רעבים לתשואות: הזדמנויות ההשקעה שמסתתרות מאחורי העלייה החדה במחירי המזון - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רעבים לתשואות: הזדמנויות ההשקעה שמסתתרות מאחורי העלייה החדה במחירי המזון

העלייה במחירי המזון בעולם מבוססת על גורמים דמוגרפיים, גיאוגרפיים וכלכלים שיישארו איתנו עוד שנים רבות ■ זוהי התפתחות שעלולה להוביל למשברים חברתיים ופוליטיים קשים, אך גם יוצרת במקביל מגוון הזדמנויות השקעה

תגובות

>> אחד הבדלים הבולטים ביותר בין בני תרבויות שונות טמון במזון שהם אוכלים. לאדם שייכנס לבית קפה בישראל ויבקש להזמין ארוחת בוקר תוצע בוודאי ארוחה הכוללת חביתה (או ביצה "עין"), סלט ירקות, מבחר גבינות, לחם טרי, מיץ תפוזים וקפה (שחור או הפוך). בארה"ב, לעומת זאת, ארוחת הבוקר תכלול מרכיבים אחרים. במקום חביתה יגישו לאורח פנקייק אוורירי עם סירופ מייפל, טוסט קלוי בליווי ריבת פירות יער או חמאת בוטנים, פאי תפוחים וקפה פילטר. בבריטניה תוכלו לקבל בשעות הבוקר נקניקיות ופרוסות בייקון מטוגנות, ובנורווגיה פרוסות סמוקות של סלמון.

אבל כמו בכל תחומי החיים, הגלובליזציה משטחת בשנים האחרונות את העולם, ממזגת תרבויות ומאחדת את התפריטים. הילדים שגדלו בישראל לפני 30 שנה עדיין אכלו חביתה וירקות לארוחת הבוקר, ולעתים קיבלו גם משקה חלב ממותק שכונה "קקאו". כיום הם מסתפקים בקערת דגני בוקר בחלב, ואת הלחמניה עם החביתה ופרוסת העגבניה יאכלו בהפסקה בבית הספר.

מיזוג התרבויות הגלובלי והשינויים המהירים בהרגלי צריכת המזון במדינות המתפתחות מעמידים כיום בפני כלכלת העולם אתגר אדיר: כיצד מאכילים את אוכלוסיית העולם במחירים שיהיו שווים לכל נפש?

שלושה תהליכים שמתרחשים כיום במקביל מניעים את מחירי המזון בעולם כלפי מעלה בתהליך שכבר זכה לכינוי המפחיד "משבר המזון העולמי". התהליך הראשון והפשוט ביותר הוא הצמיחה הקבועה במספר תושבי כדור הארץ, שנובעת בעיקר מהתארכות תוחלת החיים. על פי קצב הגידול הנוכחי, מספר התושבים החיים על פני כדור הארץ יגדל עד 2050 ל-9 מיליארד, כשליש יותר ממספר האנשים החיים כיום (כ-6.8 מיליארד).

תהליך שני שמתרחש ומשפיע על המזון דרך צד ההיצע הוא הירידה בקצב הגידול של אדמות המתאימות לגידולים חקלאיים. על פי נתונים שאסף ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), מרבית עתודת האדמות החקלאיות נמצאת בדרום אמריקה ובאפריקה שמדרום לסהרה. במדינות המפותחות יש רק מעט אדמות פנויות שעדיין מתאימות לחקלאות. למעשה, חלק ניכר מהאדמות החקלאיות במערב משנות אט אט את ייעודן והוכפות לשטחים שנועדו לצורכי בנייה, נתיבי תחבורה ושימושים תעשייתיים ומסחריים.

לצד היצע הקרקע המוגבל גוברת החשיבות של חקלאות המבוססת על השקיה. עד לפני כעשר שנים, היקף השטחים המושקים בצורה מלאכותית היה כ-20% בלבד מכלל השטחים החקלאיים - ואולם הגידולים בשטחים אלה היו יעילים יותר, והניבו כ-40% מהיבול החקלאי בכלל, וכ-60% מהיבולים בתחום הדגנים.

היקף השטחים המושקים גדל אמנם בכל שנה, אבל בקצב שאינו מספיק. על חשיבותה של השקיה בגידולים החקלאיים ניתן היה ללמוד בחורף האחרון, שבו נפגעו גידולים רבים - הן בגלל גשמי זעף שגרמו לשיטפונות והן בשל מיעוט גשמים ובצורת באזורים רבים בעולם.

סיר הבשר

התהליך השלישי שמשפיע על מחירי המזון בעולם הוא כנראה גם החשוב והדרמטי ביותר - השינוי המהיר בהרגלי הצריכה בקרב המעמד הבינוני הצומח במהירות במדינות המתפתחות. הדבר נכון במיוחד למדינות אסיה, ובראשן סין והודו. את השינוי הזה ניתן לתמצת בצורה פשוטה: פחות אורז, דגנים ולחם - והרבה יותר בשר.

הנתונים היבשים מראים שקיים מתאם מובהק בין עושרה של מדינה להיקף צריכת הבשר בה. בארה"ב, שבה התוצר לנפש הוא כ-47 אלף דולר בשנה, צריכת הבשר הממוצעת לנפש היא כ-123 קילוגרם בשנה. תושבי גרמניה, עם תמ"ג של כ-40 אלף דולר בשנה, צורכים כ-88 קילוגרם בשר בשנה.

בסין, המדינה בעלת קצב הצמיחה הגבוה בעולם, מסתכמת כיום צריכת הבשר לנפש בכ-54 קילוגרם בשנה - וזאת במדינה שבה התוצר לנפש הוא עשירית בלבד מבארה"ב. בבנגלדש לעומת זאת, שבה התוצר לנפש הוא 650 דולר בלבד, צריכת הבשר הממוצעת לנפש היא פחות מארבעה קילוגרמים בשנה. את יתרת הקלוריות והתזונה שלהם משלימים תושבי בנגלדש באמצעות צריכה מוגברת של דגנים.

לעלייה בצריכת הבשר משמעות עצומה מבחינת עקומת הביקוש לגידולים חקלאיים: כדי לגדל קילוגרם אחד של בשר בקר נדרשים כשבעה קילוגרמים של דגנים. ארבעה קילוגרמים של דגנים נדרשים כדי לקבל קילוגרם אחד של בשר חזיר, וכשני קילוגרמים של דגנים נדרשים כדי לקבל קילוגרם של בשר עוף. מספרים אלה ממחישים היטב מדוע גידול בביקוש לבשר מקבל אפקט מוכפל בביקוש לדגנים. זוהי גם אחת הסיבות לכך שמחירי הדגנים קפצו בתוך חמש שנים בכ-150% - הרבה מעל העלייה במחיריהן של סחורות חקלאיות אחרות, לרבות מוצרי בשר וחלב.

התהליכים האלה אינם עומדים להסתיים בשנים הקרובות. גם אם בסין יתחולל משבר זמני מסיבה כלשהי, קשה לראות את תושביה חוזרים לאחור מבחינת הרגלי צריכת המזון. אדם שהתרגל לאכול בשר שלוש פעמים בשבוע לא ימהר לחזור לתפריט דל בשר. רוב הסיכויים הם שצריכת הבשר בסין תמשיך ותגדל ככל שרמת החיים בה תעלה.

אחת ממטרות תוכנית החומש של סין, שפורסמה בשבוע שעבר, היא להעלות את התוצר לנפש במדינה ל-12 אלף דולר בתוך עשר שנים. אם כלכל סין תמשיך לצמוח בקצב של 10% בשנה, היא תגיע לכך.

לעלייה כזו ברמת החיים בסין יש משמעות אדירה מבחינת צריכת הבשר של תושביה, והשלכות עצומות על ענף החקלאות ותעשיית המזון העולמיים. השאלה המתבקשת היא אם ענף החקלאות העולמי מסוגל לספק את התיאבון הסיני הגובר לבשר, ואת הגידול העצום בביקוש לדגנים שייווצר בעקבותיו.

דשנים, טפטפות וטרקטורים

משבר המזון העולמי שמתחיל להתפתח מציב אפוא אתגר עצום לכלכלת העולם. אחד הביטויים העכשוויים שלו הן המהומות ברחבי העולם הערבי, שנולדו הן מתוך השאיפה לחופש והן בשל התמרמרות על מחירי המזון הגואים. עליית מחירי המזון מייצרת גם סכנה להתפרצות אינפלציונית, במיוחד במדינות עניות שבהן מזון הוא רכיב עיקרי בסל התצרוכת המשפחתי.

במקביל לכך, התהליכים בענפי החקלאות והמזון מספקים הזדמנויות השקעה רבות בחברות שמסוגלות לרכוב בהצלחה על המגמה, שתימשך כנראה עוד שנים רבות. המניות של חלק מהחברות האלה כבר מגלמות ציפיות לצמיחה גבוהה בעתיד, ולכן משקיעים צריכים לבדוק אותן בקפדנות ובזהירות לפני שיחליטו אם כדאי להשקיע בהן.

חברה ישראלית אחת שכבר נהנית מהמגמות בתחום החקלאות היא כיל, יצרנית דשנים המגדילים את היבול החקלאי ליחידת שטח. כיל, כמו יצרניות אשלג אחרות בעולם, רשמה גידול חד ברווחיה בעשור האחרון, ומנייתה הגיבה להתפתחות זו בהתאם.

גם חברות שמתמחות בהשקיה אמורות ליהנות בשנים הקרובות מביקוש גובר לשירותיהן ולמוצריהן. חברת נטפים הישראלית, שנחשבת למובילה עולמית בהשקיה בטפטוף, אמנם אינה נסחרת כיום בבורסה, אך אם המגמות הפועלות כיום יימשכו, ייתכן שהיא תנפיק את מניותיה בתוך זמן לא רב גם לציבור הרחב, כפי שתיכננה לעשות בעבר.

המתחרה הישראלית של נטפים, פלסטרו גבת, נסחרה כמה שנים בבורסה עד שנרכשה לפני כשלוש שנים על ידי חברת דיר האמריקאית. דיר (קוד מסחר DE בניו יורק) מייצרת טרקטורים מסוג ג'ון דיר וציוד חקלאי, וגם היא נהנית מהמגמה העולמית. מניית החברה עלתה בחמש השנים האחרונות ב-130%, ועל פי תחזיות האנליסטים רווחיה אמורים לצמוח בשנה הקרובה בכ-30%.

אפשרות אחרת להמר על שינויי הטעמים במדינות המתפתחות היא השקעה בחברות שמתמחות בגידול בעלי חיים למאכל, כמו יצרנית המזון הברזילאית ברזיל פודס (BRFS) שמגדלת עופות ובקר למאכל. החברה משווקת חלק ניכר מתוצרתה בסין ובמדינות ערב, ועושה חיל בשנים האחרונות. חברה אמריקאית שפועלת בתחום דומה אך חשופה פחות לשוקי המזרח היא טייסון פודס (TSN). חברות אלה נהנות אמנם מביקוש גובר למוצריהן, אך נאלצות להתמודד גם עם הקפיצה החדה בעלויות הגרעינים המשמשים כמזון לבעלי החיים שהן מגדלות.

אפשרות אחרת להשקעה מספקות יצרניות מזון בינלאומיות שמרחיבות את נוכחותן בשוקי המזרח. עם אלה נמנות למשל חברת נסטלה השווייצרית, אנהאוזר בוש האמריקאית (BUD), המייצרת בין היתר את בירה באדווייזר, או חברת קראפט האמריקאית, יצרנית עוגיות OREO's. לצד אלה קיימים כמובן ענקי מזון מוכרים כמו קוקה קולה (KO) או רשת המסעדות הצומחת מקדונלד'ס (MCD).

אפשרות מענייינת אחרת מספקת יצרנית המרקים האמריקאית קמבל סופ (CPB), שעושה מאמצים גדולים לחדור לשווקים של סין ורוסיה. קמבל גילתה שבשתי מדינות אלה נהוג לאכול מרק ארבע או חמש פעמים בשבוע, לעומת פעם אחת בלבד בארה"ב. נוהג זה הופך את שתי המדינות לזוללות מרק, התופסות יחד כ-50% מהשוק העולמי.

מחקר השוק של קמבל גילה גם שתושבי סין ורוסיה נוהגים להכין את המרקים שלהם בכל יום מאפס, אף שתהליך הבישול של סיר מרק אורך כשעתיים וחצי. החברה פיתחה סדרת מרקים המותאמת במיוחד לחיך המקומי, במטרה לסייע לתושבי סין ורוסיה לקצר את תהליך הבישול של מרק ביתי ל-45 דקות בלבד. מכירות המרקים של קמבל בסין וברוסיה עדיין זעומות ולא משמעותיות, אבל פוטנציאל הצמיחה שרואים בחברה הוא ענק. מנהלי קמבל מסבירים שאם יצליחו להגיע לנתח שוק של 3% בלבד ברוסיה וסין, היקף העסקים הזה ישתווה לכל עסקי החברה בארה"ב.

-

תוצר לנפש

מדד כלכלי שמחושב בדולרים על ידי חלוקת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) במספר התושבים במדינה. המדד מאפשר להשוות בין עושרן של מדינות

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#