חודק: "אם השוק לא יעמוד בקריטריונים, המשקיעים יקראו תשקיפים משמאל לימין" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חודק: "אם השוק לא יעמוד בקריטריונים, המשקיעים יקראו תשקיפים משמאל לימין"

שלמה אייזנברג: "אם היתה ועדת חודק לפני כמה שנים, היתה נמנעת ממני החויה הלא נעימה של לטפל בהסדרי אג"ח"

15תגובות

"יש סימנים שהמסקנות של ועדת חודק מיושמים לאט לאט. השוק מבין שאם הוא לא יעמוד בקריטריונים, המשקיעים יתחילו לקרוא תשקיפים משמאל לימין וימצאו בחו"ל את כל מגוון אג"ח שהם צריכים" - כך אמר היום עו"ד דוד חודק, יו"ר הועדה לבחינת תחום הנפקות האג"ח בישראל שהגישה את מסקנותיה בשנת 2010.

"הצלחנו לשנות את השיח בשוק ההון הישראלי", הדגיש חודק בכנס הדירקטורים השנתי של המי"ל. חודק התייחס גם לבעיה שנוצרה בשוק בשל העובדה שלא כולם כפופים למסקנות ועדת חודק. "בעקבות המלצות הוועדה, לא רואים מוסדיים מתחומי החיסכון הפנסיוני בהנפקות, אלא רק מנהלי קרנות נאמנות שלא כפופות למסקנות".

חודק הזכיר בדבריו את המצב ששימש בסיס להקמת הוועדה. "היה שלב שבו אג"ח החוב היו מניה בתחפושת. הכסף שניתן כהלוואה לחברה היה בסיכון של מניה. בעלי שליטה ראו שאפשר לגייס בישראל איגרות חוב בקלות גדולה מאוד. בנו איגרות חוב שהיה לה סיכון מנייתי, אבל ללא השתתפות ברווחי החברה במידה שהמצב טוב", סיפר חודק. "החתמים בארץ הם לא ממש חתמים, הם יותר מפיצים. לכן אין מישהו שעומד מול החברה המנפיקה אג"ח כדי לקבוע את התנאים או לנהל מו"מ לגביהם".

חודק הציג נתונים השוואתיים כדי להוכיח את טענתו לגבי פריצותו של שוק האג"ח לפני מסקנות הועדה. בשנת 2009 הנפיקה חברת חשמל אג"ח בארץ ובארה"ב. לאיגרות שהונפקו בארה"ב נתנה חברת החשמל שעבוד שלילי ובטחונות ואילו בהנפקה של סדרה דומה בישראל לא. כמו כן, נתנה החברה למחזיקי האג"ח בארה"ב פירעון מיידי בשל חדלות פירעון צולב וכן התחייבות לדירוג אשראי כאשר משקיעי האג"ח בישראל לא קיבלו תנאים דומים. "ההפרש בתשואות בין הסדרה הישראלית והסדרה בארה"ב לא כאלה גדולים", הדגיש חודק. "כשיש שוק שדורש אז השחקנים נותנים, כשיש שוק שלא דורש, השחקנים לא נותנים".

חודק הוסיף כי המשבר האחרון תפס את ישראל בלי עקומת למידה בתחום של שוק אגרות החוב. "היה צריך ללמוד את הנושא הזה מחדש. השוק משתכלל וצריך להסדיר את הדברים. החלק הבינלאומי של הסדר החוב של צים התנהל בסדר מופתי, כולם ידעו מה הפרקטיקות ומה הפורמטים והדברים תיקתקו. דווקא החלק הישראלי הקטן יחסית לקח המון זמן. היה לחץ ציבורי גדול ואני לא בטוח שזה מה שהניע את משפחת עופר להזרים את הכספים".

דוד חודק
אוליביה פיטוסי

באשר לשוק איגרות החוב הלא מדורגות, אמר חודק: "אני לא חושב שדירוג זה חזות הכל. ראינו במשבר האחרון שחברות הדירוג לא ידעו מה בדיוק קורה ערב המשבר. זה כלי חשוב אבל הוא לא הוכיח את עצמו בחיזוי העתיד. ניסינו לתת לשוק ארגז כלים יותר רחב".

שלמה אייזנברג, בעל השליטה בקבוצת ישרס שהגיע להסדר אג"ח לאחר שרכש את השליטה בחברת אוסיף, אמר בכנס כי "אם היתה ועדת חודק, היתה נמנעת ממני החויה הלא נעימה של לטפל בהסדרי אג"ח". עם זאת, אייזנברג  נתח ביקורת על הסעיף הקובע כי כאשר בעל השליטה בחברה מתחלף, בעלי האג"ח יכולים לדרוש פריעה מיידית של האג"ח. "ועדת חודק עברה תחת העננים והסערה של המשבר העולמי ואף אחד לא פצה פה ולא צפצף. הסעיף של משא ומתן מחדש בזמן של העברת שליטה הוא בעייתי. האג"ח הונפקו על ידי שני בעלי שליטה לפנינו. ההפסדים נגרמו על ידי בעל שליטה לפנינו. אני התנדבתי לטפל בבעיות שאחרים יצרו".

לטענת אייזנברג, יש שני סוגים של הסדרי חוב: "יש הסדרים שצריכים זמן ויכולים לשלם את הכל, ויש הסדרים שחייבים תגלחת או פשיטת רגל. אי אפשר במקרה השני להוציא מים מהסלע".

אייזנברג הוסיף כי "לא צריכים למחוק את האפשרות להשקיע באגרות חוב עם סיכון גבוה. בשוק צריכות להיות חיות מכל הסוגים. יש אגרות חוב של חברות מבוססות וגדולות, שמקבלות את הדירוג של מעלות, שהדוחות הכספיים שלהן מראים שהן חזקות, והדרישות של ועדת חודק נותנת להם חותמת שלישית. זה מצוין. אבל צריך להיות גם מקום לחברות שלא מצליחות לגייס הון בבנקים, שהסיכון בהן יחסית גדול, יש מקום לשוק של אג"ח זבל".

איזנברג גם הציע תיקון לשוק האג"ח: "ברגע שיש חברה שנקלעת להסדר, צריך לטפל בה לא במונחים של קציני אשראי. ביום שמגייסים את הכסף, יש לקבוע שמי שמטפל באינטרס של המחזיקים במקרה של הסדר יהיה הנאמן. יש לזה עלות אבל יכול להיות שזה ישתלם. יווצר שוק של נאמנויות - נאמנים שיוכיחו לאורך זמן איזון בין המנפיקים למחזיקים יזכו לאמון משני הצדדים".

"רק 450 אלף שקל בשנה לטורבוביץ'"

רלי אברהמי

"ההתקפה על שכר הבכירים היא מאוד מאוד מאוד פופולרית. משווים את המנכ"ל לאחרון העובדים ומראים שכר של פי 1,000 ופי 2,000, וזה קליט. ביקורת היא חשובה אבל לא רק התקפה. תראה גם את הצד הנכון והטוב" - כך אמר עו"ד רם כספי בכנס המי"ל.

"על פי התקשורת, טורבוביץ' מקבל יותר מ-25 מיליון שקל. אבל בסיכום שנה הוא הולך הביתה עם 450 אלף שקל. אני מכיר אנשים במגזר הציבורי שהולכים הביתה עם יותר. שווי האופציות שקיבל טורבוביץ' הוא 24 מיליון שקל, אבל אופציות זה לא כסף. זה יכול להיות כסף", טען כספי.

לדעתו, תגמול המנהל באופציות הוא דבר נכון וראוי כי הוא מתגמל את המנהל על ביצועים ומהווה תמריץ להעלות את ערך החברה. "החישוב כיום של ערך האופציות הוא חישוב תיאורטי ולכן הוא מטעה. החישובים האלו מקובלים בעולם כולו, אבל בכל העולם לא עושים טבלאות שכר מסוג כזה. האופציות זה לא כסף. זה יכול להיות כסף. במשבר הגדול כל האופציות נמחקו. ואז לא אמרו שהמנהל הלך הביתה עם 450 אלף שקל בשנה".

"אם אנחנו נכתוב שטורבוביץ' הולך הביתה עם 450 אלף שקל זה לא מתאים לאג'נדה, אז לכן לא נכתוב", ביקר כספי וקרא לנציגי התקשורת שיושבים באולם: "תנו את התמונה השלימה והאמיתית ולא רק מה שמוכר את העיתונים ואת האג'נדה".

כספי הביע חשש מהדיון התקשורתי והציבורי בשכר הבכירים ומההצעות לתיקון שעולים בחודשים האחרונים. "לתקשורת יש השפעה על הרגולטורים פי 100 מכל בעלי ההון יחד. מי שחולק עליי שיקום", אמר כספי.

אופציות לעובדים

וקנין עופר

חבר הכנסת לשעבר חיים אורון, הגיב לדבריהם של רם כספי ודני גולדשטיין בעניין שכר הבכירים. "אם האופציות זה רעיון כל כך טוב, בוא נתחיל לחלק אותן לכל העובדים. למה רק למנהלים? גם אותם צריך לתמרץ. גם הם חלק מהחברה. אבל עובדה שזה לא קורה. טוב שהתקשורת מעלה את נושא שכר הבכירים לדיון", אמר אורון, שפרש באחרונה מן הכנסת.

"מדבריהם של קודמיי עולה שאין בעיה. הבעיה היחידה היא איך מציגים את הנתונים. אבל צריך לזכור שמישהו הכין את הטבלאות הללו, וזו לא התקשורת. הרשות לניירות ערך, שקובעת את כללי הדיווח, אומרת בדו"ח אחרי דו"ח, שאין קשר בין תוצאות החברות לשכר הבכירים. אם היה קשר, אפילו לא מובהק, לא הייתי אומר דבר", הוסיף אורון.

"ההנחה היא שיש מנגנון שעובד ושהוא בסדר ושלא צריך להפריע לו לעבוד. ואני טוען, המנגנון לא עובד". בהקשר זה, הזכיר אורון את המשבר הפיננסי של שנת 2008. "מהמשבר בארה"ב התברר שאין גבולות לרדיפת הבצע של האדם. עשו עוד מיליארד ועוד מיליארד, לקחו עוד סיכון ועוד סיכון, עד שהמערכת קרסה. למה משנה שעברה להשנה שכר הבכירים היה צריך לעלות ב-17%?".

אורון ביקש להכניס גם את המימד המוסרי. "האם כאשר המנכ"ל צריך לחלק 200 מיליון שקל לעצמו, האם הוא נותן את אותם טיעונים שהוא היה נותן אם הוא היה צריך לחלק את אותו סכום לעובדים? האם הוא יטען שישראל נמצאת בתחרות בינלאומית, שהחברה נמצאת בקשיים, שהוצאה כזו תמוטט את החברה? הוא לא טוען את הדברים האלה כשמדובר בשכר שלו".

אורון העלה כמה הצעות לפתרון הבעיה. "אני שומע כל הזמן שאין מה לעשות. יש מה לעשות. ראשית, בעל השליטה בפירמידה משלם 6.5% משכר המנהל. האם אז הוא מייצג את האינטרס של כלל המשקיעים? האם גם שם אין מה לעשות? זה לא בשוליים. הנושא הזה משפיע ובסופו של דבר הוא יחייב חקיקה".

בנוסף, הציע אורון לשקול הכנסת מדרגת מס נוספת על הכנסה מעל סכום מסוים, וכן להגדיר שהוצאות שכר מעל סכום מסוים לא יוכרות לצרכי מס. "אז אומרים לי שימצאו דרכים לעקוף את זה. את אותו הסבר שמעתי כשהציעו להעלות את המע"מ או את מחיר המים", אמר אורון.

מקורה של ההצעה אחרונה של אורון, שלדבריו מעולם לא עלתה לדיון, היא דווקא באחד הטייקונים הגדולים.  "נציגי הציבור בדירקטורים יהיו במודל של הסניגוריה הציבורית. תהיה קבוצה של דירקטורים מקצועיים שתייצג את הציבור ותעבור בין דירקטוריונים שונים. כמו שפרקליט ציבורי עובר מדיון לדיון, כך הדירקטורים הללו יכהנו בדירקטוריונים שונים כנציגי הציבור".  לדברי אורון, השאלה מי יעסיק את הדירקטורים הללו ומי ישלם את שכרם היא בעיה קטנה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#