מניות הגז צוללות בבורסה: "שדה גז ענק נוסף במצרים" - פי ארבעה מלווייתן

דלק קידוחים צונחת ב-4.2%, רציו נופלת ב-4% וישראמקו מאבדת 3.8% ■ מדד הגז והנפט נופל ב-3% ■ החשש: התגלית עשויה לפגוע בתוכנית היצוא ממאגרי הגז הישראלים תמר ולווייתן

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
מאגר הגז לווייתן
מאגר הגז לווייתןצילום: אלבטרוס

שותפויות הגז הישראליות צונחות במסחר בתל אביב על רקע דיווח במצרים כי נמצא שדה גז ענק נוסף – בגודל של פי ארבעה מלווייתן הישראלי. דלק קידוחים צונחת ב-4.2%, רציו נופלת ב-4% וישראמקו מאבדת 3.8%. מדד הגז והנפט נופל 3%. החשש הוא שהתגלית עשויה לפגוע בתוכנית היצוא ממאגרי הגז הישראלים תמר ולווייתן.

בתקשורת המצרית פורסם בימים האחרונים, כי חברת ENI האיטלקית תודיע על תגלית גז ענקית. מדובר במאגר חדש הנושא את השם "נור" (Noor), המכיל לפי הדיווחים כ-2,500 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי - פי שלושה ממאגר זור שהתגלה לפני כשלוש שנים, ופי ארבעה ממאגר הענק הישראלי לווייתן, שמכיל כ-600 מיליארד מ"ק גז טבעי.

"איג'יפט אינדיפנדנט" (Egyptindependent) ציטט מקורות ממשרד הנפט המצרי, שאמרו כי "במשרד דנים עם ENI בתוכניות אקספלורציה חדשות ל'נור', שנמצא ברישיון שורוק". לפי הדיווח, "ENI רואה את המאגר כאחד משדות הגז הגדולים בעולם". לדברי המקורות, עתודות הגז בנור צפויות להגיע ליותר מ-90 טריליון רגל מעוקב (TCF) - פי שלושה מהגז במאגר זור.

לפי "איג'יפט אינדיפנדנט", מנכ"ל ENI, קלאודיו דסקלזי, קיים פגישה עם שר הנפט טארק אל-מולה בשבת, ואמר כי החברה הקצתה 70% מההשקעות הגלובליות שלה למצרים. דסקלזי הוסיף כי ENI השקיעה עד כה 8.4 מיליארד דולר בשדות הגז "נור" ו"זור", ותזרים 3 מיליארד דולר נוספים.

הפרסומים בנוגע לתגלית האפשרית לא אושרו על ידי ENI, ומקורם בראיונות של אנשים במשק האנרגיה המצרי. עם זאת, במקרה של שדה "זור", הדיווחים בתקשורת המצרית התבררו כמדויקים. יצוין כי שדה "נור", שממוקם מול חופי סיני הצפוניים, נמצא עדיין בשלבים מקדמיים יחסית של עיבוד ופענוח סקרים סיסמיים (תלת ממדיים – 3D), ובחודשים הקרובים מתוכננים בו שלושה קידוחי אקספלורציה (אימות) ראשוניים. רק לאחר ביצוע הקידוחים, ENI – שהגיאולוגים שלה מכירים היטב את שכבות הסלע באזור המאגר – יוכלו לאמת את ההערכות הפוטנציאליות.

תוכנית הפיתוח של לווייתן כוללת שני שלבים: השלב הראשון (1א') כולל הפקת גז בכמות של עד כ-12 BCM בשנה, שאמורה להתחיל ברבעון האחרון של 2019. הגז מיועד למכירה לחברת החשמל הירדנית (NEPCO) וכן ללקוחות בישראל. כ-40% מתוכנית הפיתוח של השלב הראשון כבר הושלמה.

השלב השני (1ב'), המאוחר יותר, בפיתוח לווייתן - ככל שיוחלט להוציא אותו אל הפועל - כולל ביצוע קידוחים נוספים והרחבת יכולת ההפקה ב-9 BCM נוספים לשנה. תוכנית הפיתוח העיקרית מבוססת על חיבור המאגר למערכת כוללת של מאגרים במזרח הים התיכון - ובכלל זאת, מאגר אפרודיטה הקפריסאי ומאגר זור המצרי.

ואולם, תגליות של מאגרי גז משמעותיים במצרים, בבעלות ENI, עלולות להביא לעיכוב בחיבור לווייתן להאב (HUB) המצרי, או לחילפוין, ליתר אותו כליל. יצוין כי חיבור לווייתן עשוי להיות מורכב, יקר וארוך יותר בהשוואה לחיבור של שני מאגרים שכנים במצרים.

"חלופה פוטנציאלית לגז ישראלי"

האנליסט יהונתן שוחט, מלידר שוקי הון, התייחס לפרסומים במצרים, ואמר: "חשוב לציין כי עדיין לא התקבלו אישורים רשמיים לפרסומים אודות התגלית מצד ממשלת מצרים או ENI. אם כי ניסיון העבר מלמד על כך שלרוב הפרסומים מתבססים על עובדות בשטח, כפי שהיה במקרה של תגלית זור.

"מהדיווחים, קשה לומר בוודאות האם כבר בוצע קידוח אקספלורציה, וסביר להניח כי המאגר נמצא בשלב מוקדם מאוד בתכנית פיתוח עתידית. אנו מעריכים כי אם הדיווחים נכונים, ייקח פרק זמן ממושך יחסית עד לפיתוח מסחרי של המאגר (כ-5 שנים ואף יותר)", הוסיף שוחט.

שוחט התייחס להשלכות של התגלית המסתמנת על מאגרי הגז בישראל: "מצרים התבטאה לא אחת על שאיפתה להפוך ל-HUB אזורי של גז טבעי. תגלית בסדר גודל של 90 TCF, תוכל בהחלט לתמוך בכך, ולהפוך את מצרים ממדינה שהיתה בשנים האחרונות תלויה בייבוא של גז טבעי (וסבלה ממחסור משמעותי בגז), ליצואנית ושחקנית משמעותית במשק האנרגיה העולמי.

"במקרה בו מצרים תהפוך ל-HUB איזורי, אנחנו בהחלט מאמינים כי יש לגז הישראלי מקום להשתלב בתכניות ייצוא עתידיות לאירופה. כפועל יוצא, והעובדה כי מאגר זור  צפוי בקרוב לענות על כל דרישות הגז של המשק המצרי המקומי, יתכן ושני מתקני ההנזלה במצרים יוכלו לחזור לפעילות ולהיות הסנונית הראשונה בהפיכתה של מצרים ליצואנית של גז טבעי.

"אנו מעריכים כי בשלב זה לא צפויה השפעה על חוזי היצוא של לווייתן מול מצרים וירדן (נחתמו חוזים מחייבים), ובנוסף לא צופים השפעה על חוזה הייצוא של תמר. עם זאת, בראייה ארוכת טווח, לתגלית הנוכחית (במידה והידיעות נכונות), יכולה להיות השפעה שלילית על מאגרי הגז המקומיים, מפני שהתגלית מהווה חלופה פוטנציאלית לגז ישראלי", הדגיש שוחט.

לפני ימים ספורים: אבו דאבי הצטרפה לרישיון

מעניין לציין כי עד טרם הדיווח הרשמי על תגלית "נור", חברת מובדאלה פטרוליום (Mubadala Petroleum), שהיא חלק ממובדאלה דבלופמנט - הקרן הריבונית של אבו דאבי, הפכה לשותפה של ENI בפרויקט. מובדאלה פטרוליום רכשה 10% מהזכויות ברישיון "שורוק", שמכיל פרט ל"נור" גם את שדה הגז "זור".

לאחר העסקה, ENI מחזיקה בכ-50% מהזכויות ברישיון (דרך החברה הבת IEOC); ענקית האנרגיה הבינלאומית BP - השותפה גם במאגר אפרודיטה - מחזיקה בכ-10% מהזכויות; רוזנפט הרוסית ב-30%, ואילו מובדאלה - ב-10%, כאמור.

ד"ר בקהת אל קתרי, מנכ"ל מובדאלה פטרוליום, אמר כי "רכישת 10% מהזכויות ברישיון שורוק היא תוספת משמעותית לתיק ההשקעות של מובדלה פטרוליום, שמציינת את כניסתנו למצרים. זהו נכס ברמה עולמית, שיספק למובדלה עתודות משמעותיות שיאפשרו הגדלת הההפקה לטווח ארוך".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker