות עשו זאת בתקופת ההמשבר.

התוצאה היא בסיס הוצאות נמוך יותר שעמו מגיעים לשנות השפע. יש פחות הוצאות פחת, הרווח הגולמי גבוה יותר, ניתן לרשום פחות הוצאות לפיצויי פרישה, ופתאום נוצרים רווחי הון מנכס שכבר מחקנו וערכו חזר ועלה.

אלא שהתהליך הזה מוצה. לחברות יש כיום פחות "רזרבות" חשבונאיות שבהן ניתן להשתמש.

כל התהליכים האלה מובילים למסקנה שצמיחת רווחי החברות בעולם ניצבת כיום מול כמה רוחות נגדיות. צריך להביא זאת בחשבון בתמחור המניות ובבחירתן. במקרים שבהם מתומחרת המניה לצמיחה מהירה ברווחים - כלומר היא נסחרת ביחסי תמחור גבוהים - ראוי לשאול עד כמה הרוחות הנגדיות האלה עלולות לפגוע ברווחיות, ולהפתיע אותנו ואת השוק לרעה.

-

הכותב הוא מנכ"ל פסגות קומפס השקעות ומנהל מחקר חו"ל בפסגות

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#