2010 בבתי ההשקעות: תחרות גוברת מול הבנקים ורגולציה כבדה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

2010 בבתי ההשקעות: תחרות גוברת מול הבנקים ורגולציה כבדה

מלבד אקסלנס, בתי ההשקעות הציבוריים חילקו דיווידנדים בסכום כולל של 314 מיליון שקל

תגובות

הצרות שהנחיתה 2010 על ראשם של בתי ההשקעות לא מנעו מהם לסיים את השנה בגידול של 4% ברווח וצמיחה קלה בהכנסות. הרגולציה הכבדה, התחרות הקשה מצד הבנקים בענף הברוקראז' וגם הירידה ברווחי הנוסטרו לא מנעו מששת בתי ההשקעות הציבוריים - אקסלנס, דש איפקס, אי.בי.אי, אנליסט ולידר שוקי הון (כולל כלל פיננסים שנמחק מהבורסה, אך עדיין מפרסם דו"חות מלאים) - להציג רווח נקי מצרפי של 354 מיליון שקל ולרשום הכנסות כוללות של יותר מ-2 מיליארד שקל.

חמשת בתי ההשקעות הפרטיים, המפרסמים תוצאות כספיות במסגרת היותם חברה מוחזקת על ידי חברה ציבורית - מיטב, הראל פיננסים, מגדל שוקי הון, ילין לפידות ומנורה מבטחים פיננסים - נהנו ב-2010 מהכנסות של 1.1 מיליארד שקל ורווח לפני מס של 186 מיליון שקל. ב-2010 נהנו בתי ההשקעות מצמיחה של עשרות אחוזים בנכסים המנוהלים בכל התחומים - קופות הגמל, קרנות נאמנות ותיקים. הצמיחה, שנבעה הן מתשואה והן מגיוסים חדשים, הובילה לזינוק של 22% בהכנסות החברות מניהול השקעות - ל-1.2 מיליארד שקל.

עם זאת, נתונים אלה אינם מלמדים על העתיד. ב-2010 המשיכו הבנקים להגדיל את אחיזתם בענף הברוקראז' על חשבון בתי ההשקעות. אם ב-2008 הגיע חלקם של הבנקים בתחום הברוקראז' במניות ל-56%, בסוף פברואר 2011 הגיע חלקם ל-70%. חלקם של שאר חברי הבורסה בפעילות הסתכם ב-30% בלבד. בתחום האג"ח המצב אינו טוב יותר. התחרות אינה רק נוגסת במחזורי הפעילות של בתי ההשקעות, אלא גם שוחקת את העמלות הנגבות בתחום, ובבתי ההשקעות חוששים וטוענים שאין זה מופרך שהעמלות בברוקראז' ימשיכו לרדת ואף יגיעו לאפס.

ואולם לא רק בברוקראז' נוכחותם של הבנקים מורגשת. ב-2010 דיווחו בתי השקעות רבים כי הרחבת הייעוץ הפנסיוני העמיסה על ההוצאות ופגעה ברווחי פעילות הגמל. בתי השקעות נאלצו לחתום על הסכמי הפצה עם הבנקים שהוסיפו להם הוצאות שיווק גם על לקוחות ותיקים שבכלל לא הגיעו אליהם דרך הייעוץ הבנקאי.

וכך בגופים רבים ניתן היה לראות גידול יפה בהכנסות מפעילות הגמל, אך בה בעת ירידה ברווחים. למשל, בית ההשקעות אי.בי.אי היה ב-2010 אחד המגייסים הגדולים בגמל עם חצי מיליארד שקל גיוסים. אי.בי.אי רשם קפיצה של 90% בהכנסות, אך בה בעת סיים את הפעילות בהפסד של 4 מיליון שקל, בדומה למצבו ב-2009.

רגולציה כבדה

זירה נוספת שבה בתי השקעות נאלצים להתמודד היא הרגולציה הגוברת. מנכ"ל באחד מבתי ההשקעות אמר לאחרונה כי בעבר התמקדה תשומת הלב של בתי ההשקעות בניהול ההשקעות ובתפעול התיקים, ואילו בשנים הבאות תשומת לבם עתידה להיות מופנית להתמודדות עם הרגולציה. שיחות עם גופים רבים בשוק, גדולים כקטנים, מבהירות כי הרגולציה החדשה, הן זו שמובילה רשות ניירות ערך, והן זו שמוביל אגף שוק ההון באוצר, בראשות המפקח על הביטוח עודד שריג, עלולה להכביד על שורת ההוצאות של בתי ההשקעות.

הרגולציה אינה מסתכמת בדרישות הון גדלות ובחוקי אכיפה מחמירים. רפורמה חדשה שיזם האוצר הולכת לפגוע באופן ישיר בהיקפי דמי הניהול שגובים בתי ההשקעות בפעילות הגמל. סימולציות שנעשו בבתי השקעות שונים הראו כי ההורדה המתוכננת בתקרת דמי הניהול המותרת מהצבירה - מ-2% ל-1.2% - תפגע בהם בעשרות מיליוני שקלים בשנה. האוצר אמנם נתן סוכריה לגופים בצורה של אפשרות לגבות דמי ניהול מההפקדות השוטפות - מה שלא קיים כיום - אבל אף אחד אינו בונה על הפקדות לקופות הגמל.

בתי השקעות רבים מתחילים את 2011 עם תקווה להצליח להקים פעילות פנסיה מכובדת. פסגות, דש-איפקס, מיטב ואלטשולר שחם, כבר החלו בתהליך של בניית פעילות כזו, תוך רכישת סוכנויות ביטוח שיקדמו את הפצת המוצר. באלטשולר שחם הציבו יעד של 100 מיליון שקל נכסים מנוהלים בקרן עד סוף 2011. בפסגות מצפים להרבה יותר.

גם בתי השקעות אחרים, קטנים יותר, מקיימים בימים אלה דיונים לגבי האפשרות להקים קרן פנסיה משלהם שתפצה אותם על הסטטיות בענף הגמל. עם זאת, הכל יודעים שהשליטה הכמעט מוחלטת שיש כיום לחברות הביטוח בפעילות הפנסיה, תהפוך את החלום לבלתי-מושג, אם המפקח על הביטוח לא ייחלץ לעזרתם.

נלחמים על תעודות הסל

תחום פעילות נוסף שהופך לזירת קרב בין בתי ההשקעות הוא תחום תעודות הסל. בשבועות האחרונים סיים דש-איפקס רכישה של שתי חברות תעודות סל, תכלית ואינדקס, והפך לגוף עם פעילות תעודות הסל הגדולה בישראל. דש-איפקס תפס את מקומו של אקסלנס ששלט בענף בשנים האחרונות באמצעות חברת תעודות הסל, קסם.

כעת מנסות כמה מהחברות בענף ליצור לעצמן כיווני התפתחות באמצעות שיתופי פעולה עם גופים בחו"ל. הכוונה היא להציע לזרים השקעה בשוק הישראלי באמצעות תעודות סל שמנהלת אותה חברה, בדיוק כמו שמשקיעים מוסדיים ישראליים מבצעים את מרבית חשיפתם לחו"ל באמצעות מוצרים עוקבי מדדים (ETF) הנסחרים בעולם.

לא כל בית השקעות יכול להרשות לעצמו חברת תעודות סל משלו. ואולם מיטב - שכבר נמצא בליגה של הגדולים עם הכנסות שנתיות של 366 מיליון שקל ב-2010 ונכסים מנוהלים בהיקף של 35 מיליארד שקל - לא יכול להרשות לעצמו לוותר על פעילות זו. תעודות הסל של מיטב מנהלות כיום פחות ממיליארד שקל והן איבדו שני-שלישים מנכסיהן בתוך פחות משלוש שנים.

החשיפה של "הדס תעודות סל" (ששמה שונה לאחרונה ל"מיטב תעודות סל") לליהמן ברדרס מנעה ממנה בשנים האחרונות להנפיק תעודות סל חדשות הרלוונטיות לצורכי השוק. כעת על מיטב יהיה להחליט כיצד לחזור למשחק.

מאז תחילת 2010 חילקו בתי ההשקעות הציבוריים דיווידנד מצטבר של 314 מיליון שקל. עם זאת, כלל פיננסים ואקסלנס לא חילקו דיווידנדים. כלל פיננסים לא חילקה דיווידנדים בכל השנים שבהן היתה חברה ציבורית, מאז הונפקה ב-2007 ועד שנמחקה מהמסחר בבורסה בתחילת 2011. באקסלנס טוענים שאין סיבה מיוחדת שבגינה החליטו לא לחלק דיווידנדים. עם זאת, מקורבים לאקסלנס לא שוללים אפשרות שהכסף ישמש בעתיד הקרוב להרחבת הפעילות.

סי די בנק

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#