השנה שבה גייסו שותפויות הגז והנפט הישראליות יותר ממיליארד שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השנה שבה גייסו שותפויות הגז והנפט הישראליות יותר ממיליארד שקל

דו"חות שותפויות הנפט והגז ל-2010 מסכמים את השנה הסוערת בענף החם בבורסה, שבה כללי המשחק השתנו ללא הכר בעקבות גילוי הגז הטבעי בקידוחי תמר ולווייתן. עשר השותפויות גייסו 1.1 מיליארד שקל, בעיקר מהציבור - והוצאות החיפושים זינקו ב-50% ל-220 מיליון שקל

2תגובות

<<תגליות הגז הטבעי בים התיכון - תמר ולווייתן - שינו את כללי המשחק בזירה הישראלית. ההשקעה בחברות חיפושי הגז והנפט קיבלה לגיטימציה ונעשתה מקובלת. עונת הדו"חות השנתיים של החברות הבורסאיות היא הזדמנות טובה לסכם את השנה החולפת במגזר הסוער בבורסה.

דו"חות הרווח וההפסד של רוב השותפויות (מלבד דלק קידוחים ואבנר, המוכרות מאז 2004 גז טבעי מקידוח מארי B) אמנם לא יספקו למשקיעים תובנות רבות בנוגע לעתיד הספציפי של ההשקעה - עד שהשותפויות לא יתחילו להפיק ולמכור את הגז והנפט הן מציגות הפסד תמידי - אבל מהדו"חות עולים נתונים מעניינים.

בשנה שבה מדד מניות חיפושי הנפט והגז זינק ב-42%, ארבע חברות חיפושים חדשות הונפקו בבורסה והוענקו רישיונות חיפושים חדשים - נרשמו גם עליות חדות בסדרי הגודל הכספיים: עשר שותפויות חיפושי הגז והנפט גייסו 1.1 מיליארד שקל, בעיקר מהציבור, והוצאות החיפושים הסתכמו ב-220 מיליון שקל, עלייה של 50% לעומת הוצאות החיפושים ב-2009.

דמי ניהול ותמלוגים

ב-2010 שילמו עשר שותפויות חיפושי הגז והנפט 27.3 מיליון שקל כדמי ניהול ודמי מפעיל לחברות המנהלות אותן, השותפים הכלליים בהן - זינוק של 120% לעומת התשלומים ששולמו ב-2009. לשינוי העצום תרמו שני גורמים עיקריים: עלייה בהוצאות החיפושים של החברות שמהן נגזרים דמי המפעיל, ועלייה בדמי הניהול, גם בשל הצטרפותן של חברות חדשות.

רוב חברות חיפושי הגז והנפט בישראל מאוגדות במבנה מיסוי מיוחד, המאפשר להן לבצע גיוסי הון נרחבים תוך העמדת הון עצמי מינימלי. מדובר בשותפויות מוגבלות ולא בחברות בע"מ - כך שמי שקונה את יחידותיהן בבורסה מוגדר שותף בחברה ויכול להשתמש ברווחים או בהפסדים השנתיים לניכוי מס. בשותפות שולטת חברה הנקראת "שותף כללי", המנהלת אותה בלא קשר לשיעור האחזקה שלה. בנוסף, החברה זכאית ל"תמלוגי על" - שיעור קבוע מההכנסות, אם יימצאו נפט או גז בכמויות מסחריות.

בנוסף על תמלוגי העל - שבהם לא בוצע שינוי בשנה החולפת ושבהם זוכות רק אבנר ודלק קידוחים, השותפות בים תטיס - נהנים השותפים הכלליים גם מדמי ניהול ומדמי מפעיל מהשותף המוגבל, כלומר מהמשקיעים בבורסה.

התשלומים שמקבל השותף הכללי מורכבים מדמי ניהול, שבדרך כלל מסתכמים בכמה עשרות אלפי דולרים בחודש, שאליהם מצטרפים גם דמי שכירות של המשרדים והחזרי הוצאות. דמי הניהול מוצמדים לדולר, כך שהיחלשותו לא תרמה לחברי השותף הכללי. אבל יש מי שמצאו לכך פתרון.

באפריל 2010 שונה הסכם דמי הניהול בשותפות החיפושים לפידות חלץ. עד אז קיבל השותף הכללי שבשליטת יעקב לוקסנבורג 27 אלף דולר (כ-95 אלף שקל, לפי שער דולר של 3.55 שקלים) בחודש. באפריל אישרה אסיפת בעלי המניות את הגדלת הסכום ל-140 אלף שקל בחודש, בתוספת מע"מ, כשהסכום צמוד למדד - עלייה של כמעט 40%. בנוסף, הוחלט כי השותף הכללי יקבל מענק של 50 אלף דולר בכל הנפקה שיבצע.

מבחינת דמי מפעיל, מעיון בפעילות של כל החברות עולה בבירור ההבדל בין החברות שגובות דמי מפעיל - כמו גבעות עולם, אבנר ומודיעין - הנהנות מתשלומים של מיליוני שקלים בשנה, לבין אלה שלא שגובות דמי מפעיל, כמו ישראמקו ודלק קידוחים.

ב-2010 בוצעו קידוחים רבים, מוצלחים יותר ומוצלחים פחות. הכוכב של השנה היה ללא ספק מבנה לווייתן, שלחדשות אודותיו היתה ההשפעה הגדולה ביותר על מניות חיפושי הגז ונפט - אפילו יותר מהמלצות ועדת ששינסקי על רווחי הגז והנפט, שאמורות להשפיע מהותית על תוצאות החברות.

בחודשים הראשונים של 2010 המתינו המשקיעים לפרסום תוצאות הסקרים הסייסמיים שבוצעו בלווייתן. ביוני הודיעה מפעילת הקידוח על הסתברויות גבוהות להימצאות גז בהיקף של פי 2 מבתמר המוכח, ואולי גם להימצאות נפט. המאגר, שאומת בסוף דצמבר 2010, שינה למעשה את כללי המשחק בתחום, והצביע על כך שייתכנו עוד מאגרי גז רבים בים התיכון הישראלי.

נקודה משמעותית נוספת היא האפשרות למציאת נפט בשכבות התחתונות של מאגר לווייתן. לחדשות בהקשר זה חיכו המשקיעים בחודשים האחרונים, אבל אסדת הקידוח SEDCO שקדחה במקום הועברה לפני כשבוע אל תמר בשל "בעיות טכניות", כך שסוגיית הנפט נותרה עלומה בשלב זה. במקביל, מבוצע קידוח לווייתן 2 בסמוך, בעלות של 70 מיליון דולר, שעשויה לגדול ב-34 מיליון דולר נוספים אם יבוצעו במקום מבחני הפקה. עלות קידוח לווייתן1 אמורה היתה להגיע ל-190 מיליון דולר, אך הקידוח נעצר בשבוע שעבר.

בהקשר לזה מציינת רציו בדו"חותיה: "נובל מסרה לשותפים כי הגידול בתקציב נגרם מהתמשכותן של פעולות הקדיחה בחודשיים מעבר למתוכנן, בעיקר כתוצאה מעיכובים טכניים וכן מיישום נוהלי עבודה (בריאות, סביבה ובטיחות) מחמירים, שאותם מיישמים השותפים בעבודות הקידוח".

יבש בקידוח שרית

עוד מציינת רציו בדו"חותיה: "מסחריותן של תגליות נפט או גז מורכבת ותלויה בגורמים רבים ושונים - בעיקר ממחירי הנפט בעולם. כך, תגלית שאינה מסחרית כשמחיר חבית נפט הוא 20 דולר עשויה להפוך למסחרית כשמחיר חבית הנפט עולה ל-80 דולר. מובן כי תגליות נפט או גז שאינן מסחריות בתנאי שוק מסוימים, יכולות להפוך במקרה של שינויים מהותיים בתנאי השוק, לתגליות מסחריות - ולהפך".

ואכן, עליית מחירי הנפט בעולם ב-2010 תרמה גם לפריחת התחום בישראל. נוסף על גבעות עולם, הקודחת בשדה מגד שליד ראש העין ושעוררה סערה גדולה בשנה החולפת, ניסו או מנסות כמה חברות להחיות מחדש בארות שננטשו.

כך, בוצע קידוח שרית שליד אשדוד, שאליו חברו כמה חברות ומשקיעים, בהם לפידות, רציו, הזדמנות ישראלית, אהרון כהן ויולי עופר. ריבוי העסקות ברישיון שרית היה אחד הגורמים שהביאו את הממונה על הנפט במשרד התשתיות לעצור את הליך האישור של עסקות העברות הבעלות ברישיונות.

אבל בדצמבר הודיעו השותפות כי הקידוח נכשל, וכי במבחני ההפקה שבוצעו במקום נשאבו רק מים מלוחים. רישיון שרית הוא חלק משדה חלץ הוותיק בדרום, שבו הופקו כ-17 מיליון חביות מ-1955 ועד היום. במשך השנים פחתה כמות הנפט שהופקה מהמאגר, הוא נוצל כמעט לחלוטין ורוב הזכויות בשטח הוחזרו למדינה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#