קרן "העובדים המרוצים" של דן אריאלי: תשואה של 9% בחודשיים

פרופ' דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית, פיתח מודל שמנסה לנבא הצלחה של חברות לפי שביעות הרצון של עובדיהן ■ לדבריו, למוטיבציה של העובדים השפעה אדירה על התוצאות הכספיות ■ בית ההשקעות אי.בי.אי השיק באפריל קרן נאמנות המבוססת על המודל

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
פרופ' דן אריאלי
פרופ' דן אריאליצילום: מרטין לנגמן

פרופ' דן אריאלי הוא מומחה להתנהגות. ליתר דיוק הוא מומחה לכלכלה התנהגותית — הוא בוחן כיצד תהליכים כלכליים מושפעים על ידי ההתנהגות האנושית. "מרכיב עיקרי במוטיבציה זה Good will, כלומר כמות שעות העבודה לא מוגדרת רק על פי השכר שאתה מקבל אלא בעיקר לפי הרצון שלך לתרום לחברה", אמר אריאלי בשיחה עם TheMarker.

"כשההנהלה מראה לך שאתה בורג ומוחלף על ידי בורג אחר — זה פוגע במוטיבציה ובאיכות המוצר שאתה מייצר. היחס של מעביד לעובד מאוד משפיע על תוצאות החברה".

אריאלי לא נותר רק בצד התאורטי של גישה זו, והוא יצא ובדק את שביעות הרצון של עובדים בחברות שונות בארה"ב. מכאן הוא בנה תיק השקעות וירטואלי של חברות שבהן שביעות רצון העובדים גבוהה יותר, ובחן את התשואות שהושגו אל מול מדד S&P 500. התוצאות הראו כי התשואה באותו תיק היתה גבוה ב–17% ממדד S&P 500.

"בדקנו שביעות רצון של עובדים בחברות שונות, ובחנו את הנתונים מול מדד S&P 500. בחברות לא באמת מתייחסים לעובדים כפקטור להצלחה, ומרבית החברות לא ממש משקיעות במוטיבציה של העובדים" הסביר אריאלי.

"המשמעות של התוצאות שלנו היא שלמוטיבציה של העובדים יש השפעה אדירה על תוצאות החברה. אני חושב שלעובדים שנישארו בחברת טבע, לדוגמה, יש פחות מוטיבציה", הוא הוסיף.

בניית תיק מבוסס אמון ומוטיבציה של העובדים

כעת אריאלי לקח את התאוריה הזאת ומנסה ליישם אותה בקרן נאמנות, שתפעל על פי המודל שלו. הקרן של בית ההשקעות אי.בי.אי — שנקראת אי.בי.אי D.A Model — מבוססת על המודל של אריאלי, המתבסס על מאגר של מניות שנכללות במדד MSCI World ושנסחרות בעיקר במדד S&P 500 ובמדד Russell 1000.

מטרת המודל היא לבנות תיק של חברות שמציגות מתאם גבוה בין תשובות שניפקו מנהלים בחברה לתשובות שניפקו עובדים שאינם מנהלים, בנושאים שמצאו כי הם יכולים להשפיע על ביצועי המניות בעתיד כמו תקשורת, מוטיבציה אמון ועוד. בתשקיף הקרן כותבים מנהליה: "המודל, בהיותו אסטרטגיה המבוססת על מדע ההתנהגות, עושה שימוש בנתונים ייעודיים בנוגע למערכות היחסים בין עובדים (מנהלים ועובדים שאינם בתפקיד ניהולי) לבין מעסיקים (חברות ציבוריות נבחרות) תוך שימוש במגוון רחב של פרמטרים, לרבות חישוב המתאם, תקשורת, מוטיבציה, התנהגות, שביעות רצון ואמון".

משקל הניירות בתיק מוחזק במשקל שווה בהתחלה בכפוף למבחן נזילות (היקף השווי של נייר במדד אינו גבוה מ–200% מהמחזור היומי הממוצע של אותו נייר). עוד מצוין בתשקיף כי המודל עשוי לבצע התאמות על פי שיקול דעתו בנוגע לכדאיות שילוב מידע התנהגותי ייעודי נוסף. שיעור חשיפת נכסי הקרן למניות לא יעלה, בערכו המוחלט, על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. הקרן הושקה בסוף אפריל ומאז הספיקה להניב תשואה ברוטו (אחרי דמי ניהול) של כ–9%.

בין האחזקות הגדולות של הקרן ניתן למצוא את חברת הביטוח אקסה, חברת ההשקעות KKR, אמריקן אקספרס, חברת הצעצועים הסברו וחברת המסעדות ציז' קייק פקטורי.

בשיחה עמו הסביר אריאלי מדוע להערכתו חברות לא באמת משקיעות בעובדים: "החברות לא באמת נוהגות כך כי מאוד קשה לכמת את המוטיבציה. את הנתונים הצלחנו לכמת אבל זה קשה מאוד. קל לכמת דברים מדידים, כמו שכר וכדומה, אבל מוטיבציה אנושית היא קשה מאוד לכימות. נוסיף לכך את העובדה שאחד האנשים החזקים בחברה עסקית הוא סמנכ"ל הכספים, והוא חייב שהדברים יהיו מדידים. הוא יתקשה לכמת את המשמעות של כמה עובדים נשארו ערים בלילה בבית כדי לטייב את הפרויקט", אמר אריאלי.

אריאלי ציין עוד כי היה ראוי שמדינות יאמצו את מדד האושר כקו מנחה להתווית מדיניות ציבורית, כפי שעשו בבהוטן: "כדאי שמדינות יאמצו את המדד. אבל גם חברות צריכות לחשוב אחרת על ההון האנושי שלהן ועל דרכים לפתח אותו. אני נתתי לעובדים אשרות לבחור מתנה, וביקשתי מהם לבחור משהו ללמוד. שלחתי אותם לעשרה ימי לימוד של מה שהם רוצים. ההוצאה הכי גדולה היתה על עובד שנסע ליפן — וזה עלה פחות מ–3,000 דולר לאדם. אבל שנה שלמה הם סיפרו והתעסקו בנושא של מה עשו ומה למדו. זאת השקעה בהון אנושי. עובדים אצלי 45 אנשים, עם 0% תחלופה".

////Global site tag//// ////Event snippet////

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker