קרואטיה: המון תיירים - ולא מעט אתגרים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרואטיה: המון תיירים - ולא מעט אתגרים

תגובות

>> בשנים האחרונות נהפכה קרואטיה ליעד תיירותי מבוקש. גם ישראלים רבים שמתכננים את חופשת הקיץ שלהם רואים במדינה הקטנה שבדרום-מזרח אירופה אופציה אטרקטיבית.

שטחה הלא גדול של קרואטיה כולל רכסי הרים מכוסים בירוק, אגמים עם מים צלולים וחופים זהובים על שפת הים האדריאטי. ערים קטנות בעלות היסטוריה עשירה שוכנות במדינה לצד עשרות שמורות טבע ופארקים לאומיים, שתופסים כעשירית משטחה.

קרואטיה הכריזה על עצמאות מדינית ופרישה מיגוסלביה ב-1991, אך נדרשו עוד ארבע שנים של מאבק מזוין כדי לסלק את כוחות הצבא הסרבי מאדמתה. ב-2009 הצטרפה קרואטיה לברית נאט"ו, והיא צפויה להצטרף לאיחוד האירופי ב-2012.

קרואטיה היתה המדינה העשירה ביותר מבין הרפובליקות שהרכיבו את יגוסלביה ואחת המדינות המפותחות במזרח אירופה. עם זאת, המלחמה עם סרביה פגעה קשות בכלכלתה ומנעה ממנה את הגל הראשון של ההשקעות שזרמו מהמערב אל מדינות מזרח אירופה שהשתחררו מהשלטון הקומוניסטי.

אלא שהחל בשנת 2000 המצב הכלכלי של קרואטיה השתפר באופן עקבי ומהיר יחסית, והיא רשמה צמיחה שנתית ממוצעת של 4%-5%. הפרטת המערכת הפיננסית גרמה לגאות בשוק האשראי, שמצדו דחף לביקושים פנימיים ולהתפתחות הפעילות העסקית. זאת, בעוד השקעות המדינה בשיפור התשתיות סייעו לפתח את מגזר התיירות, שהוביל את הצמיחה ושנהפך למגזר החשוב בכלכלה.

בתוך כמה שנים הצליחה קרואטיה ליהפך למדינה בעלת הכנסה גבוהה לנפש לפי הגדרת הבנק העולמי. כיום התמ"ג לנפש בה הוא 17,500 דולר בשנה (לעומת 29,500 דולר בישראל).

שנתיים של צמיחה שלילית

כיום ניצבים בפני קרואטיה אתגרים רבים, חלקם אופייניים למדינות מתפתחות וחלקם מזכירים את האתגרים שניצבים בפני מדינות אחרות באירופה. כך, תהליך ההפרטות והרפורמות המבניות נתקל בהתנגדות ציבורית וסובל מחוסר הנחישות של קובעי המדיניות.

שיעור האבטלה הגבוה, הגירעון התופח בחשבון הסחר, החוב החיצוני המשמעותי ותלותה של הכלכלה במגזר התיירות, מגדילים את הסיכונים הכלכליים, בייחוד בתקופות משבר כמו זו שעברנו ב-2008-2009.

קרואטיה היתה המדינה היחידה במזרח אירופה פרט לרומניה שרשמה שנתיים רצופות של צמיחה שלילית. ב-2010 התכווצה כלכלת קרואטיה ב-1.4% כתוצאה מהמשך ההשלכות השליליות של המשבר הגלובלי, שהתבטאו בין היתר בירידות מתמשכות בהשקעה ובפגיעה בצריכה הפרטית. התחזית לשנה הנוכחית היא לצמיחה כלכלית חיובית של 1.7% עד 2%, בעיקר הודות להתאוששות בתיירות ובייצוא.

גירעונות כרוניים בחשבון הסחר

מגזר הייצוא של קרואטיה מתמחה במוצרי תעשייה כבדים - כמו ייצור מכונות וציוד חשמלי. כ-60% מהייצוא ממנה מיועד למדינות האיחוד האירופי.

עם שותפות הסחר העיקריות של קרואטיה נמנות איטליה, גרמניה והמדינות השכנות. מצבה הבעייתי של הכלכלה האיטלקית משפיע לרעה על הביקושים למוצרי הייצוא של קרואטיה. מצד שני, השיפור המשמעותי במצב הכלכלי בגרמניה והתאוששות בכלכלה האזורית מיטיבות עם המגזר.

למרות רמת הפיתוח הגבוהה של התעשייה והייצוא, קרואטיה רושמת גירעונות כרוניים גדולים בחשבון הסחר. זאת, בשל העובדה שהייצוא מגיע להיקף של 20% בלבד מהתמ"ג - לעומת היבוא, שהיקפו מגיע ל-33% מהתמ"ג. ההכנסות הגבוהות ממגזר התיירות מכסות את מרבית הגירעון המסחרי, אך החשבון השוטף סובל עדיין מגירעון (עם תחזית לגירעון של 3.2% מהתמ"ג בסוף השנה 2011).

יציבות מוניטרית

על אף חוסר האיזון בחשבונות החיצוניים, שער החליפין של המטבע הקרואטי הוא יציב - שכן יציבות המטבע נמצאת בראש סדר העדיפויות של המדיניות המוניטרית. יציבות המטבע אל מול היורו מפחיתה מהסיכונים הטמונים בשיעור חוב גבוה במט"ח.

שיעורי האינפלציה בקרואטיה הם נמוכים באופן היסטורי. ב-2010 היה שיעור האינפלציה 2.5%, והתחזית היא כי השנה יעלה מדד המחירים ב-2.8%.

האינפלציה הנמוכה מאפשרת מרחב תימרון משמעותי למדיניות המוניטרית. כך, בינואר השנה הותיר הבנק המרכזי של קרואטיה את שיעור הריבית המרכזית ברמה של 9% (שהיא נמוכה מבחינה היסטורית), אך הוריד את שיעור הריבית לפיקדונות ליליים לבנקים מ-0.5% ל-0.25% בכדי להאיץ את הפעילות הפיננסית במשק.

חובה הציבורי של קרואטיה הוא בשיעור של 55% מהתמ"ג - רמה בינונית לפי כללי האיחוד האירופי, אך גבוהה ביחס לחלק גדול מהמדינות המתפתחות האחרות. החוב הלאומי היה במגמת ירידה בשנים שלפני המשבר הגלובלי, אך הצורך של הממשלה לתמוך בכלכלה שנפגעה מהמשבר גרם לשינוי המגמה. עם זאת, בשנים הקרובות החוב אינו צפוי לגדול, למרות התחזית להמשך הגירעונות התקציביים.

גם השנה הממשלה אינה צפויה להקטין את הוצאותיה, כך שהמשך התמיכה בממשלה תגרום לגירעון התקציבי לעלות ל-4.3% מהתמ"ג - לעומת 4.2% ב-2010. אחת הסיבות לגירעונות התקציביים הגבוהים יחסית היא המעורבות הגבוהה של המדינה בכלכלה, למרות הדרך הארוכה שעברה קרואטיה מאז השחרור מהשלטון הקומוניסטי ולמרות ההוצאות הגבוהות הכרוכות בקיומו של מגזר הציבורי גדול ולא יעיל.

בנוסף, בקרואטיה ישנם מפעלים וענפים שלמים שאינם רווחיים ושתלויים בתמיכה ממשלתית. כך, ענף בניית האוניות מקבל סובסידיות גבוהות, שקשות לביטול מבחינה פוליטית. בעוד שחובה הציבורי של קרואטיה אינו מדאיג, חובה הפרטי הוא גבוה ונמצא במגמת עלייה.

רובו של החוב הפרטי הקרואטי הוא במט"ח, וכתוצאה מכך חובה החיצוני של המדינה מגיע ליותר מ-100% מהתמ"ג. עם זאת, הוא פחות בעייתי משנדמה במבט ראשון מכיוון שרובו לטווח ארוך ומכיוון שעתודות המט"ח המשמעותיות מכסות כ-250% מהחוב לטווח קצר.

המשקיעים, האנליסטים והגופים הפיננסיים הבינלאומיים אופטימיים יחסית לגבי מצבה הפיסקלי של קרואטיה, מכיוון שהמהלכים לקראת הצטרפות לאיחוד האירופי צפויים לשמש תמריץ משמעותי להסדרת המאזנים של הממשלה. קרואטיה נמצאת בשלבים מתקדמים של משא ומתן לגבי סעיפי ההצטרפות, וסיום מוצלח של התהליך יביא לעלייה בביטחון המשקיעים (וכתוצאה מכך לגידול בהיקף ההשקעות הזרות) ההתאוששות הכלכלית בשנים הבאות, והתחזית לגידול משמעותי בהשקעות זרות יסייעו בהקטנת שיעור האבטלה הגבוה, שהגיע לכמעט 18% בפברואר השנה.

אחד מ-20 יעדי התיירות המובילים

ענף התיירות הוא החשוב ביותר בכלכלה הקרואטית. הוא אחראי ליותר מ-20% מהתמ"ג ומושך את מרבית ההשקעות הזרות למדינה.

קרואטיה נמנית עם 20 יעדי התיירות המובילים בעולם. יותר מ-10 מיליון תיירים מגיעים לקרואטיה, שמספר תושביה הוא 4.5 מיליון.

מרבית התיירים מגיעים ממדינות אירופיות אחרות - בהן גרמניה, צ'כיה ואוסטריה. למרות זאת, הפוטנציאל הטמון בפיתוח נוסף של התיירות במדינה רחוק ממיצוי.

להצלחות הרבות ולהכנסות שמניב ענף התיירות לתקציב המדינה, יש גם פן שלילי: הן גורמות לאדישות של הקרואטים ביחס לרפורמות המבניות הדרושות בכדי להגדיל את שיעור התעסוקה ולהאיץ את הצמיחה הכלכלית.

אומנם בהשוואה למדינות אחרות במזרח אירופה - צ'כיה ופולין, למשל - תהליך ההפרטות והרפורמות בקרואטיה היה אטי יחסית, אך גם היא יכולה לרשום לעצמה הצלחות רבות בתהליך זה. כך, המערכת הפיננסית בקרואטיה נמצאת בידיים פרטיות, והיא יציבה ומפותחת, עם נתוני היוון, רווחיות ונזילות טובים.

כיום, 90% מהבנקים בקרואטיה נמצאים בבעלותם של בנקים זרים מאוסטריה, גרמניה, צרפת ואיטליה. מעורבות הבנקים המערב-אירופיים במערכת הפיננסית בקרואטיה היא גבוהה מאוד, וגמרה למודרניזציה מהירה ולשיפור ניכר ביעילות, בשקיפות וביציבות של המערכת הזו. גם המסגרות הרגולטוריות הן יעילות.

רפורמות אחרות - כמו חיזוק מוסדות המדינה, הפרטות, הגמשת חוקי שוק העבודה, שיפור הניהול התקציבי וצמצום המגזר הציבורי - צפויות לקבל דחיפה בשנה הקרובה מצד תהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי.

כך, למרות כל הבעיות, התחזית לכלכלת קרואטיה לטווח הבינוני-ארוך נראית חיובית. עם זאת, השגת שיעורי צמיחה גבוהים יותר וקבלת תועלת מירבית מהצטרפות לאיחוד האירופאי, דורשת העלאת תחרותיות הכלכלה.

הבורסה: נפילה חדה במשבר

הבורסה לניירות ערך של קרואטיה (ZSE - Zagreb Stock Exchange) קיימת מאז 1991. ב-ZSE מתבצע מסחר באג"ח ומניות. הבורסה כוללת את מניותיהן של 378 חברות עם שווי שוק כולל של כ-38 מיליארד דולר.

מדד המניות המוביל בבורסה בקרואטיה הוא CROBEX, הכולל את המניות של 25 החברות הנסחרות ביותר. המדד הניב תשואה שלילית של 60% בשלוש השנים האחרונות, בשל הנפילה החדה מאוד שרשם במהלך המשבר הפיננסי הגלובלי. ואולם מאז השפל במארס 2009 עלה המדד ב-85%.

המשקיעים יכולים להיחשף לשוק המניות בקרואטיה דרך קרנות זרות המשקיעים באזור מרכז אירופה והבלקן, למשל הקרן Julius Baer Balkan Tiger המחזיקה כ-30% בחברות קרואטיות.

-

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל. יוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים. אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך או ייעוץ השקעות כלשהו

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#