הסדר פשרה בתביעה נגד חברת יצוא - הוצאות ההנהלה והכלליות ירדו ב-32%

התביעה נגד יצוא והבקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית הוגשה בינואר 2017 על ידי בעל מניות המחזיק ב-2,000 מניות, שטען כי מדובר בחברה ללא פעילות המנהלת מנגנון מסורבל ויקר - ונמנעת מלחלק דיווידנד לבעלי מניותיה

יורם גביזון
כנה וזלמן שובל, בעלי השליטה בחברת יצוא
כנה וזלמן שובל, בעלי השליטה בחברת יצואצילום: תומר אפלבאום
יורם גביזון

התביעה נגד חברת יצוא והבקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית צפויה להסתיים בפשרה. יוסף שם טוב, התובע וחברת יצוא הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה לרות רונן, שופטת המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה נגד יצוא והבקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית הוגשה בינואר 2017 על ידי שם טוב, שמחזיק ב-2,000 מניות של יצוא. הסכם הפשרה הושג בעקבות מגעים שנמשכו מאז יולי 2017, בעקבות המלצת השופטת רות רונן לקיים הידברות ישירה בין הצדדים - כולל גישור.

הסכם הפשרה קובע שהוצאות ההנהלה והכלליות של החברה ירדו ל-4.9 מיליון שקל ב-2019 ול-4.7 מיליון שקל ב-2020 - כלומר ירידה של 32% בהשוואה לרמתן הממוצעת ב-2016-2015. רכיב נוסף בהסדר נוגע למדיניות הדיווידנד, ולפיו החברה תחלק 80%  מהדיווידנד שתקבל מ בנק ירושלים בניכוי הוצאותיה, ולא פחות מ-2 מיליון שקל לשנה, וחברות פרטיות של בעלי השליטה לא יעשו כל שימוש במשרדיה של יצוא. בקשת אישור הסדר הפשרה כוללת בקשה שבית המשפט יקבע את התגמול לשם טוב ואת שכר הטרחה שיקבלו עורכי דינו.  

מנגנון יקר ומנופח לחברה ללא פעילות

בתביעתו טען שם טוב, באמצעות עורכי הדין אוהד רוזן, חגי קלעי ויעקב סאבו ממשרד קלעי, רוזן ושות', כי לחברת יצוא, שבשליטת כנה שובל, אין פעילות להוציא אחזקה פסיבית של 86% במניות של בנק ירושלים, היא מחזיקה במנגנון יקר ומנופח שבא לידי ביטוי בהעסקת 16 עובדים, בהוצאות הנהלה וכלליות של 7 מיליון שקל, וכן במינויים בעייתיים של מקורבי בעלת השליטה בחברה: זלמן שובל - בעלה של בעלת השליטה - מכהן כיו"ר החברה וזוכה לרכב ונהג; וגדעון שובל, בנה, מונה לתפקיד המנכ"ל.

התנהלות בעייתית נוספת, כך על פי התביעה, כוללת שכירת משרדים וחניות מחברות פרטיות שבבעלות כנה שובל, ושימוש לכאורה של חברות פרטיות שבבעלות בעלי השליטה במשאביה של יצוא. עוד נטען כי החברה קיבלה מינואר 2011 ועד לספטמבר 2016 דיווידנדים בסכום של 75 מיליון שקל מבנק ירושלים, אך חילקה לבעלי מניותיה דיווידנד בסכום מצטבר של 7 מיליון שקל בלבד בתקופה זו.  

שם טוב טען שקיימת תשתית ראייתית לכך שביצוא מתקיימת חלוקת משאבים לא הוגנת בין בעלת השליטה לבין יתר בעלי המניות, וביקש מבית המשפט להצהיר ולקבוע שעסקיה של יצוא מתנהלים באופן מקפח. עוד התבקש בית המשפט להוציא צו עשה, שיורה ליצוא לחלק לבעלי מניותיה את מניות בנק ירושלים כדיווידנד בעין, ולחלופין להורות ליצוא לרכוש מבעלי מניותיה את מניותיהם במחיר שישקף את שוויין ההוגן. בנוסף עתר שם טוב למינויו של רואה חשבון חקירתי או מנהל מיוחד מטעם בית המשפט, שיגיש דו"ח בעניין הוצאותיה של יצוא בשנים האחרונות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ