דויטשה בנק: "קנו שקלים: התערבות בנק בישראל בשע"ח היום יקרה יותר" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דויטשה בנק: "קנו שקלים: התערבות בנק בישראל בשע"ח היום יקרה יותר"

כלכלן המטבעות הראשי של הבנק מעריך שהשקל ימשיך להתחזק ב-3-6 החודשים הקרובים; הין יתרומם, המטבע הסיני יהפוך תנודתי יותר, ובאירופה סדרת המשברים תימשך

תגובות

"הכלכלה הישראלית תלך ותצמח בקצב מהיר יותר, ההתערבות של פישר בשוק המט"ח תלך ותרד, ועוד שנה שער הדולר יעמוד על 3.5 שקלים". כך העריך לפני שנה בדיוק בילאל חפיז, ראש חטיבת המחקר ואנליזה במט"ח של דויטשה בנק העולמית, הידוע גם בכינויו "נביא המטבעות".  הדיוק של תחזיותיו הביאו כמה מראשי להתכנס בתל אביב על מנת לשמוע מה חושב נביא המטבעות על שווקי הפורקס בשנה הקרובה.

"שער החליפין של השקל נמצא היום ברמה הנכונה לפי נתוני הבסיס של המשק הישראלי בקונטקסט גלובלי. הוא לא תוצר של ספקולציות. ישנם 4 משתני יסוד שצריכים להיות במוקד ובכולם ישראל מצטיינת: צמיחה, עודף בחשבון השוטף, ריביות גבוהות או במגמת עלייה ויציבות מחירים. אין הרבה מדינות שיכולות להציג נתונים כאלה", אמר חפיז בפתיחת דבריו. "כל הנתונים מסבירים למה השקל התחזק עד היום וימשיך להתחזק ב-3-6 החודשים הקרובים".

בלומברג

"הדבר היחיד שיכול לגרום לשקל להיחלש הוא בנק ישראל עצמו", מוסיף חפיז ומפגין בקיאות מרשימה בהתפתחויות האחרונות בכל הנוגע להתערבות בנק ישראל ברכישת דולרים בשוק. לטענתו, האינפלציה  הפכה להיות הדבר המרכזי שמעסיק כרגע את בנק ישראל. "אחת הדרכים להילחם באינפלציה היא שער חליפין חזק וזו הסיבה שנראה התערבות פחות אגרסיבית של בנק ישראל בחודשים הקרובים. מה גם שאחרי העלאת הריבית האחרונה, המחיר של האגרות שמנפיק הבנק כדי לעקר את רכישות הדולרים עלה ל-3% בשנה".

ובכלל, חפיז ממליץ לשומעים לקנות את המטבעות בהן הבנקים המרכזיים מתערבים. "ההתערבות היא איתות על כך שנתוני המקרו טובים. יפן, סין, ברזיל וישראל, כולן נכשלו בניסיון להחליש את המטבע על ידי התערבות. התערבות כזו לא עובדת כל עוד הבנק בצד השני (הפד) לא מעלה ריבית".

השווקים הגלובליים

הסמינר השנתי של דויטשה בנק נערך השנה בסימן האירועים ביפן ובמזרח התיכון. "אם בתחילת שנה כולם דיברו על  האינפלציה באסיה ועל בעיות החוב בגוש היורו, היום כולם מדברים על רעידת האדמה ביפן ועל המצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון ובצפון אפריקה", אומר חפיז, "בדרך כלל אחרי משברים כלכליים מגיעים גם משברים פוליטיים וזה מה שאנחנו רואים היום. מבחינתנו  מדובר על אחד  המצבים היותר מורכבים וקשה מאוד לצפות איך הדברים יתפתחו".

בשנים האחרונות המליצו בדויטשה בנק על חשיפה לין והם אינם משנים את ההמלצה בעקבות האירועים האחרונים ביפן.  המטבע היפני, שהגיע לא מזמן לשערו הגבוה בכל הזמנים ברמה של 78 ין לדולר, נחלש מעט בשבועות האחרונים, בין השאר בשל התערבות הבנק המרכזי ביפן. אולם חפיז מעריך כי ההיחלשות האחרונה היא "נשימה זמנית" של הין וצופה כי הוא ימשיך לעלות.

"בניגוד לשחקניות הגדולות האחרות, ארה"ב ובריטניה, יפן מחזיקה עודף בחשבון השוטף" מסביר חפיז. "אמנם מספרי הסחר של יפן נפגעו בגלל רעידת האדמה, אבל העודף בחשבון השוטף ישמר כי הוא מתבסס על תשלומי ריבית שמקבלים היפנים יותר מאשר על היצוא. היפנים משקיעים הרבה מאוד כסף מחוץ ליפן. בעקבות המשבר צפוי לחזור הרבה כסף ליפן מה שיתמוך בשער הין".

הסיפור הגדול באמת של תחום המטבעות, והרבה מעבר לו, מצוי לדעת חפיז בסין. כאן הנושא שבמרכז איננו התחזקות המטבע מול הדולר אלא מדיניות הליברליזציה של שוק המטבע. "שוק ההון הסיני היום סגור בפני כמשקיע, אבל הוא הולך ונפתח ותוך 5 שנים יהיה פתוח לגמרי", אומר חפיז ומתקשה להסתיר את התלהבותו. כשתהליך הזה יסתיים, מעריך חפיז, התנודתיות של המטבע הסיני תעלה לרמה של שאר המטבעות.

"זה הדבר הגדול ביותר שקורה היום בשוקי המטבע. היסטורית, האירועים הכי משמעותיים קורים כשמשטר שער החליפין משתנה", אומר חפיז ומביא כדוגמא את מה שקרה עם הקמת גוש היורו: "כל המשבר האירופי הנוכחי התחיל כשמדינות דרום אירופה הבינו שהן יכולות ללוות כספים על חשבון האשראי הגרמני. משטר שער החליפין הוא זה שדוחף בעצם שינויים כלכליים גדולים".

את משבר החובות האירופי רואה חפיז כסאגה בהמשכים. "הפרק היווני היה המעניין ביותר. אחריו הגיע הפרק האירלנדי, ועכשיו אנחנו בפרק הפורטוגלי-ספרדי שכבר כמעט ואין לו שום אפקט", אומר חפיז. "לאירופה יש מספיק כלים כדי למנוע מהמערכת לקרוס לגמרי אבל האירופאים לא מתכוונים לפתור את הבעיה לגמרי". האירופאים, כך נראה, ימשיכו לגלגל את הפתרון ולכבות שריפות.

את האפשרות שגוש היורו יתפרק פוסל חפיז על הסף. "אם האיחוד יתפרק אנחנו הולכים למיתון עולמי. המוסדות האירופים, שיש להם התחייבויות הדדיות מבוססות יורו, לא יוכלו לדעת מה יש להם בעצם במאזן, שזה בדיוק מה שהביא למשבר בארה"ב, כשהבנקים לא ידעו מה יש להם במאזן. לא ברור מה יקרה ל-150 טריליון יורו בשוק עסקאות ההחלף (swap) של אירופה אם היורו יעלם. הנזק הוא כל כך גדול שתמיד יהיה מספיק רצון פוליטי כדי לשמור על האיחוד".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#